• יש את אלו שמגיעים כל יום. הם יושבים בחוץ עם יקיריהם באופן קבוע. הם מחייכים אלינו, חיים את המקום, רואים הכל, נותנים יד כשהם יכולים והכל בשקט. בשקט שלהם.
• יש את המבקרים שהופכים את המקום בכל פעם שהם מגיעים. המון אמוציות. לפעמים צועקים ולפעמים מחבקים. כועסים אך מפנקים, בוכים אך נותנים המון אהבה. בקיצור – חם ומעניין מכל הכיוונים.
• יש את אלו שרק מתלוננים. זה טבעי. אנחנו מנסים להסביר לצוות "לא עליכם הם כועסים. הכעס שלהם לא קשור אליכם". זה לא פשוט, אבל זה ללא ספק חלק חשוב מהעבודה שלנו.
• יש את אלו שמגיעים פעם או פעמיים. הם תמיד מוקירי תודה. הם עסוקים מאוד ויודעים שלא יכלו לטפל בהורה בבית. הם משתדלים להעניק לצוות בכל הזדמנות ומקפידים להגיד תודה. כל תודה כזאת – נותנת לצוות כוח להמשיך לעשות עבודה טובה. אל תוותרו על תודה.

הכי חשוב: בקרו בבית האבות!

לא משנה מאיזה זן של מבקרים אתם. אנחנו אוהבים את כל המבקרים. זה חם, זה שמח, זה מאתגר וכאמור – זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. אבל יותר מהכול – זה באמת חשוב. משמעותי וחסר מאד לקשישים שגרים איתנו פה בבית.

אין דבר כזה "לבקר יותר מדי". בין אם בחול המועד סוכות, בחג אחר, בסוף השבוע או בסתם יום של חול: בואו. בקרו!

למידע נוסף:

איך מבקרים בבתי אבות קשיש עם דמנציה או אלצהיימר: מה אומרים, מה לא… ובעיקר איך מסיימים את הביקור.

ביקור משפחה בבית אבות: איך יוצרים ביקור משמעותי אצל תשוש נפש

והנה כמה טיפים נוספים מדף הפייסבוק שלנו

בתמונה הראשית של הפוסט: המשפחה המקסימה של יחיאל.

The post ארבעה מיני מבקרים בבתי אבות appeared first on אשכולות אורנים.

בשורות הבאות נפרט את השלבים העיקריים בתהליך. בדרך כלל הם מבוצעים בסדר קבוע, אך ניתן לבצע שינויים בסדר השלבים או בפעולות שנכללות בכל שלב; על פי הצורך או העדפות הדייר או משפחתו. חשוב לשתף גם את הדייר העתידי בתהליך הקבלה הצפוי.

נשמח גם לענות לשאלות או לתאם סיור בבית שלנו. זהו בעצם השלב הראשון בתהליך ההיכרות בנווה אורנים:

שיחת טלפון ראשונית לצורך תיאום סיור במקום

שיחה זו מתקיימת לרוב מול אחת מנשות השיווק שלנו – מירב, כרמית או שירלי. בשיחה זו ניתן לקבל הסבר קצר על המקום ולתאם סיור במקום לצורך התרשמות ראשונית. זו ההזדמנות הראשונה (ולא האחרונה) לשאול כל שאלה שעולה בדעתכם. בהמשך נרחיב עוד על חשיבות התקשורת בינינו, והיא מתחילה כבר בשיחת הטלפון הראשונית: שתפו אותנו בחששות, הקשו עלינו בשאלות, ספרו לנו כל מה שמטריד אתכם.

פגישת היכרות

לאחר השיחה הראשונית והסיור בנווה אורנים, נקבע פגישת היכרות בין הדייר ובני משפחתו לבין צוות המחלקה. בפגישת ההיכרות הזו יהיו נוכחים רופא/ת המחלקה, מנהל הסיעוד, עובדת סוציאלית של המחלקה, ולפי הצורך – מרפא בעיסוק ו/או פיזיותרפיסט.

פגישה זו נועדה לצורך היכרות הדדית – הדייר את הצוות והצוות את הדייר. ככל שההיכרות אישית ומעמיקה יותר, כך נבין את מידת ההתאמה של הדייר לבית ולמחלקה הספציפית. גם בהזדמנות זו הדייר ובני משפחתו מוזמנים לשאול כל שאלה בצורה חופשית. חשוב לנו שתקבלו כמה שיותר תשובות כדי להחליט אם נווה אורנים הוא אכן המקום המתאים לצרכיו של הדייר ולרצונותיו בתקופה זו בחייו.

יום הקבלה

יום קבלת דייר חדש לנווה אורנים הוא יום מרגש מאוד הן עבור הדייר והן עבור הצוות. אנו עושים מאמצים על מנת שהיום הזה יעבור בצורה הכי נעימה ומחבקת.

במהלך יום הקבלה, הדייר ומשפחתו יכירו את אנשי המקצוע השונים:

1. שיחה עם עו"ס המחלקה: היכרות, הסבר על אופי המחלקה, סדר היום והצוות המטפל במחלקה (אנשי הקשר העיקריים).
2. שיחת היכרות עם אחות ורופאת המחלקה: המטרה היא היכרות מעמיקה יותר עם צרכיו של הדייר בפן הרפואי והסיעודי, ותיכנון המשך הטיפול בו.
3. בשלב זה, בדרך כלל, בני המשפחה והדייר נפרדים לפרק זמן קצר. בני המשפחה ניגשים בחזרה למשרדי הנהלת נווה אורנים על מנת להסדיר את נושא התשלום: חתימה על חוזה, הסדר התשלומים והוראת הקבע. בינתיים, ברוב המקרים, הדייר שוהה במחלקה יחד עם הדיירים והצוות להיכרות ראשונית. צוות המטפלות יסייע לדייר בסידור הבגדים וחפציו האישיים בחדרו.
4. סיום תהליך הקבלה: ברור לנו שזה רגע לא פשוט למשפחה ולדייר. לכן בוודאי שאנו מאפשרים להם להישאר יחד במחלקה – עד שירגישו לנכון להיפרד לאותו היום.

כעת מתחיל חודש ראשון של הסתגלות. זה יכול להיות חודש קשה לדייר ולמשפחתו, ואנו מבינים את הקשיים ומשתדלים להיות זמינים לכל צורך, שאלה ועניין.

שיחת משפחה ראשונה לאחר חודש

שיחת חודש נקבעת על ידי העובד הסוציאלי כעבור חודש ימים מיום כניסת הדייר למחלקה. השיחה נקבעת בין משפחת הדייר (ו/או הדייר במידה ומסוגל ומעוניין בכך) ובין צוות המחלקה. מן הצוות של נווה אורנים נוכחים רופאת המחלקה, מנהל סיעוד, אח אחראי מחלקה ועובד סוציאלי. במידת הצורך נוכחים גם פיזיותרפיסט, דיאטנית או מרפא בעיסוק.

מטרת השיחה היא לדון בהסתגלותו של הדייר במחלקה: בצרכיו, רצונותיו ובקשיים שעלו במהלך החודש הראשון לשהותו בנווה אורנים. במהלך השיחה, בני המשפחה ו/או הדייר מוזמנים להציף קשיים, בקשות, תלונות וכל דבר דומה.

שיחה זו היא קריטית בחשיבותה, משום שבמהלכה נוכח כל הצוות המטפל בדייר. השיחה למעשה מאפשרת חשיבה משותפת על המשך הטיפול בדייר תוך העלאת פתרונות לקשיים שעלו במהלך חודש ההסתגלות.

נשארים בקשר כל הזמן

גם אחרי יום הקבלה, גם אחרי שיחת המשפחה שלאחר חודש ההסתגלות – אנחנו תמיד במרחק טלפון או וואטסאפ. אנחנו מעדכנים את המשפחות בכל התפתחות ככל שעולה הצורך, וזמינים לשאלות ועדכונים מצד המשפחה.

סיכום תהליך ההיכרות והקבלה

תהליך ההיכרות והקבלה הוא תהליך מרגש, מציף ולעיתים לא פשוט כלל. בני המשפחה והדייר מסתגלים למצב חדש ואחר. תחושת אי הוודאות לעיתים מעצימה את ההתרגשות בתוך החוויה. לכן אנו מזמינים אתכם לשאול כמה שיותר שאלות, לקרוא, לחקור ולהבין כל פרט ופרט בתהליך הקבלה ולאחריו.

חשוב לנו שתשתפו אותנו במה שחשוב לכם ולאדם היקר לכם. אנו מבינים את השוני בצרכים וברצונות בין אדם לאדם. נשתדל לעשות את ההתאמות בתהליך ולאחריו כך שתעברו אותו בצורה טובה, נוחה ונעימה.

אנו מקווים שהאמור לעיל סייע להבהיר את התהליך ולהקל על המעבר. לשאלות, לפרטים נוספים או לתיאור סיור בנווה אורנים הקליקו כאן.

The post תהליך ההיכרות והקבלה בנווה אורנים appeared first on אשכולות אורנים.

הנכדים הגיעו מוכנים עם מסיכות (והורידו לצורך הצילום בלבד), עברו באהבה בדיקת אנטיגן בכניסה לנווה אורנים וישבו עם סבתא לאכול צהרים (היום הייתה מוסקה מעלפפפפת). ינאי המקסים מיד הזמין גם את מלכה, חברה של דליה שמתגוררת גם היא בבית, להצטרף לתמונה (איזו רגישות של ילד. וואו).

זהו. דוגמא ומופת.

הביאו את הנכדים לבקר את סבתא וסבא!

ילדים תמיד מעלים חיוך, גם אצל הקשישים הקשוחים ביותר. אנחנו מזמינים אתכם לקחת את הילדים ולבקר את הסבתא והסבא שלהם. הנה כמה טיפים שיעזרו לכולכם ליהנות מן הביקור באופן מיטבי:

• עדכנו את המחלקה שאתם מגיעים, ובקשו להיפגש בחצר/גינה/מרפסת.
• ספרו לילדים שהיום הם הולכים לעשות משהו ממש חשוב: לשמח אדם זקן. בקשו מהם שיכינו ברכה יפה וצבעונית שתוכלו להשאיר למזכרת מהביקור.
• קטפו פרח בדרך, או הכינו פרח מקיפולי נייר (יופי של פעילות בחופש).
• הביאו אתכם משהו קטן כדי שסבא/סבתא יוכלו לתת לילדים בעת הביקור.
• בדרך לביקור – הראו להם כמה אתם מתרגשים לקראת המפגש וכמה אתם גאים בהם על כך שהם מגיעים לבקר.
• אל תשכחו לצלם ולהנציח את הרגע!

באתם עם הנכדים לבקר את סבתא או סבא? שילחו לנו תמונה או שתפו בדף הפייסבוק שלנו, כדי שגם אנחנו נהנה מהביקור שלכם!

לקריאה נוספת: ביקור משפחה משמעותי אצל תשוש נפש

The post כשהנכדים באים לבקר appeared first on אשכולות אורנים.

במאמר זה, ננסה לעשות מעט סדר בנושא.

דיור מוגן אינו 'שם יפה' לבית אבות

דיור מוגן ובית אבות הם שני דברים שונים מאוד. המשותף להם הוא שבשניהם מוענקים שירותים לאנשים בגיל זיקנה. אך ההבדלים עולים על הדמיון.

מה זה דיור מוגן?

דיור מוגן הוא פתרון דיור לאנשים בגיל זקנה, שמיועד לאנשים עצמאיים בתפקודם. מסגרת הדיור המוגן מספקת מענה לצרכי פנאי, בידור ובריאות של הדיירים. הם מנהלים חיים עצמאיים, ולכל דייר דירה משלו המאפשרת לו לחיות כאילו היה בבית רגיל. עם זאת, ניתנת לו אפשרות ליהנות ממעטפת שירותים מגוונת: אחות ורופא, שמירה, סיוע סוציאלי ופסיכולוגי, הסעדה וחיי תרבות. יש אפשרות לקבל גם שירותי ניקיון בחדרים בתשלום נוסף.

מימון דיון מוגן הוא פרטי. אין אפשרות לסבסוד מטעם המדינה.

הדיורים המוגנים מפוקחים על ידי משרד הרווחה, ובאופן לא-רשמי על ידי עמותת דיירי הדיור המוגן. העמותה עוסקת בהגנה על זכויות דיירי הדיורים המוגנים בארץ.

מה זה בית אבות?

בתי אבות מטפלים באנשים עם בעיות תפקוד ומסייעים להם בחיי היומיום. עולם בתי האבות נחלק לשניים: חלק מבתי האבות מפוקחים על ידי משרד הבריאות וכוללים מחלקות לדיירים סיעודיים ודיירים תשושי נפש. חלק שני (משמעותית קטן יותר) מפוקחים על ידי משרד הרווחה וכוללים מחלקות לתשושי גוף ולעצמאיים.

בתי אבות בפיקוח משרד הבריאות מקבלים רישיון להפעלת בית חולים גריאטרי והמימון יכול להיות פרטי או מסובסד. בשנים האחרונות בתי האבות עובדים קשה על איזון בין הסטנדרטיים המוסדיים שמכתיב משרד הבריאות לבין הרצון להעניק בית לדייריו. גם משרד הבריאות עצמו עובר שינוי.

בבית אבות שבו יש מחלקות לסיעודיים ותשושי נפש ניתנים שירותי סיעוד ורפואה מקיפים. בנוסף לכך ניתנים שירותים של צוותים רב מקצועיים: פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטניות, קלינאי/ת תקשורת, ועובדים סוציאליים.

אז מה ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן?

ההבדלים רבים, ולהלן חלק מהם:

• להבדיל מהדיור המוגן, בבית אבות הדיירים אוכלים יחד בחדר אוכל משותף.
• בבית אבות, שירותי הניקיון ניתנים כחלק מסל השירותים.
• הדיירים מתקבלים לבית אבות כשהם דווקא אינם עצמאיים בתפקודם. למחלקות הסיעודיות יתקבלו אנשים עם תפקוד פיזי נמוך, לרוב בכיסאות גלגלים; ולמחלקות תשושי הנפש יתקבלו אנשים שאינם עצמאיים בשל ליקויים קוגניטיביים משמעותיים, שבדרך כלל הם חלק מאבחנת הדמנציה שלהם. חלק מן הדיירים הם עם מינוי אפוטרופוס שמקבל החלטות עבורם כשהם לא יכולים לעשות זאת.
• מחלקות לתשושי גוף, בפיקוח משרד הרווחה, מתאימות לאנשים עצמאיים או אלו שזקוקים לעזרה קלה או בינונית בחלק מפעולות היומיום: רחצה, הלבשה, הכנת אוכל וכדומה. גם במחלקות אלו יש שירותי סיעוד ורפואה, אך שירותי צוותים רב מקצועיים יינתנו בדרך כלל במסגרת הקהילה. סדר היום של הדיירים כולל גם הוא ארוחות בחלל משותף, בדומה למחלקות משרד הבריאות; אך במחלקות אלו יש ועד של הדיירים, והדיירים מקבלים את כל ההחלטות עבור עצמם. נדיר שיהיה אפוטרופוס לדייר השוהה במחלקת תשושי גוף. הרישיון שניתן הוא רישיון לניהול מעון, במסגרת החוק לפיקוח המעונות.
• אחת לשנה (לפחות) בתי האבות עוברים בקרה רחבה של משרד הבריאות, לבחינת כל היבטי הטיפול וכל מקצועות הבריאות.

לבתי אבות משולבים הכוללים את כל סוגי המחלקות יש יתרון: הם מציעים את כל הרצף הטיפולי. לדוגמה, אם מצבו של דייר סיעודי משתפר הוא יכול לעבור למחלקת תשושי גוף ולא נדרש לחפש מוסד אחר.

סיכום

אחרי שצוללים לכמה הגדרות, קל יותר להבין את ההבדל בין בית אבות לבין דיון מוגן. נווה אורנים משלב את הטוב בשני העולמות: הוא בית מטפל מקצועי בהתאמה אישית; מפוקח ומציע רצף טיפולי במגוון רחב של מצבים רפואיים וסיעודיים לאזרחים ותיקים ולתשושי נפש; המעניק טיפול ומאפשר בחירה עצמאית של אורח החיים כמו בדיור המוגן.

יש לכם בן או בת משפחה בגיל השלישי ואתם מחפשים עבורם מסגרת מגורים מתאימה? חשוב להבין את ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן, ולוודא שהמסגרת מספקת עבורם מענה מתאים למצבם הרפואי, הקוגניטיבי, החברתי ועוד. יש מצבים בהם אדם הנזקק לבית אבות יכול לקבל את הטיפול המקצועי ביותר יחד עם איכות החיים והשירות הייחודי של הדיור המוגן. לשאלות נוספות ניתן ליצור עימנו קשר.

The post מה ההבדל בין בית אבות לבין דיור מוגן? appeared first on אשכולות אורנים.

עיקרי חוק זכויות החולה

עיקרי החוק כוללים את הסעיפים הבאים:

• כל אדם הנזקק לטיפול זכאי לקבלו בכפוף להסדרים הקיימים במערכת הבריאות.

ברגע שדייר נכנס לבית אבות הוא ממשיך לקבל את הטיפולים הן בתוך בית האבות העצמו והן מחוצה לו: רופאים מקצועיים בסניף קופת החולים, בבתי חולים, במכונים השונים.

• הגדרת מטפל על-פי החוק

על-פי סעיף 2 לחוק זכויות החולה, "מטפל" מוגדר כאחד מאלה: רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח/ות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, וכל בעל מקצוע שהוכר על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות כמטפל בשירותי הבריאות.

• הזכות לזיהוי וקבלת פרטי המטפל/ת (מידע בדבר זהותו ותפקידו).

בדרך כלל צוות בית האבות קבוע ונמצא במגע מתמשך עם הדיירים ובני משפחותיהם. כלומר במקרים רבים הדיירים יכירו את המטפלים ואת האחיות במחלקה. לעומת זאת בני המשפחה שאינם נמצאים בבית האבות באופן רציף עשויים שלא להכיר את הצוות. לכן צוותי בית האבות נדרשים לשאת תג שם הכולל את שמם ותפקידם.

• הזכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום (ללא התניה).

סעיף זה כמובן ברור: לכל דייר ודיירת יש זכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום. מדובר לדוגמה בכל מצב רפואי או נפשי הדורש שליחה למיון בבית חולים או טיפול דחוף בקהילה.

• הזכות לקבל טיפול נאות וללא הפליה.

חל איסור להפלות מטופלים על רקע מין, גזע, דת, גיל וכל מאפיין אחר. לדוגמה, אדם שאינו צלול יקבל את אותו טיפול כמו אדם צלול. דייר שנוטה לשכוח, ומתלונן יום אחרי יום על אותו דבר, יקבל את אותו טיפול ויחס כמו דייר שמתלונן לראשונה זאת משום שתלונה וסבל הינם חוויה סובייקטיבית.

• הזכות לקבל טיפול רפואי נאות.

למה יש לשים לב במתן טיפול רפואי נאות? למשל לשמירה על פרטיותו של הדייר ולשיח עימו בעת מתן הטיפול. חשוב גם להדגיש כי הכוונה בטיפול נאות היא גם מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, וגם מבחינת יחסי האנוש של הצוות הרפואי המעניק טיפול.

• המטפל והמוסד הרפואי חייבים לסייע למטופל/ת המבקש/ת לקבל חוות-דעת נוספת.

לעיתים, בני משפחה אינם בטוחים בטיפול הניתן בבית האבות מסיבות שונות ומבקשים חוות דעת נוספת. חשוב לאפשר ואף לעודד לקבל חוות דעת נוספת ולתת מקום לאבחנה של איש מקצוע נוסף. מתן אפשרות ואף עידודה מחזקים את יחסי האמון שבין המשפחה לצוות המטפל.

• הזכות להמשך טיפול נאות בעת מעבר בין מטפלים או מוסדות רפואיים.

דיירים מגיעים לבית אבות מביתם לאחר שטופלו על ידי רופא משפחה או יחידה לטיפולי בית של קופת החולים בה הם חברים, או מבתי אבות אחרים. חשוב שמהצד "המוסר" יינתן מידע מרבי, אך אין זו אחריותו בלבד. על הצוות הרפואי והסיעודי בבית האבות הקולט לפעול לטובת קבלת מידע מלא מהטיפולים הקודמים שניתנו לדיירים מחוץ לבית האבות. לדוגמה בדיקות CT שנעשו, מעקבים אצל רופאים מקצועיים ועוד.

• הזכות של המאושפז/ת בבית-החולים לקבל מבקרים (בזמנים שנקבעו לכך).

נקודה זו הייתה רגישה במיוחדת בתקופת הקורונה: מצד אחד, מוסדות הגבילו ביקורים. מצד שני, זו זכות מעוגנת בחוק. מעבר לזכות לקבלת מבקרים, יש ערך רב לביקורים של בני משפחה. פירטנו על כך במאמר טיפול בבית אבות: בלי המשפחה אי אפשר.

• הזכות לכבוד ולפרטיות.

הכוונה היא לשימוש בפרגודים, נעילת הדלת, כיסוי חלקי גוף ערומים ועוד. למרבה הצער, יש בתי אבות (וגם מטפלים) שנוטים להיות פחות רגישים לכך לאורך זמן. לכן בנווה אורנים חשוב לנו מאוד, הן לצוותים המטפלים והן להנהלה, לשמור על זכות זו.

• הזכות לשמירה על סודיות רפואית.

אחת הנקודות הרגישות הן היכן בדיוק מדברים עם המשפחה על הדייר? מי עוד שומע את השיח הזה? לעיתים שיחת מסדרון חביבה הופכת לשיחת עדכון מאוד אינטימית, אך מסדרון הוא לא המקום המתאים לשם כך.
נקודה נוספת שחשוב להיות ערים אליה היא האם הדייר (אם הוא צלול) מעוניין בכלל שהצוות יעדכן את המשפחה על מצבו הרפואי?

• הזכות לקבל מידע על האבחנה והטיפול והזכות לתת הסכמה מדעת טרם קבלתו של הטיפול הרפואי.

זכותו של הדייר לדעת מה אבחנותיו ומה הטיפול הניתן לו. תמיד.

נתקלתי פעם במקרה שדייר היה מאוד לא רגוע, נסער ולא שקט לאורך זמן, והצוות הכניס אותו לשיחה עם פסיכיאטר. אלא שכשהפסיכיאטר הגיע, התברר שהדייר לא קיבל הסבר מפורש שהרופא שהוא עתיד לפגוש הינו פסיכיאטר. למעשה, הדייר הבין זאת רק במהלך השיחה עימו. קצרה היריעה מלתאר את כעסו ומורת רוחו.

• הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית והעתק של התיק הרפואי.

הרשומה הרפואית ניתנת לדייר עצמו או לאפוטרופוס חוקי .

"כדי לקבל מידע רפואי אודות הנפטר, יש להציג אחד מהמסמכים הבאים (מקורי או העתק נאמן למקור):

• • צו ירושה או צו קיום צוואה, בו המבקש רשום כיורש.
  • צו בית משפט המאשר את מסירת המידע לטובת המבקש.
  • תצהיר של המבקש, מאומת ע"י עו"ד או רשם בית משפט, בו הוא מצהיר, כי הוא יורש הנפטר ושאין יורשים נוספים, או שכל היורשים מסכימים למסירת המידע, ושהמבקש לא מתנגד למסירת המידע ליורשים נוספים. אם יש צוואה, יש לצרפה לתצהיר."(מתוך אתר "כל זכות")

עדכונים לחוק זכויות החולה

תיקון מס' 4 מיום 02.03.2010 הוסיף את איסור ההפליה מטעמי גיל. התיקון קבע כי מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי גיל; אולם כאשר ההבחנה בין בני גילים שונים נדרשת משיקולים רפואיים, אין מדובר בהפליה.

חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 התקבל בכנסת ביום 07.07.2014. החוק הוסיף לחוק זכויות החולה הטלת קנס על מי שמפלה מטופל מטעמי גיל.

סיכום

מאמר זה הציג את זכויות המטופל והמחיש את הביטוי של זכויות אלו בבתי אבות. יש לזכור שכל בית אבות סיעודי פועל תחת רישיון לבית חולים גריאטרי של משרד הבריאות, לכן מימוש זכויות אלו הוא בגדר החוק.

לצד העניין החוקתי, בתי אבות רבים וטובים שואפים לתת תחושת בית, ובית בריא הוא מקום בו נשמרות הזכויות של מי שדר בו. לפיכך, הקפדה על שמירת זכויות אלו צריכה להיות חלק מערכי הבית, כפי שאנחנו מאמינים בנווה אורנים.

The post חוק זכויות החולה ומימושו בבית אבות appeared first on אשכולות אורנים.

עליית תוחלת החיים שינתה עמוקות את המרקם החברתי בישראל. שיעור המבוגרים עולה אך מספר בתי האבות המשרתים את אוכלוסיית הקשישים לא צמח באותו שיעור. בעוד חברות נכסים רבות מתמקדות בקשיש המתפקד במתחמי הדיור המוגן, דווקא אוכלוסיית המבוגרים שהוגדרו כ"תשושי נפש" או בעלי נכויות נותרה ללא מענה מספק של שירות בבתי אבות.

לא בכדי אנו חוזים בשידורי החדשות בתחקירים מצערים, אולי אף מקוממים של מקרי פגיעה בקשישים בבתי האבות, יחס מזלזל והזנחה חסרת תקדים. מקרים של אלימות החוזרים ונשנים (תופעה שלא פסחה גם על המסגרות הטיפוליות בבית על ידי מטפלים סיעודיים פרטיים) וכן עובדי בית אבות שזכו לתלונות חוזרות ונשנות לאחר שאירועים תועדו במצלמות האבטחה שהטמינה המשפחה בחדרי הקשישים.

בעוד מגדלי הדיור המוגן הופכים להיות מפוארים יותר ומציעים שירותים טכנולוגיים ו"פינוקים" לאוכלוסייה המתפקדת, לצד פעילויות חברתיות וארוחות ברמה גבוהה (חלק מהם אף החלו לפתות דיירים חדשים באמצעות מתנות כמו "טאבלט" או שדרוג טכנולוגי בחדר), בבתי האבות המיועדים לתשושי נפש הדגש כיום הוא דווקא על יחס אישי, רגישות וסבלנות בזמן הטיפול במבוגרים חסרי ישע. בנוסף ניתן דגש על הגדלת מספר המטפלים העובדים בכל מוסד על מנת להעניק חמימות ויחס מכבד לכל אחד מהדיירים במקום, במיוחד בשנות חייהם האחרונות.

להלן נסקור בקצרה את תהליך המעבר מהבית לבית האבות.

שלב המעבר: בין דיור מוגן לבתי אבות

בפני הקשישים בישראל שמחליטים לעבור בעצמם מהסביבה הביתית לדיור חלופי עומדות מספר חלופות הקשורות, בעיקר, למצבם הפיזי והקוגניטיבי. האפשרות הראשונה היא "דיור מוגן", סביבה המדמה מעין "הכלאה" של מגורים בבניין דירות או בית אבות עם מגוון רחב של פעילויות, מרכזי תרבות כחלק מהמתחם כאשר בחלקם נמצא גם בריכה ומכון כושר. בני גיל הזהב שמצבם הפיזי והקוגניטיבי עדיין שפיר, יבחרו לרוב באחד ממרכזים אלה על מנת ליהנות מסביבה תומכת המעניקה גם שירותים רפואיים בסיסיים וחיי חברה בקרבת אנשים בני גילם. השירותים המותאמים לבני הגיל השלישי, לצד יום מלא ועשיר בפעילויות מושכים רבים למתחמי הדיור המוגן.

מידע נוסף במאמר לקראת המעבר לבית אבות סיעודי

כאשר המצב המנטלי מידרדר רבים עוברים למחלקות אחרות או בתי אבות לתשושי נפש

אך לעתים, מצבם הקוגניטיבי של קשישים רבים שעד זמן לא רב התנהלו באופן עצמאי מתדרדר ושכחה מקרית הופכת למצב קבע. קשישים הסובלים מסניליות, דמנציה באופן כללי או אלצהיימר, המוגדרים כתשושי נפש עוברים למחלקות מיוחדות בבתי האבות, המכילות צוות רפואי המצוייד בניסיון רב בטיפול פרטני יותר, המותאם למצבם של החולים ומאפשר להם לחיות בכבוד למרות הליקויים המנטליים. בתקופה זו הקשיש מתקשה לשוחח עם סביבתו, מוצא עצמו מבולבל או אבוד לעתים קרובות ואינו יכול ליהנות משירותים המוצעים בדיור מוגן.

הקשיים הנלווים לטיפול בקשיש שמצבו המנטלי השתנה

לאחר ההתדרדרות הקוגניטיבית, כאשר ההורים האהובים מתקשים לעתים לזהות את בני משפחתם, נוספים אתגרים יחודיים הן לצוות בית האבות והן למשפחה המלווה את הקשיש. תקופה זו מלווה פעמים רבות גם בהתדרדרות פיזית, קשיים בהליכה או מחלות שונות. בני גיל הזהב שהיו רגילים להתנועע בחופשיות מוצאים עצמם לא פעם מרותקים למיטה או לכסא הגלגלים וזקוקים לתמיכה בפעולות יום יומיות שגרתיות.

מאמר המשך עוסק באיכות החיים בגיל השלישי

כיצד צפויים להראות העשורים הבאים של שירות בבתי אבות?

עם עליית תוחלת החיים בעולם בכלל ובישראל בפרט נהיה עדים לשיעור גובר ועולה של אוכלוסיית הקשישים ביחס לאוכלוסייה הכללית. מאות אלפי קשישים שיזדקקו לטיפול צמוד, בעשרות מוסדות המותאמים למצבם. לאור הנתונים שנחשפו על מצב בתי האבות הסיעודיים בארץ משרד הבריאות החל להגביר את הפיקוח על מוסדות אלה והגדיר את אמות המידה על פיהן נדרש כל מוסד לעמוד על מנת לקבל את הרישוי המתאים. ככל שהפיקוח יהיה יעיל יותר, כך יש לצפות כי שירות בבתי אבות יהיה טוב יותר.

מה אמות המידה של שירות בבתי אבות המטפלים בקשישים סיעודיים או תשושי נפש?

הסטנדרטים שנקבעו כוללים התייחסות למכלול הצרכים הנפשיים והפיזיים של הקשיש ומזכירים, שלא במפתיע, את הדרישות בהן עומדות מוסדות לטיפול בילדים בארץ כמעונות ובתי ספר. בין הנושאים עליהם מקפיד משרד הבריאות נמצא את:

• תזונת הדיירים: הארוחות המוגשות במוסד צריכות להית בכמות מספקת ולכלול את המרכיבים החיוניים לתזונה מאוזנת בגיל זה.
• טיפול רפואי ותרופתי: קשישים הסובלים ממחלות שונות זקוקים לטיפול גריאטרי שוטף וממושך על ידי צוות מקצועי הנמצא במקום. למרות שבעתות חירום ניתן לפנות למוסד רפואי קרוב, עדיין נדרש פיקוח על קבלת התרופות והטיפול במתחם עצמו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים כאחיות ומטפלים סיעודיים מוסמכים.
• הבטחת תנאי מגורים ראויים: סעיף זה הוגדר כאחד מהסעיפים הבעייתיים בבדיקות פתע שנעשו על ידי תחקירנים או בחינות מטעם משרד הבריאות. חדרים שלא נוקו, קשישים ששכבו על מיטות שמצעיהם לא הוחלפו לאחר שנרטבו או טמפרטורות קיצוניות (לרב חום קיצוני) בשל מחסור באמצעים הדרושים על מנת לשלוט בטמפרטורה במקום.
• הבטחת תנאי הבטיחות: להפעלת מוסד גריאטרי נדרשים כיום אישורים ממכבי האש וכן נערכות בדיקות על מנת לבחון את בטיחות החללים השונים במוסד, בין השאר הרצפות נבדקות היטב כנגד החלקה, וכן מתבצעות בדיקות של מתקני האחיזה בחדרי השירותים וגלאי העשן בכל חדר.

מאמרים נוספים רלוונטיים:  הטיפול בחולה סיעודי, תזונה בגיל השלישי

הפרמטרים המועדפים בחירת המוסד המתאים בעשור האחרון

בחירת המוסד המתאים לקשיש מתבצעת לרוב על ידי משפחתו, במיוחד כאשר מצבו הקוגנטיבי של הקשיש מתדרדר. הפרמטרים שניתן לזהות כיום (לצד העלות הכלכלית) הם רמת השירות לדייר, בחינת ההקפדה על הגיינה והטיפול הרפואי במקום. בנוסף ניתן משקל למידת האחריות שמציג הצוות המטפל בהקפדה על הענקת התחושה המשפחתית, החמימה, לצד הטיפול הפיזי בחיי היומיום.

בית אבות נווה אורנים רואה בדאגה לפרט ערך עליון ומקפיד לשמור בקפדנות על הנחיות משרד החינוך. זאת תוך הענקת תחושה של בית וחברה בשנים בהם אנו מחזירים להורינו את הדאגה שקבלנו בצעירותנו.

The post עתיד השירות בבתי אבות  appeared first on אשכולות אורנים.

פעילויות ותעסוקה המוצעים לדיירים החיים בבית אבות סיעודי, מעבר לטיפול הראשוני השגרתי הניתן במקום, מהווה אינדיקטור חשוב של איכות חיים בגיל השלישי. בחירה בפעילויות המאופיינות בתוכן עשיר חשובה לשיפור תחושת העצמאות והדימוי החיובי, ומגוון הפעילויות המבוססות על היכולת לייצר משהו, מספק תחושת מטרה.

באמצעות פעילויות עשירות בתוכן, הנהלת בית האבות הסיעודי מאפשרת לדיירים להשתמש במיומנויות הקשורות לתחומי הקריירה שהייתה להם, כך שהם מקבלים תחושה שהם עדיין חשובים. רבים מבני הגיל השלישי שעוברים להתגורר בבית אבות סיעודי, חוששים מפני הבידוד המצפה להם, אך הפעילויות הקבוצתיות מאפשרות להם ליצור קשרים חברתיים עם דיירים אחרים ועם אנשי הצוות, שביחד יוצרים תחושת חברות וקהילה.

חשיבות העשרת החיים בגיל השלישי

בני הגיל השלישי המתגוררים בבית אבות סיעודי מקבלים את השירותים הנדרשים המאפשרים להם להשיג ולשמור על תפקוד נפשי וחברתי ברמה הגבוהה ביותר.

צוות ההנהלה של נווה אורנים מעניק לדיירים יחס אדיב, ומתמקד במתן שירותים רפואיים יעילים. אנשי הצוות מתייחסים בכבוד לדיירים, לבני משפחותיהם, ולצרכיהם. הם מגיבים במהירות לקריאות לעזרה וטיפול תוך מתן שירות אדיב, מכבד ואוהד. יחסים חמים ומקצועיים בין אנשי הצוות לבין הדיירים הם מרכיב חיוני להענקת טיפול איכותי.

חשיבות פעילויות עשירות בתוכן לאיכות החיים

בגיל השלישי, איכות החיים מושפעת ממספר גורמים וביניהם אפשרות העיסוק בפעילויות חברתיות המגרות את יכולת החשיבה.

פעילויות עשירות בתוכן חשובות במיוחד לבני הגיל השלישי שכבר אינם עובדים, אינם מבשלים את ארוחותיהם, לא דואגים לניקיון הבית, ואינם עוסקים במטלות אותם נהגו לבצע על בסיס יומי. התכנון והביצוע של הפעילויות מאפשר להם להרגיש שהם עדיין בעלי יכולות.

מגוון הפעילויות הזמינות בבית אבות סיעודי מותאם לבריאות הדיירים ולרמת העניין שלהם. הדיירים מבטאים את שביעות רצונם וההשפעות החיוביות על בריאותם, בזכות הפעילויות העשירות בתוכן, המשפרות את רווחתם ואת איכות חייהם.

שיפור איכות החיים בבית אבות סיעודי

מחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה קובע שאיכות החיים של בני הגיל השלישי המתגוררים בבית אבות סיעודי מושפעת במיוחד מתשומת הלב אותה הם מקבלים מצוות העובדים, ומאיכות הפעילויות המוצעות במקום.

ממצאי המחקר הראו שאפילו פעילות של עשרים דקות ביום בלבד משפיעה באופן חיובי על איכות החיים של בני הגיל השלישי.

הטיפול העקבי המתמקד בצרכים וביכולות הדיירים, מאפשר לשפר ולהגדיל בהדרגה את טווח הפעילות, תוך התמקדות בפעילות חברתית המגרה את התפקוד המוחי. כך, רמות התפקוד והרווחה הנפשית משתפרות בהתאם.

טיפול איכותי המוצע בבית אבות סיעודי לוקח בחשבון את הצרכים הפיזיים, וגם את ההיבטים החברתיים, הפסיכולוגיים, הסביבתיים והתפקודיים של הדיירים.

עורכי המחקר מסבירים שהטיפול צריך להיות מעבר לצרכים הפיזיים של הדיירים, ולכלול פעילויות חברתיות ומכוונות מטרה. ככל שרמת הטיפול המוצעת על ידי אנשי הצוות של בית האבות מקצועית יותר, כך נהנים בני הגיל השלישי מפתרונות טיפול חיוניים המותאמים לא רק לצרכיהם הפיזיים, אלא מעשירים את חייהם גם בזכות החיים בסביבה חברתית מטפחת.

פעילויות לשיפור איכות החיים בגיל השלישי

הפעילויות העשירות בתוכן המוצעות בבית אבות סיעודי כוללות:

• מסיבות ימי הולדת
• פעילות גופנית קלה
• אירועי חגים
• אירועים מוסיקליים
• משחקים
• פעילויות חוץ
• בית כנסת ואו טקסי מסורת נפוצים
• שעות קפה ועוגה
• עיסוק בפעילויות אמנות ומלאכת יד
• פינות חי או הפעלות המשלבות בעלי חיים

מטרת הפעילויות היא לספק לדיירים בבית אבות סיעודי אפשרות לטפח קשרים חברתיים ולהעניק להם מטרה מחודשת בחיים.

בבלוג החדש שלנו תוכלו להציץ אל הפעילויות המתקיימות בנווה אורנים. הקליקו כאן לבלוג של נווה אורנים.

The post איכות חיים בגיל השלישי appeared first on אשכולות אורנים.

חולה סיעודי נדרש לטיפול 24 שעות ביממה – טיפול שהעלויות שלו גבוהות ואשר מצריך משאבים (וכוחות) רבים. עם זאת, מדובר בטיפול שאינו כלול בסל הבריאות הממלכתי, ולכן החולה או בני משפחתו הם שאמורים לממן אותו, בדרכים שונות. כידוע, שהות בבית אבות או במרכז לדיור מוגן, בייחוד כאשר מצבו של הקשיש מוגדר סיעודי, עולה הרבה מאוד כסף. מה תעשה משפחה שלא יכולה לממן את השהות במלואה? תפנה למשרד הבריאות לקבלת קוד אשפוז.

על קוד אשפוז ועל הדרכים לקבלו

קוד אשפוז הוא, במילים פשוטות, תהליך שמאפשר עם סיומו קבלת סיוע מהמדינה – דרך משרד הבריאות. משפחה שאינה יכולה לעמוד בתשלום השהות של החולה בבית אבות סיעודי יכולה לפנות למשרד הבריאות ולבקש אישור לקוד אשפוז. במצב כזה, ישתתף המשרד בעלות, ויקבע מה יהיה התשלום שתשלם המשפחה, בהתאם ליכולותיה הכלכליות.

העלות שתשלם המשפחה תיקבע על ידי ועדה כספית מיוחדת של משרד הבריאות, אשר תבחן ותבדוק את מצבה הכלכלי של המשפחה בצורה מקיפה. על פי הממצאים, היא תפסוק על תשלום חודשי מסוים, כזה שבו המשפחה יכולה לעמוד.

עד כאן, נשמע כמו 'עסק' טוב מאוד, שבא לקראת המשפחה. אך כיצד מקבלים את אותו אישור לקוד אשפוז? יש לעשות את המהלכים הללו: להמציא מסמכים אשר מוכיחים את הקביעה הרשמית כי אותו אדם הוא חולה סיעודי; להציג הוכחות כתובות, מרופאים ומגופים רפואיים, המעידות על מצבו הבריאותי הנוכחי של החולה; לרכז מסמכים שונים הנוגעים להשתכרות של החולה ושל בני משפחתו, כולל קצבאות וגמלאות, פנסיה וכדומה; להציג התחייבות כספית של המשפחה בדבר השתתפות במימון השהות; להציג אישור מטעם המוסד שבו המשפחה מעוניינת לשכן את החולה – אישור בדבר מקום פנוי הממתין לאותו אדם במוסד.

האם האישור הוא מידי?

לא. הבקשה לקוד אשפוז נבחנת ונבדקת במשך שלושה חודשים, ורק עם סיומם תקבל המשפחה את התשובה הסופית ממשרד הבריאות, לכאן או לכאן. זהו פרט שחשוב מאוד להיות מודעים לו. עם זאת, ישנם מקרים של קבלת 'טרום קוד' – מקרים קשים ודחופים שבהם חשוב מאוד להעביר את החולה בהקדם לבית האבות. במקרים כאלו, עד לקבלת התשובה ממשרד הבריאות, יחויבו בני המשפחה במחיר סמלי בלבד.

חשוב לדעת שרבות מהמשפחות כלל לא מודעות לאפשרות של קבלת קוד אשפוז, על אף שהוא יכול לסייע להם רבות במימון השהות בבית האבות גריאטרי או במרכז הדיור המוגן: אישור לקוד אשפוז משמעו מימון השהות של החולה מצד משרד הבריאות בסכום של עשרת אלפים שקלים בכל חודש. כאמור, המשפחה תתבקש להוסיף מצידה סכום מסוים מדי חודש, בהתאם ליכולותיה הכלכליות.

צריכים ייעוץ ? הכוונה ? | צוות השירות של נווה אורנים כאן עבורכם – השאירו פרטים להתקשרות ונשמח לעמוד לרשותכם

The post מהו קוד אשפוז וכיצד מקבלים אותו? appeared first on אשכולות אורנים.

סיפור אישי על דייר אחד שלנו: סמיון רוזנפלד

סמיון רוזנפלד התגייס לצבא האדום ב-1940 כשהוא בן 18. בזמן שלחם נגד הנאצים, נרצחה כל משפחתו בקבר אחים, סמוך לכפר בו התגוררו. בשנת 1941 נפל סמיון בשבי ונשלח למחנה הריכוז במינסק, ושם שרד רעב וחולי. בסוף 1943 פורק המחנה במינסק והאנשים שהיו בו נשלחו למחנות ההשמדה מיידנק וסוביבור שבפולין.

ההגעה לסוביבור – וההישרדות

בין היהודים שהגיעו לסוביבור הייתה קבוצת חיילים, ביניהם סמיון. חלק מהחיילים היהודים לא נשלחו לתאי הגזים כשאר היהודים אלא הוצאו מהמשלוח והועסקו בעבודות כפייה. תוך זמן קצר נוצר קשר בינם לבין המחתרת שהתגבשה במחנה. במשך 20 יום, בהנהגת המפקד שלו מהצבא האדום אלכסנדר (סשה) פצ'רסקי שהיה שבוי אתו, תכננו סמיון וחבריו את ההתקוממות ואת המרד שצלח – המהפכה בסוביבור. ב-14 באוקטובר 1943, עובדי הכפייה היהודים הצליחו להרוג 11 קציני אס.אס. ו-3 שומרים נאציים. מעל 300 אסירים ברחו מהמחנה אל היערות. רק 50 מהם שרדו עד סוף המלחמה.

עם סיום המלחמה שב סמיון למולדתו באוקראינה שם התחתן והקים משפחה. ב-1990 עלה לארץ ישראל.

בשנים האחרונות לחייו התגורר התגורר סמיון קרוב לבניו: אצלנו, מרכז גריאטרי נווה אורנים בגדרה. הוא שוכן במחלקת תשושים החדשה ומפוארת שנבנתה בסיוע המוסד לביטוח לאומי ו-ועידת התביעות במטרה לאפשר תנאי דיור נאותים לניצולי שואה בישראל.

"במהלך השנים האחרונות, קיבלנו למעלה מ-200 ניצולי שואה ולצערנו מספרם הולך ומתמעט" סיפרה מנהלת הבית. "הדיירים ניצולי השואה זקוקים לטיפול רגיש ומיוחד. צריך לדאוג לצרכיהם ולהוות גורם מקשר בינם ובין בני משפחתם ובין גורמים אחרים המסייעים להם במיצוי זכויותיהם כניצולים. חשוב להיות מקום המאפשר להם לחלוק ולספר את סיפור חייהם ולהעצים אותם בשנותיהם האחרונות."

רק 3 ניצולים נותרו ממחנה ההשמדה בסוביבור. סמיון רוזנפלד הוא השורד הישראלי האחרון. הוא נפטר בשיבה טובה בשנת 2019.

לקריאה נוספת אודות סמיון רוזנפלד.

The post סמיון רוזנפלד, השורד האחרון ממחנה ההשמדה סוביבור appeared first on אשכולות אורנים.