• אילו פעולות יש לבצע כדי להאריך את את משך הטיפול בהורה בבית?
• אילו שירותים קיימים בקהילה ויכולים לעזור להורה המבוגר להישאר בבית?
• כיצד מזהים את הרגע הנכון לשקול מעבר מעבר לטיפול חוץ ביתי?
• מה היתרונות של בית אבות? …ועוד.

שאלות כאלה, ורבות נוספות, מטרידות בני משפחה שמוצאים את עצמם מטפלים בהורה המבוגר.

והתשובות? גם הן בדרך כלל לא פשוטות.

ב-5.6.23 התקיים וובינר מיוחד במסגרתו נשות מקצוע ותיקות בתחום הגריאטריה ענו על שאלות כאלה: נסטיה קינל, מנהלת בית האבות אשכולות אורנים גדרה, יחד עם פליסיה אהרון, עו"ס לזקן ברווחה ועו"ס לחוק חוסים ואפוטרופסות. את הוובינר הנחה רועי קורן, מנכ"ל חברת SeniorMarket.

במסגרת הוובינר נענו שאלות שנשלחו מראש דרך דף הפייסבוק של אשכולות אורנים, וכן שאלות שנשאלו במהלך השידור.

להלן עיקרי הדברים:

איפה ניתן למצוא מידע על טיפול בהורים מבוגרים?

יש ברשת מידע רב בנושא טיפול בהורים מבוגרים, ויש גם מקורות נוספים: עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע, קבוצות תמיכה ברשתות החברתיות ועוד. גם גופים מדיניים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ואחרים, יכולים לסייע במידע על טיפול רפואי, על סיוע לבני המשפחה המטפלים, על פתרונות חוץ ביתיים ועוד.

צפו:

יש ברשת כל כך הרבה מידע על טיפול בהורים מבוגרים. איך אדע מה מתאים למשפחה שלי?

הסיבה לכך שיש המון מידע ברשת על טיפול בהורים מבוגרים היא שלא קיים פתרון יחיד שמתאים לכולם: המורכבות של הטיפול שונה מבית לבית, גם מאגרי התמיכה והכוחות שונים; אפילו התשובה לשאלה "איך אנחנו רוצים שתיראה הזקנה של האדם בו אנחנו מטפלים?" עשויה להשפיע על הפתרונות המתאימים.

צפו:

צפו:

צפו:

צפו:

צפו:

כללי אצבע למשפחה בתהליך קבלת ההחלטה לעבור לטיפול חוץ ביתי

צפו:

צפו:

עד כאן עיקרי הדברים מתוך הוובינר. לשאלות נוספות ניתן לפנות אלינו בקישור הזה – ונשמח לענות.

לצפייה בוובינר המלא לחצו כאן.

The post טיפול בהורים מבוגרים: שאלות ותשובות appeared first on אשכולות אורנים.

תוחלת החיים נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה. כחלק מן המגמה, גם מספר אפשרויות המגורים עבור אוכלוסיית הגיל הזהב הולך  ועולה. רבים מבני הגיל השלישי מוצאים את עצמם בשלב מסוים מתלבטים אם להישאר בבית או לעשות צעד ולעבור לדיור מוגן או לבית אבות. השיקולים אשר יובילו לקבלת ההחלטה יהיו בדרך כלל: מצב גופני ונפשי, תקציב, שיקולים חברתיים ועוד. במקרים רבים גם לדעה של הילדים והנכדים בנושא תהיה גם חשיבות גבוהה ואף מכרעת. אז אם אתם או הוריכם מתלבטים אם עדיף להישאר בבית או לעבור לאחד מפתרונות הדיור המוצעים לבני הגיל השלישי; ואם כן, האם עדיף בית אבות או דיור מוגן – להלן מידע וטיפים אשר יסייעו לכם לקבל החלטה מושכלת ונבונה.

דיור מוגן מיועד ברוב המקרים לקשישים עצמאים המעוניינים להמשיך בשגרת חייהם העצמאית, ובמקביל רוצים ליהנות מפעילויות כמו חוגים, טיולים וחיי חברה פעילים. לדיור המוגן יש תדמית יוקרתית, אולם ניתן למצוא פתרונות דיור ציבוריים ואף ארגונים ועמותות אשר מפעילים דיורים מוגנים. לעומת זאת, בתי אבות יכולים להוות פתרון מגורים המתאים לכלל אוכלוסיית גיל הזהב: עצמאים, סיעודיים, סיעודיים מורכבים ומצבים אחרים. הכול תלוי כמובן בסוג בית האבות הנבחר ובמחלקות השונות אותן הוא כולל בתוכו – לדוגמא, לא כל בית אבות סיעודי יכלול בתוכו גם מחלקה לסיעודיים מורכבים או מחלקה המיועדת עבור תשושי נפש. כחלק מכך, בתי אבות גם ערוכים לספק את המענה הרפואי והטיפולי אשר מתאים עבור הדיירים, לענות על צרכיהם הייחודיים ולטפל במצבי חירום שונים אליהם הם יכולים להיות חשופים.

איך לבחור את פתרון המגורים המתאים: דיור מוגן או בית אבות?

יש מספר פרמטרים ששימת דגש עליהם תסייע לבצע את הבחירה בפתרון המגורים המתאים עבור בני גיל הזהב:

חשיבות המצב הבריאותי

כאשר אנחנו מזדקנים, הגוף שלנו מזדקן וכבר לא מתפקד באותה רמה בה הוא תיפקד בצעירותנו. לכן כל מי שמתמודד עם בעיה בריאותית, בעיות פיזיות, מחלה, מצב סיעודי או תשישות נפש, הפתרון הטוב והמתאים עבורו יהיה בית אבות. לעומת זאת, קשישים עצמאיים שמצבם הגופני והנפשי טוב יתלבטו ברוב המקרים בין להישאר בבית לבין דיור מוגן. יש לקחת בחשבון גם שקיימים גם בתי אבות שמיועדים לקשישים עצמאיים או בתי אבות אשר כוללים בתוכם גם מחלקות לעצמאיים.

קיימות הגדרות הנוגעות למצבו הבריאותי והנפשי של הקשיש ובעלות השפעה על סוג המחלקה או פתרון המגורים המתאימים. ההגדרות הן:

• עצמאיים – אנשים אשר אינם זקוקים לסיוע בפעולות השונות אותן הם מבצעים.
• תשושים – אנשים אשר זקוקים לסיוע רק בחלק מהפעולות היומיומיות אותן הם מבצעים כמו: הליכה, רחצה או הלבשה.
• תשושי נפש – חולי אלצהיימר, דמנציה ודומיהן.
• סיעודיים – אנשים אשר זקוקים לעזרה צמודה, טיפול, השגחה וסיוע ברוב הפעולות היומיומיות.
• סיעודיים מורכבים – אנשים אשר סובלים מפצעי לחץ או מצבים בריאותיים מורכבים אחרים ולכן זקוקים לסיוע רפואי קבוע.

השפעת התקציב

גם שיקולים תקציביים יהוו פרמטר חשוב בקבלת ההחלטה אם להישאר בדירה, לעבור לדיור מוגן או לבית אבות. חשוב לזכור כי העלויות של דיור מוגן תהיינה בדרך כלל גבוהות במיוחד: רוב המקומות דורשים הון התחלתי ובנוסף תשלום חודשי. עלות של בית אבות אמורה להיות נמוכה יותר. בנוסף כדאי לדעת שתנאי זכאות מסוימים יכולים להקנות לזכאים סיוע מטעם משרד הבריאות (בהליך של הגשת בקשת קוד במקרים בהם מדובר בבתי אבות סיעודיים) ו/או סיוע ממשרד הרווחה (במקרים בהם מדובר בבתי אבות לתשושים). מהסיבות הללו השיקול התקציבי יהיה גורם אשר ישפיע על ההחלטה. ברוב המקרים בעלי התקציב הגבוה ובעיקר אלו אשר מתפקדים באופן עצמאי יעדיפו לבחור דיור מוגן. לעומת זאת, מי שאין לו נכס מגורים שהוא יכול למכור או חסכונות גבוהים בבנק, עשוי להעדיף את האפשרות של בית אבות.

סגנון חיים והעדפות אישיות

כאשר זה נוגע לבחירת פתרון מגורים, גם מרכיבים כמו סגנון החיים של אותו הקשיש והעדפותיו יהווה פרמטר חשוב בבחירה. יתכן שההעדפה של אותו אדם תהיה למגורים בבית אבות, גם אם הוא עצמאי ויש לו נכס מגורים או יכולת כלכלית עבור דיור מוגן. אולי המסגרת של בית אבות והעובדה שהפעילויות השונות המתקיימות בבית אבות הן פחות או יותר מוכתבות תהיה תואמת יותר לסגנון החיים שהוא רגיל אליו או זה אותו הוא מבקש לעצמו. יתכן גם שקשיש שיש לו חברים או בני משפחה שכבר מתגוררים בבית אבות או דיור מוגן יעדיף לעבור ולחיות באותו המקום עמם.

קרבה לבני המשפחה

רוב בני הגיל השלישי יעדיפו לבחור דיור מוגן או בית אבות אשר נמצא בקרבה פיזית למקום המגורים של ילדיהם ונכדיהם. דבר זה יקל על בני המשפחה לבקר אותם. לחלופין, עצמאיים המעוניינים לשמור על קשר עם חברים או לבקר במקומות אליהם הם רגילים, אולי יעדיפו לבחור בפתרון מגורים בעירם הנוכחית.

המקום עצמו

ברוב המקרים, פתרון מגורים עבור בני גיל הזהב נבחר רק לאחר ביקור במספר מקומות שונים והתרשמות יסודית מהם וממה שהם מציעים. תיתכן אפשרות להגיע ולהתרשם מסוגים שונים של פתרונות מגורים ובחירת מקום ספציפי אשר נראה כמתאים ביותר ועומד בסטנדרטיים של הקשיש ומשפחתו. לדוגמא, מי שעדיין לא גיבש את ההחלטה אם הוא מעדיף בית אבות או דיור מוגן, יכול להגיע ולהתרשם ממאפייני כל פתרון מגורים: הצוות הרפואי והמקצועי, הפעילויות, החדרים, הארוחות וכו'.

אז האם להישאר בבית או לעבור לאחד מפתרונות הדיור?

התשובה לא חד משמעית ותלויה בשיקולים אינדיבידואליים של כל מי שמתלבט בה. לרוב, קשישים אשר נשארו לבד, מתקשים לתפקד באופן עצמאי או מרגישים שהם זקוקים לחברה יבחרו לעזוב את הבית לטובת אחד מפתרונות המגורים. כאשר מתקבלת ההחלטה לעזוב, חשוב לבחור את פתרון המגורים בקפידה. יש לשים דגש על מלוא הדרישות והצרכים של הקשיש, ולבחון את מקום המגורים בצורה מעמיקה ומקיפה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לקבוע פגישה במקום, לסייר במחלקות ולנסות לקבל חוות דעת מהדיירים ו/או מבני משפחותיהם.

The post הבדל בין בית אבות לבין דיור מוגן appeared first on אשכולות אורנים.

עליית תוחלת החיים שינתה עמוקות את המרקם החברתי בישראל. שיעור המבוגרים עולה אך מספר בתי האבות המשרתים את אוכלוסיית הקשישים לא צמח באותו שיעור. בעוד חברות נכסים רבות מתמקדות בקשיש המתפקד במתחמי הדיור המוגן, דווקא אוכלוסיית המבוגרים שהוגדרו כ"תשושי נפש" או בעלי נכויות נותרה ללא מענה מספק של שירות בבתי אבות.

לא בכדי אנו חוזים בשידורי החדשות בתחקירים מצערים, אולי אף מקוממים של מקרי פגיעה בקשישים בבתי האבות, יחס מזלזל והזנחה חסרת תקדים. מקרים של אלימות החוזרים ונשנים (תופעה שלא פסחה גם על המסגרות הטיפוליות בבית על ידי מטפלים סיעודיים פרטיים) וכן עובדי בית אבות שזכו לתלונות חוזרות ונשנות לאחר שאירועים תועדו במצלמות האבטחה שהטמינה המשפחה בחדרי הקשישים.

בעוד מגדלי הדיור המוגן הופכים להיות מפוארים יותר ומציעים שירותים טכנולוגיים ו"פינוקים" לאוכלוסייה המתפקדת, לצד פעילויות חברתיות וארוחות ברמה גבוהה (חלק מהם אף החלו לפתות דיירים חדשים באמצעות מתנות כמו "טאבלט" או שדרוג טכנולוגי בחדר), בבתי האבות המיועדים לתשושי נפש הדגש כיום הוא דווקא על יחס אישי, רגישות וסבלנות בזמן הטיפול במבוגרים חסרי ישע. בנוסף ניתן דגש על הגדלת מספר המטפלים העובדים בכל מוסד על מנת להעניק חמימות ויחס מכבד לכל אחד מהדיירים במקום, במיוחד בשנות חייהם האחרונות.

להלן נסקור בקצרה את תהליך המעבר מהבית לבית האבות.

שלב המעבר: בין דיור מוגן לבתי אבות

בפני הקשישים בישראל שמחליטים לעבור בעצמם מהסביבה הביתית לדיור חלופי עומדות מספר חלופות הקשורות, בעיקר, למצבם הפיזי והקוגניטיבי. האפשרות הראשונה היא "דיור מוגן", סביבה המדמה מעין "הכלאה" של מגורים בבניין דירות או בית אבות עם מגוון רחב של פעילויות, מרכזי תרבות כחלק מהמתחם כאשר בחלקם נמצא גם בריכה ומכון כושר. בני גיל הזהב שמצבם הפיזי והקוגניטיבי עדיין שפיר, יבחרו לרוב באחד ממרכזים אלה על מנת ליהנות מסביבה תומכת המעניקה גם שירותים רפואיים בסיסיים וחיי חברה בקרבת אנשים בני גילם. השירותים המותאמים לבני הגיל השלישי, לצד יום מלא ועשיר בפעילויות מושכים רבים למתחמי הדיור המוגן.

מידע נוסף במאמר לקראת המעבר לבית אבות סיעודי

כאשר המצב המנטלי מידרדר רבים עוברים למחלקות אחרות או בתי אבות לתשושי נפש

אך לעתים, מצבם הקוגניטיבי של קשישים רבים שעד זמן לא רב התנהלו באופן עצמאי מתדרדר ושכחה מקרית הופכת למצב קבע. קשישים הסובלים מסניליות, דמנציה באופן כללי או אלצהיימר, המוגדרים כתשושי נפש עוברים למחלקות מיוחדות בבתי האבות, המכילות צוות רפואי המצוייד בניסיון רב בטיפול פרטני יותר, המותאם למצבם של החולים ומאפשר להם לחיות בכבוד למרות הליקויים המנטליים. בתקופה זו הקשיש מתקשה לשוחח עם סביבתו, מוצא עצמו מבולבל או אבוד לעתים קרובות ואינו יכול ליהנות משירותים המוצעים בדיור מוגן.

הקשיים הנלווים לטיפול בקשיש שמצבו המנטלי השתנה

לאחר ההתדרדרות הקוגניטיבית, כאשר ההורים האהובים מתקשים לעתים לזהות את בני משפחתם, נוספים אתגרים יחודיים הן לצוות בית האבות והן למשפחה המלווה את הקשיש. תקופה זו מלווה פעמים רבות גם בהתדרדרות פיזית, קשיים בהליכה או מחלות שונות. בני גיל הזהב שהיו רגילים להתנועע בחופשיות מוצאים עצמם לא פעם מרותקים למיטה או לכסא הגלגלים וזקוקים לתמיכה בפעולות יום יומיות שגרתיות.

מאמר המשך עוסק באיכות החיים בגיל השלישי

כיצד צפויים להראות העשורים הבאים של שירות בבתי אבות?

עם עליית תוחלת החיים בעולם בכלל ובישראל בפרט נהיה עדים לשיעור גובר ועולה של אוכלוסיית הקשישים ביחס לאוכלוסייה הכללית. מאות אלפי קשישים שיזדקקו לטיפול צמוד, בעשרות מוסדות המותאמים למצבם. לאור הנתונים שנחשפו על מצב בתי האבות הסיעודיים בארץ משרד הבריאות החל להגביר את הפיקוח על מוסדות אלה והגדיר את אמות המידה על פיהן נדרש כל מוסד לעמוד על מנת לקבל את הרישוי המתאים. ככל שהפיקוח יהיה יעיל יותר, כך יש לצפות כי שירות בבתי אבות יהיה טוב יותר.

מה אמות המידה של שירות בבתי אבות המטפלים בקשישים סיעודיים או תשושי נפש?

הסטנדרטים שנקבעו כוללים התייחסות למכלול הצרכים הנפשיים והפיזיים של הקשיש ומזכירים, שלא במפתיע, את הדרישות בהן עומדות מוסדות לטיפול בילדים בארץ כמעונות ובתי ספר. בין הנושאים עליהם מקפיד משרד הבריאות נמצא את:

• תזונת הדיירים: הארוחות המוגשות במוסד צריכות להית בכמות מספקת ולכלול את המרכיבים החיוניים לתזונה מאוזנת בגיל זה.
• טיפול רפואי ותרופתי: קשישים הסובלים ממחלות שונות זקוקים לטיפול גריאטרי שוטף וממושך על ידי צוות מקצועי הנמצא במקום. למרות שבעתות חירום ניתן לפנות למוסד רפואי קרוב, עדיין נדרש פיקוח על קבלת התרופות והטיפול במתחם עצמו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים כאחיות ומטפלים סיעודיים מוסמכים.
• הבטחת תנאי מגורים ראויים: סעיף זה הוגדר כאחד מהסעיפים הבעייתיים בבדיקות פתע שנעשו על ידי תחקירנים או בחינות מטעם משרד הבריאות. חדרים שלא נוקו, קשישים ששכבו על מיטות שמצעיהם לא הוחלפו לאחר שנרטבו או טמפרטורות קיצוניות (לרב חום קיצוני) בשל מחסור באמצעים הדרושים על מנת לשלוט בטמפרטורה במקום.
• הבטחת תנאי הבטיחות: להפעלת מוסד גריאטרי נדרשים כיום אישורים ממכבי האש וכן נערכות בדיקות על מנת לבחון את בטיחות החללים השונים במוסד, בין השאר הרצפות נבדקות היטב כנגד החלקה, וכן מתבצעות בדיקות של מתקני האחיזה בחדרי השירותים וגלאי העשן בכל חדר.

מאמרים נוספים רלוונטיים:  הטיפול בחולה סיעודי, תזונה בגיל השלישי

הפרמטרים המועדפים בחירת המוסד המתאים בעשור האחרון

בחירת המוסד המתאים לקשיש מתבצעת לרוב על ידי משפחתו, במיוחד כאשר מצבו הקוגנטיבי של הקשיש מתדרדר. הפרמטרים שניתן לזהות כיום (לצד העלות הכלכלית) הם רמת השירות לדייר, בחינת ההקפדה על הגיינה והטיפול הרפואי במקום. בנוסף ניתן משקל למידת האחריות שמציג הצוות המטפל בהקפדה על הענקת התחושה המשפחתית, החמימה, לצד הטיפול הפיזי בחיי היומיום.

בית אבות נווה אורנים רואה בדאגה לפרט ערך עליון ומקפיד לשמור בקפדנות על הנחיות משרד החינוך. זאת תוך הענקת תחושה של בית וחברה בשנים בהם אנו מחזירים להורינו את הדאגה שקבלנו בצעירותנו.

The post עתיד השירות בבתי אבות  appeared first on אשכולות אורנים.

תשישות נפשית היא הגדרה למצבים בריאותיים המאופיינים בבעיות תפקוד רחבות היקף, המתרחשות לאחר פגיעה בתפקוד המוחי וקשורות לירידה בביצועים הקוגנטיביים. פגיעה זו עשויה להתרחש כתוצאה ממגוון מחלות אופייניות לבני הגיל השלישי, פגיעות קוגנטיביות או פגיעות ראש.

תשוש נפש יהיה אדם עם בעיה הקשורה בשיטיון וחוסר תובנה ויכולת שיפוט. ישנם סימנים רבים לתהליכים אלו, וביניהם: שוטטות (מצב בו האדם מהלך ואינו יודע היכן הוא נמצא ואיך לשוב למקום חפצו), זיכרון שנפגע, התקפי זעם, הפרעות אכילה, הפרעות שינה ועוד. חשוב להדגיש כי מצב זה הינו כרוני, ולא ניתן להחלים ממנו.

בעיות בריאותיות מתחילות להתפתח בגיל מבוגר ולהשפיע על אובדן השליטה בחיי היומיום. מצבים אלו מובילים את בני גיל הזהב או בני משפחותיהם להבנה שהגיע הזמן לעבור אל בית אבות סיעודי.

הגדרת תשישות נפש: פגיעה תפקודית, קוגניטיבית ונפשית

מאפיינים תפקודיים המגדירים אדם כתשוש נפש הם בעיות אכילה, כולל קשיים בבישול עצמאי, והרגלי אכילה משובשים. הגדרות אבחון נוספות הן בעיות שינה, קשיי הקפדה על טיפוח אישי ועשיית צרכים, קשיי תפקוד יומיומיים, ונטייה מסוכנת לשוטטות. גם בעיות בשיווי המשקל ובצורת ההליכה עשויות להעיד על תשישות נפש.

הפגיעות הקוגניטיביות כוללות בעיות זיכרון, כגון חוסר יכולת ליצור זיכרונות חדשים, או אובדן כמעט מוחלט של הזיכרון. במצב זה, תשושי נפש אינם מסוגלים להתמצא במרחב ובזמן, וגם התפקוד החברתי שלהם משובש: אופן התקשורת המילולית והלא-מילולית, אופן הראייה והשמיעה, יכולת ההתמצאות בזמן ובמקום.

מבחינה רגשית, תשושי נפש עלולים להפגין שינויים בתדירות גבוהה במצבי הרוח, בעיות התנהגותיות, אופי נרגן, התקפי דיכאון, חוסר מנוחה, לעתים עד לרמת פרנויה ותוקפנות פתאומית, קשיי התבטאות וחוסר יכולת לשמור על תקשורת בינאישית נאותה.

אלצהיימר ודמנציה

מבוגרים המוגדרים כחולי דמנציה או אלצהיימר סובלים ממצב בו תאי המוח שלהם התנוונו. התוצאה היא הפחתה הדרגתית ביכולת התפקוד הקוגניטיבי, אשר מתפרשת על פני השלבים במחלת אלצהיימר.

השלבים הראשונים של המחלה מאופיינים בלקות התמצאות במרחב ובזמן, בלבול, העדר ריכוז, ונטייה לשכוח שמות, פנים או מילים. חשוב להבין שלא תמיד תסמינים אלו מהווים חלק מההזדקנות הרגילה. יש לקבל את האבחון המקצועי המתאים, שיוביל להחלטות על הטיפול ההולם שמוצע בבית אבות סיעודי.

חשוב גם להבין שמבוגרים המאובחנים בשלבים הראשונים של אלצהיימר או דמנציה, שעדיין מסוגלים לשמור על תפקוד עצמאי, נמצאים בסיכון להתדרדרות מצבם בשנים הקרובות. לכן גם הם עשויים להזדקק לקבלת טיפול סיעודי מקיף.

הטיפול המתאים עבור תשושי נפש

הואיל ותשישות נפש היא מצב שאינו הפיך, לא ניתן לטפל בחולים באמצעות טיפולים רפואיים. לכן המטרות העיקריות של תכנית הטיפול מתמקדות בעיכוב תהליך ההתנוונות, צמצום הנזק והאטת ההידרדרות.

תשושי הנפש זקוקים לסיוע והשגחה קפדניים מסביב לשעון. הבנה זו היא המנחה את בני המשפחה להעביר את המבוגר האהוב למגורים בבית אבות סיעודי. שם הוא יוכל לקבל את ההגנה והתמיכה הנאותים להם הוא זקוק.

בנוסף, בני גיל הזהב המוגדרים כתשושי נפש זקוקים למסגרת חיים וטיפול המאפשרת להם להשיג יכולות תפקוד ברמה הגבוהה ביותר לה הם מסוגלים. כך ניתן להפחית את סבלם ולאפשר להם לסיים את חייהם בכבוד.

התאמת טיפול הולם לתשושי נפש

במצב בו הקשיש עדיין עצמאי ומתפקד בפעילויות בסיסיות כגון הלבשה או אכילה, אולם זקוק לסיוע והשגחה בביצוע פעילויות מורכבות יותר, מומלץ להעבירו אל מחלקת תשושי נפש בבית אבות. כך ניתן למנוע את התדרדרות המצב הקוגניטיבי.

כך ניתן גם להעניק לו בזמן ובאופן מיידי את הטיפול הדרוש אם מצבו הבריאותי מתדרדר והוא זקוק לסיוע בתפקוד הנוגע לפעילויות הבסיסיות ביותר. בבית אבות סיעודי, דיירים תשושי נפש מקבלים פתרונות המותאמים לצרכיהם הסיעודיים, הטיפוליים והחברתיים תחת קורת גג אחת.

צוות נווה אורנים כולל רופא, אחיות, שירותים רפואיים ושירותי מתן תרופות. עובדת סוציאלית אחראית למעקב אחר רווחת הדיירים, והם מקבלים מכלול שירותים שמטרתם שיפור יכולתם החושית, טווח התנועה שלהם, שיפור התפקוד ככל הניתן, ושיפור רווחתם הרגשית.

The post תשושי נפש: הגדרה וטיפול appeared first on אשכולות אורנים.