מתוך ההרצאה "ד"ר משעמם לי" שנתן גדי אצלנו באשכולות אורנים בתאריך 19.6.24.

אם יש לכם הורה מתבגר הגר בביתו או בבית אבות, אתם בוודאי מכירים את התלונות: "משעמם לי", "אין לי שום דבר לעשות", "אף אחד לא מגיע מספיק לבקר", "אני לבד בין 4 קירות"… אתם מזהים עצב, דכדוך ושקיעה…. לפעמים אנחנו, הצוות בבית האבות, שומעים את הדיירים מתלוננים בפני בני המשפחה שמשעמם להם, בדיוק כשסיימו פעילות בתעסוקה.

ואכן "משעמם לי" היא הדרך הראשונה לקבל קצת תשומת לב ובעיקר להביע דרכה תהליך של ירידה בערך העצמי, איבוד של הזהות העצמית – של מי אתה, מה היית ומה הסיפור שלך.

ואכן, שעמום בגיל השלישי מתאפיין בעייפות, חוסר אנרגיה ודכדוך. אזור לא נעים עד כדי אומללות.

הבשורות הפחות משמחות הן כמו תמיד, מבהיר לנו גדי, הן שהאחריות והבחירה בין שקיעה או צמיחה – נמצאת אצל האדם עצמו. ונדגיש – לא אצל הילדים שלו או בן הזוג שלו. אף אחד לא יכול לפתור עבורם או עבורכם את השעמום, ואתם בני המשפחה המתמודדים עם ההורה בנושא הזה, מנסים להכיל ולמלא לו את הזמן ושוברים את הראש איך לייצר עבורו הנאה – זו אינה אחריות שלכם. זוהי ההבנה הראשונה החשובה. זו אינה אחריות שלכם ואין ביכולתכם לפתור עבורם את הנושא הזה.

והבשורות הטובות?  יש מה לעשות. הנה כמה צעדים חשובים ועקביים שיעזרו לכם לעשות משהו אמיתי עבור עצמכם ועבור היקרים שלכם:

נתחיל בצעדים הראשונים והחשובים:

1. אמון בסיסי– צריך שיהיה לאדם אמון בסיסי בעולם: ידיעה שהעולם מסודר, מאורגן, שיטתי ויש בו כללים לאיך שהדברים עובדים ופועלים. לדעת שאם זה כך אז בוודאי יש פעולות וצעדים שאני יכול לעשות כדי להגיע לתוצאות.
2. ערך עצמי– צריך שתהיה תחושת ערך. שאני שווה. שישי לי משהו לספר על החיים שלי. כמו שגדי אומר: אין אחד שאין לו משהו מעניין לספר. כל אחד עבר משהו בחיים שלו. שמחה, עצב. כאב.
3. היכרות עצמית– להסתכל אחורה ולבדוק מה תמיד עניין אותי ולא הצלחתי לגעת בו כאשר הייתי עסוק בעבודה, בבית ובילדים. מה אהבתי ולא היה לי זמן… (אהבתי היסטוריה, אהבתי בעלי חיים, אהבתי וידעתי לבשל, אהבתי ליצור. במה? מה משך אותי? מה דיגדג לי? מה נגע בי?

אל תחפשו הנאה! חפשו מאמץ. תקומו ותשאלו מה החיים רוצים או צריכים ממני היום. כדי לא להרגיש שעמום צריך לעבוד בזה. צריך להתמיד ולהשקיע כדי לצמוח.

תחקרו. תבדקו. תלמדו. חזרו לדברים שמעניינים אתכם.

לדוגמא:

אל תשאלו "איזו הנאה הטלוויזיה יכולה לתת לי היום?". או הפייסבוק או הטיקטוק.

תשאלו "מה אני יכול לקחת היום מהטלוויזיה?"

היסטוריה? נשיונאל ג'אוגרפיק? טיולים בעולם? תרבויות? מתכונים חדשים ובישול? יצירה ועשה זאת בעצמך? תזכרו מה מעניין אתכם וממה אתם יכולים ללמוד עוד.

זה בשבילכם כבני גיל שלישי.

ואיך זה ביחס להוריכם שנמצאים בבית האבות או בבית ומפעילים אתכם רגשית?

1. אמון בסיסי – צרו שיטתיות. בואו בזמנים קבועים. תתקשרו בזמנים קבועים. אל תבריזו. בקשו מבני המשפחה שמגיעים – להגיע גם הם בזמן שהם מתחייבים לו. כך תהיה לקשיש שגרה של עוגנים שהוא יכול לחיות בתוכה.
2. ערך עצמי– תנו להם מבטים מתקפים. מבטים שאומרים דרך העיניים "כל הכבוד". מבטים שיודעים ומכירים בקושי שלהם. עיניים מעריכות כי הן יודעות את הקושי, האובדנים ואת הפחד שמתלווה לזיקנה. עיניים שמבינות את הבדידות. סיימו כל ביקור בלשקף להם ולספר כמה הביקור היה משמעותי עבורכם כי נחתם לידם, צחקתם כמו שלא צחקתם כל היום. סוף סוף ישבתם לכוס קפה בזכותם. כמה החיבוק שלהם נותן לכם כח ובאתם וקיבלתם כח מהם. תנו להם להרגיש משמעותיים, חשובים, כאלה שעוד יש להם מה לתרום לכם. בקשו עצה. תגידו תודה.
3. היכרות עצמית– צרו חיבור בין העבר שלהם להיום באמצעות שיחה. תשאלו שאלות מכוונות, תבקשו סיפורים מן העבר, תנו להם לספר כל הזמן מה הם היו, מה הם אהבו. תנו להם לחשוב ולבדוק מה הם אהבו ולא היה להם זמן כל השנים. מה עניין אותם. במה הם היו טובים. באמצעות השיחה תנו להם לספר על עצמם ועל עברם כמה שיותר. מצאתם תחום שהם מחוברים אליו? מצאו להם דרך להעמיק בו. הביאו להם ספרים, קטעי אודיו להשמעה וכדו' כדי שתוכלו לייצר עניין מתמשך

איך נתייחס אליהם?

1. ניגש בעדינות ובשלווה. תמיד באורך רוח. המון סבלנות. תגיעו מוכנים.
2. נמנע מיחס ילדי. מיחס מתנשא או דיבור מלמעלה. שימו לב!
3. אל תנסו לתקן אותם או את הסיפור שלהם. אם האמא אומרת שהיה משעמם, או מגעיל, או לא שווה כלום – תנו לזה מקום. אל תשללו את מה שהיא אומרת. זו זכותה.
4. נזרום עם השקר או ההגזמות. האמת לא חשובה. השיחה חשובה. אז מה אם אבא מספר שהוא היה העוזר של מלך מרוקו או הקים בארץ את הכביש לבדו. אל תגידו 'איזה שטויות'. תזרמו עם ההגזמות וההטיות ואפילו עם סילוף האמת. זה פשוט לא משנה.

איך נעזור להם?

1. כשאפשר, נשאל. אחרת נציע. "בואי נצא לסיבוב קטן באויר". בוא נפתור תשחץ יחד.
2. אל תרבו באפשרויות. עדיף להציע רק רעיון אחד וזהו. לתת עוגן ולא לבלבל אותם.
3. פנאי רציני – עדיף! כזה שדורש מאמץ וצריך לעבוד בו ולהתמיד. בוא נראה אותך עושה משהו רציני.
4. ונחבר את העבר להווה. אנחנו בעניין של למצוא חיבור עמוק. לקחת משהו מהעבר ולהביא אותו להווה.

ומה קורה כשההורה נמצא בשלבי מחלת הדמנציה?

על זה במפגש הבא שלנו בסדרת המפגשים לבני משפחה, שם נפגוש את חסן מנהל שירות ריפוי בעיסוק שיספר איך להפוך סיקור בבית אבות לאפקטיבי יותר, וגם על זיקנה, דמנציה, עוגנים קוגנטיביים ותעסוקה בבית אבות.

נתראה!

ד"ר גדי און הוא פסיכולוג חוקר של תופעת השעמום.
כותב ומרצה על התופעה במסגרות מוסדיות ופרטיות וחבר סגל באוניברסיטה הפתוחה.
ליצירת קשר: 0545463323

The post ד"ר, משעמם לי! appeared first on אשכולות אורנים.

• אילו פעולות יש לבצע כדי להאריך את את משך הטיפול בהורה בבית?
• אילו שירותים קיימים בקהילה ויכולים לעזור להורה המבוגר להישאר בבית?
• כיצד מזהים את הרגע הנכון לשקול מעבר מעבר לטיפול חוץ ביתי?
• מה היתרונות של בית אבות? …ועוד.

שאלות כאלה, ורבות נוספות, מטרידות בני משפחה שמוצאים את עצמם מטפלים בהורה המבוגר.

והתשובות? גם הן בדרך כלל לא פשוטות.

ב-5.6.23 התקיים וובינר מיוחד במסגרתו נשות מקצוע ותיקות בתחום הגריאטריה ענו על שאלות כאלה: נסטיה קינל, מנהלת בית האבות אשכולות אורנים גדרה, יחד עם פליסיה אהרון, עו"ס לזקן ברווחה ועו"ס לחוק חוסים ואפוטרופסות. את הוובינר הנחה רועי קורן, מנכ"ל חברת SeniorMarket.

במסגרת הוובינר נענו שאלות שנשלחו מראש דרך דף הפייסבוק של אשכולות אורנים, וכן שאלות שנשאלו במהלך השידור.

להלן עיקרי הדברים:

איפה ניתן למצוא מידע על טיפול בהורים מבוגרים?

יש ברשת מידע רב בנושא טיפול בהורים מבוגרים, ויש גם מקורות נוספים: עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע, קבוצות תמיכה ברשתות החברתיות ועוד. גם גופים מדיניים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ואחרים, יכולים לסייע במידע על טיפול רפואי, על סיוע לבני המשפחה המטפלים, על פתרונות חוץ ביתיים ועוד.

צפו:

יש ברשת כל כך הרבה מידע על טיפול בהורים מבוגרים. איך אדע מה מתאים למשפחה שלי?

הסיבה לכך שיש המון מידע ברשת על טיפול בהורים מבוגרים היא שלא קיים פתרון יחיד שמתאים לכולם: המורכבות של הטיפול שונה מבית לבית, גם מאגרי התמיכה והכוחות שונים; אפילו התשובה לשאלה "איך אנחנו רוצים שתיראה הזקנה של האדם בו אנחנו מטפלים?" עשויה להשפיע על הפתרונות המתאימים.

צפו:

צפו:

צפו:

צפו:

צפו:

כללי אצבע למשפחה בתהליך קבלת ההחלטה לעבור לטיפול חוץ ביתי

צפו:

צפו:

עד כאן עיקרי הדברים מתוך הוובינר. לשאלות נוספות ניתן לפנות אלינו בקישור הזה – ונשמח לענות.

לצפייה בוובינר המלא לחצו כאן.

The post טיפול בהורים מבוגרים: שאלות ותשובות appeared first on אשכולות אורנים.

מה למדתי

אחרי שנים של ניסיון בעולם הזיקנה ובתי האבות, זו הייתה חוויה חדשה עבורי. אחרי שהייתה לי הזדמנות לחוות את יום הכניסה לבית האבות כבר מרגע העזיבה, בעצם נכנסתי לנעליים של בני המשפחה: עם תחושת ההקלה המעורבת בצער, רגשי האשמה לצד הידיעה שזה הצעד הנכון. ההתרגשות, הבלבול, אי הידיעה, עומס המידע (זו הסיבה שכל כך הרבה מידע מהיום הראשון לעיתים לא נקלט על ידי המשפחה).

אני חושבת שבעתיד אראה אחרת את המשפחות ביומן הראשון.

והדיירת החדשה? כבר התמקמה ומרגישה לגמרי בבית. עוד מעט בעלה יגיע לבקר.

The post מבעד לעיניו של בן משפחה ביום הכניסה לבית אבות appeared first on אשכולות אורנים.

בשורות הבאות נפרט את השלבים העיקריים בתהליך. בדרך כלל הם מבוצעים בסדר קבוע, אך ניתן לבצע שינויים בסדר השלבים או בפעולות שנכללות בכל שלב; על פי הצורך או העדפות הדייר או משפחתו. חשוב לשתף גם את הדייר העתידי בתהליך הקבלה הצפוי.

נשמח גם לענות לשאלות או לתאם סיור בבית שלנו. זהו בעצם השלב הראשון בתהליך ההיכרות בנווה אורנים:

שיחת טלפון ראשונית לצורך תיאום סיור במקום

שיחה זו מתקיימת לרוב מול אחת מנשות השיווק שלנו – מירב, כרמית או שירלי. בשיחה זו ניתן לקבל הסבר קצר על המקום ולתאם סיור במקום לצורך התרשמות ראשונית. זו ההזדמנות הראשונה (ולא האחרונה) לשאול כל שאלה שעולה בדעתכם. בהמשך נרחיב עוד על חשיבות התקשורת בינינו, והיא מתחילה כבר בשיחת הטלפון הראשונית: שתפו אותנו בחששות, הקשו עלינו בשאלות, ספרו לנו כל מה שמטריד אתכם.

פגישת היכרות

לאחר השיחה הראשונית והסיור בנווה אורנים, נקבע פגישת היכרות בין הדייר ובני משפחתו לבין צוות המחלקה. בפגישת ההיכרות הזו יהיו נוכחים רופא/ת המחלקה, מנהל הסיעוד, עובדת סוציאלית של המחלקה, ולפי הצורך – מרפא בעיסוק ו/או פיזיותרפיסט.

פגישה זו נועדה לצורך היכרות הדדית – הדייר את הצוות והצוות את הדייר. ככל שההיכרות אישית ומעמיקה יותר, כך נבין את מידת ההתאמה של הדייר לבית ולמחלקה הספציפית. גם בהזדמנות זו הדייר ובני משפחתו מוזמנים לשאול כל שאלה בצורה חופשית. חשוב לנו שתקבלו כמה שיותר תשובות כדי להחליט אם נווה אורנים הוא אכן המקום המתאים לצרכיו של הדייר ולרצונותיו בתקופה זו בחייו.

יום הקבלה

יום קבלת דייר חדש לנווה אורנים הוא יום מרגש מאוד הן עבור הדייר והן עבור הצוות. אנו עושים מאמצים על מנת שהיום הזה יעבור בצורה הכי נעימה ומחבקת.

במהלך יום הקבלה, הדייר ומשפחתו יכירו את אנשי המקצוע השונים:

1. שיחה עם עו"ס המחלקה: היכרות, הסבר על אופי המחלקה, סדר היום והצוות המטפל במחלקה (אנשי הקשר העיקריים).
2. שיחת היכרות עם אחות ורופאת המחלקה: המטרה היא היכרות מעמיקה יותר עם צרכיו של הדייר בפן הרפואי והסיעודי, ותיכנון המשך הטיפול בו.
3. בשלב זה, בדרך כלל, בני המשפחה והדייר נפרדים לפרק זמן קצר. בני המשפחה ניגשים בחזרה למשרדי הנהלת נווה אורנים על מנת להסדיר את נושא התשלום: חתימה על חוזה, הסדר התשלומים והוראת הקבע. בינתיים, ברוב המקרים, הדייר שוהה במחלקה יחד עם הדיירים והצוות להיכרות ראשונית. צוות המטפלות יסייע לדייר בסידור הבגדים וחפציו האישיים בחדרו.
4. סיום תהליך הקבלה: ברור לנו שזה רגע לא פשוט למשפחה ולדייר. לכן בוודאי שאנו מאפשרים להם להישאר יחד במחלקה – עד שירגישו לנכון להיפרד לאותו היום.

כעת מתחיל חודש ראשון של הסתגלות. זה יכול להיות חודש קשה לדייר ולמשפחתו, ואנו מבינים את הקשיים ומשתדלים להיות זמינים לכל צורך, שאלה ועניין.

שיחת משפחה ראשונה לאחר חודש

שיחת חודש נקבעת על ידי העובד הסוציאלי כעבור חודש ימים מיום כניסת הדייר למחלקה. השיחה נקבעת בין משפחת הדייר (ו/או הדייר במידה ומסוגל ומעוניין בכך) ובין צוות המחלקה. מן הצוות של נווה אורנים נוכחים רופאת המחלקה, מנהל סיעוד, אח אחראי מחלקה ועובד סוציאלי. במידת הצורך נוכחים גם פיזיותרפיסט, דיאטנית או מרפא בעיסוק.

מטרת השיחה היא לדון בהסתגלותו של הדייר במחלקה: בצרכיו, רצונותיו ובקשיים שעלו במהלך החודש הראשון לשהותו בנווה אורנים. במהלך השיחה, בני המשפחה ו/או הדייר מוזמנים להציף קשיים, בקשות, תלונות וכל דבר דומה.

שיחה זו היא קריטית בחשיבותה, משום שבמהלכה נוכח כל הצוות המטפל בדייר. השיחה למעשה מאפשרת חשיבה משותפת על המשך הטיפול בדייר תוך העלאת פתרונות לקשיים שעלו במהלך חודש ההסתגלות.

נשארים בקשר כל הזמן

גם אחרי יום הקבלה, גם אחרי שיחת המשפחה שלאחר חודש ההסתגלות – אנחנו תמיד במרחק טלפון או וואטסאפ. אנחנו מעדכנים את המשפחות בכל התפתחות ככל שעולה הצורך, וזמינים לשאלות ועדכונים מצד המשפחה.

סיכום תהליך ההיכרות והקבלה

תהליך ההיכרות והקבלה הוא תהליך מרגש, מציף ולעיתים לא פשוט כלל. בני המשפחה והדייר מסתגלים למצב חדש ואחר. תחושת אי הוודאות לעיתים מעצימה את ההתרגשות בתוך החוויה. לכן אנו מזמינים אתכם לשאול כמה שיותר שאלות, לקרוא, לחקור ולהבין כל פרט ופרט בתהליך הקבלה ולאחריו.

חשוב לנו שתשתפו אותנו במה שחשוב לכם ולאדם היקר לכם. אנו מבינים את השוני בצרכים וברצונות בין אדם לאדם. נשתדל לעשות את ההתאמות בתהליך ולאחריו כך שתעברו אותו בצורה טובה, נוחה ונעימה.

אנו מקווים שהאמור לעיל סייע להבהיר את התהליך ולהקל על המעבר. לשאלות, לפרטים נוספים או לתיאור סיור בנווה אורנים הקליקו כאן.

The post תהליך ההיכרות והקבלה בנווה אורנים appeared first on אשכולות אורנים.

הכירו את ארבעת הבנים המופלאים שלנו: צוות התפעול והאחזקה!

ערן מזה, מנהל התפעול

ערן הוא הרכש הטרי ביותר שלנו. הוא נשוי לגלית ואב מסור ל-3 בנות צעירות. הגיע מניהול בתי מלון ורואה מול עיניו את השירות לדיירים, לצוות ולמשפחות. מבחינתו לעבוד בבית אבות זה לתת דרור לנתינה: "טוב לי בנווה אורנים בגלל האנשים הטובים שמכניסים משמעות אמיתית למילה משפחה".

שי אביטבול, מנהל אחזקה

שי נמצא איתנו קרוב ל- 10 שנים. נשוי לאודיל ואבא למיאל המתוקה (ויש עוד אחד בדרך!). שי התחיל כעובד אחזקה, והיום אין מתאים ממנו לנהל אותה! איפה ראיתם איש אחזקה שאפילו כשמגיע באמצע הלילה מקפיד לעבור בכל המחלקות כדי לראות שהדיירים בסדר? מבחינת שי לעבוד בנווה אורנים זה כמו לעבוד בבית האישי שלו. "פשוט כיף לבוא לעבודה. ויש לי הרגשה טובה בכל מה שאני נוגע בו".

אלקיים פאר, צוות אחזקה ולוגיסטיקה

אלקיים איתנו כבר 8 שנים. אלקיים נשוי להילה ואבא ל-3 בנות ובן קטן. אלקיים יעשה ה-כ-ל בשבילנו ובשביל הדיירים הכל, כי עבורו זו תחושה של סיפוק ושליחות. "קשה לי להגדיר את ההנאה מהתפקיד. אני אוהב את הדיירים כאילו יש לי 240 אבא ואמא. נהנה לראות אותם. פשוט ככה. הדיירים הם לפני הכל!"

גויטום אברהה (אברם)

אברם הגיע מאריתראה והצטרף לצוות האחזקה שלנו לפני 4 שנים. את הכישרון של אברם גילינו כשנתנו לו פח צבע כדי לחדש את הקירות במחלקה – ומצאנו קירות מעניינים עם צורות גאומטריות מדויקות(!). אברם גר אצלנו בממלכה קטנה שצוות האחזקה ארגן לו, והוא מבחינתו דואג לבית שלנו כבית שלו. על כך אברם קיבל את פרס העובד המצטיין בטקס שהתקיים בשבוע שעבר.

אלה הם ארבעת הבנים שלנו, שמכירים כל דייר וכל פינה בבית, מטפלים בכל תקלה ועניין, והכל בחיוך, באהבה וברצון לתת כמה שיותר מעצמם. זו הזדמנות נהדרת להגיד להם תודה על עבודה שהם הפכו לעבודת קודש.

The post ארבעת הבנים של נווה אורנים (פסח תשפ"ב 2022) appeared first on אשכולות אורנים.

במאמר זה, ננסה לעשות מעט סדר בנושא.

דיור מוגן אינו 'שם יפה' לבית אבות

דיור מוגן ובית אבות הם שני דברים שונים מאוד. המשותף להם הוא שבשניהם מוענקים שירותים לאנשים בגיל זיקנה. אך ההבדלים עולים על הדמיון.

מה זה דיור מוגן?

דיור מוגן הוא פתרון דיור לאנשים בגיל זקנה, שמיועד לאנשים עצמאיים בתפקודם. מסגרת הדיור המוגן מספקת מענה לצרכי פנאי, בידור ובריאות של הדיירים. הם מנהלים חיים עצמאיים, ולכל דייר דירה משלו המאפשרת לו לחיות כאילו היה בבית רגיל. עם זאת, ניתנת לו אפשרות ליהנות ממעטפת שירותים מגוונת: אחות ורופא, שמירה, סיוע סוציאלי ופסיכולוגי, הסעדה וחיי תרבות. יש אפשרות לקבל גם שירותי ניקיון בחדרים בתשלום נוסף.

מימון דיון מוגן הוא פרטי. אין אפשרות לסבסוד מטעם המדינה.

הדיורים המוגנים מפוקחים על ידי משרד הרווחה, ובאופן לא-רשמי על ידי עמותת דיירי הדיור המוגן. העמותה עוסקת בהגנה על זכויות דיירי הדיורים המוגנים בארץ.

מה זה בית אבות?

בתי אבות מטפלים באנשים עם בעיות תפקוד ומסייעים להם בחיי היומיום. עולם בתי האבות נחלק לשניים: חלק מבתי האבות מפוקחים על ידי משרד הבריאות וכוללים מחלקות לדיירים סיעודיים ודיירים תשושי נפש. חלק שני (משמעותית קטן יותר) מפוקחים על ידי משרד הרווחה וכוללים מחלקות לתשושי גוף ולעצמאיים.

בתי אבות בפיקוח משרד הבריאות מקבלים רישיון להפעלת בית חולים גריאטרי והמימון יכול להיות פרטי או מסובסד. בשנים האחרונות בתי האבות עובדים קשה על איזון בין הסטנדרטיים המוסדיים שמכתיב משרד הבריאות לבין הרצון להעניק בית לדייריו. גם משרד הבריאות עצמו עובר שינוי.

בבית אבות שבו יש מחלקות לסיעודיים ותשושי נפש ניתנים שירותי סיעוד ורפואה מקיפים. בנוסף לכך ניתנים שירותים של צוותים רב מקצועיים: פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטניות, קלינאי/ת תקשורת, ועובדים סוציאליים.

אז מה ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן?

ההבדלים רבים, ולהלן חלק מהם:

• להבדיל מהדיור המוגן, בבית אבות הדיירים אוכלים יחד בחדר אוכל משותף.
• בבית אבות, שירותי הניקיון ניתנים כחלק מסל השירותים.
• הדיירים מתקבלים לבית אבות כשהם דווקא אינם עצמאיים בתפקודם. למחלקות הסיעודיות יתקבלו אנשים עם תפקוד פיזי נמוך, לרוב בכיסאות גלגלים; ולמחלקות תשושי הנפש יתקבלו אנשים שאינם עצמאיים בשל ליקויים קוגניטיביים משמעותיים, שבדרך כלל הם חלק מאבחנת הדמנציה שלהם. חלק מן הדיירים הם עם מינוי אפוטרופוס שמקבל החלטות עבורם כשהם לא יכולים לעשות זאת.
• מחלקות לתשושי גוף, בפיקוח משרד הרווחה, מתאימות לאנשים עצמאיים או אלו שזקוקים לעזרה קלה או בינונית בחלק מפעולות היומיום: רחצה, הלבשה, הכנת אוכל וכדומה. גם במחלקות אלו יש שירותי סיעוד ורפואה, אך שירותי צוותים רב מקצועיים יינתנו בדרך כלל במסגרת הקהילה. סדר היום של הדיירים כולל גם הוא ארוחות בחלל משותף, בדומה למחלקות משרד הבריאות; אך במחלקות אלו יש ועד של הדיירים, והדיירים מקבלים את כל ההחלטות עבור עצמם. נדיר שיהיה אפוטרופוס לדייר השוהה במחלקת תשושי גוף. הרישיון שניתן הוא רישיון לניהול מעון, במסגרת החוק לפיקוח המעונות.
• אחת לשנה (לפחות) בתי האבות עוברים בקרה רחבה של משרד הבריאות, לבחינת כל היבטי הטיפול וכל מקצועות הבריאות.

לבתי אבות משולבים הכוללים את כל סוגי המחלקות יש יתרון: הם מציעים את כל הרצף הטיפולי. לדוגמה, אם מצבו של דייר סיעודי משתפר הוא יכול לעבור למחלקת תשושי גוף ולא נדרש לחפש מוסד אחר.

סיכום

אחרי שצוללים לכמה הגדרות, קל יותר להבין את ההבדל בין בית אבות לבין דיון מוגן. נווה אורנים משלב את הטוב בשני העולמות: הוא בית מטפל מקצועי בהתאמה אישית; מפוקח ומציע רצף טיפולי במגוון רחב של מצבים רפואיים וסיעודיים לאזרחים ותיקים ולתשושי נפש; המעניק טיפול ומאפשר בחירה עצמאית של אורח החיים כמו בדיור המוגן.

יש לכם בן או בת משפחה בגיל השלישי ואתם מחפשים עבורם מסגרת מגורים מתאימה? חשוב להבין את ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן, ולוודא שהמסגרת מספקת עבורם מענה מתאים למצבם הרפואי, הקוגניטיבי, החברתי ועוד. יש מצבים בהם אדם הנזקק לבית אבות יכול לקבל את הטיפול המקצועי ביותר יחד עם איכות החיים והשירות הייחודי של הדיור המוגן. לשאלות נוספות ניתן ליצור עימנו קשר.

The post מה ההבדל בין בית אבות לבין דיור מוגן? appeared first on אשכולות אורנים.

מאת: ישראל אלפסי, עו"ס, ונסטיה קינל, מנהלת בית אבות נווה אורנים.

 מה זה אפוטרופוס?

אסתר, בת 86, אלמנה+2, היא קשישה עם דמנציה בינונית בבית האבות במחלקה לתשושי נפש. הבן של אסתר גר בחו"ל. הבת שלה, נורית, גרה קרוב אליה ומתמודדת בנוסף עם בעל חולה. נורית קשורה מאוד לאימה. היא אוהבת אותה, מסורה ודואגת לכל צרכיה. עם זאת, נורית גם סבלה בחודשים האחרונים מעומס נפשי רב; היא הרגישה קושי לענות לבקשות שמגיעות מהמחלקה, להתפנות לענייניה הרפואיים ולהיות זמינה עבור אימה. נורית פנתה לעו"ס המחלקה להתייעצות.

חוק הכשרות והאפוטרופסות המשפטית קובע: אדם שאינו כשיר לקבל החלטות או לדאוג לענייניו וצרכיו, בשל מצבו הרפואי הנפשי או הקוגנטיבי, עשוי להידרש למינוי אפוטרופוס עבורו. לעיתים קרובות ממונה אפוטרופוס לקשישים המתגוררים בבית אבות; בדרך כלל לתשושי נפש או לסיעודיים שאינם צלולים. האדם שקיבלו עליו מינוי מכונה חוסה.

תפקיד האפוטרופוס הוא לדאוג לענייניו של האדם החוסה כאשר האחרון לא יכול לעשות זאת בשל מוגבלות או ירידה קוגניטיבית המונעת ממנו להביע דעה.

האפוטרופוס יכול להיות בן משפחה או גוף רשמי. לדוגמה: הקרן לטיפול בחסויים, עמותת רעות או עורכי דין המתמנים כאפוטרופוסים. העדיפות היא למנות כאפוטרופוס אדם שמכיר את רצונותיו ודעותיו של החוסה על הנושאים הקשורים לטיפול בו בהיבטים אישיים, רפואיים וכלכליים.

הגוף המחליט על מינוי לאפוטרופוס הוא בית המשפט לענייני משפחה.

מתי צריך למנות אפוטרופוס?

נורית שוחחה עם עו"ס המחלקה. העו"ס, שמכירה את נורית כבת אוהבת ומסורה, זיהתה את העומס הריגשי, המצפוני והפיזי אותו נורית חווה בתקופה האחרונה. העו"ס העלתה בפני נורית את האופציה למינוי אפוטרופוס חיצוני: אדם שייקח על עצמו את האחריות בכל הקשור בטיפול בענייניה הכספיים והרפואיים של אסתר. סידור כזה יאפשר לנורית להיות מעורבת יותר בטיפול באימה; יוריד ממנה את עומס הטיפול; והיא תוכל להיות פנויה רגשית עבור אימה בדרך ובזמן הנכון לשתיהן. למשל, אם עד היום נורית ניצלה את הביקורים אצל אימה כדי ללוות אותה לבדיקות מחוץ לבית האבות, מינוי אפוטרופוס חיצוני יאפשר לשתיהן לנצל את זמן הביקורים לבילוי איכותי.

מינוי של אפוטרופוס הוא צעד רגיש ולא טבעי. זאת משום שמרגע שמונה אפוטרופוס, גורם חיצוני מקבל את כל ההחלטות עבור אדם שבמהלך רוב חייו קיבל החלטות עבור עצמו. גם מבחינה משפטית זהו הליך שבולט בהיותו מנוגד לעקרונות כבוד האדם וחירותו. לכן כל בקשה נשקלת במלוא כובד הראש טרם אישורה. מסיבה זו, לא לכל אדם עם דמנציה ימנו אפוטרופוס. לחילופין, יתכן שאדם ללא דמנציה, שמסיבות שונות לא יכול לנהל את ענייניו הרפואיים או הכספיים, יזדקק למינוי אפוטרופוס.

בדרך כלל הצורך במינוי עולה כשצריך לקבל החלטות מסוימות, ויש ספק שחוסה יצליח לקבל אותן: החלטות כלכליות, או החלטות רפואיות כגון הסכמה מדעת על ניתוח או טיפול רפואי של אדם שאינו צלול. לרוב זה יקרה ביוזמת בן משפחה שמעוניין להתמנות כאפוטרופוס. במקרים של דיירים בבתי אבות, הדבר עשוי להתרחש ביוזמת עובדת סוציאלית בבית האבות.

אחרי מינוי האפוטרופוס, כל ההחלטות שהיה צריך לקבל עבור אסתר התקבלו. נושאים שקשורים לטיפול בה קיבלו מענה מהיר, וניכר שיש כתובת אחת שדואגת לענייניה של אסתר.

אם אדם יקר לכם מתגורר בבית אבות ואתם שוקלים לבחון את האפשרויות של מינוי אפוטרופוס, כדאי לדעת שהעובדים הסוציאליים בבית האבות יכולים להוות מוקד לתמיכה, ייעוץ והכוונה.

סוגי אפוטרופסות

סוגי המינויים הם:

1) אפוטרופוס זמני לגוף ו/או רכוש: אפשרות שמתאימה למצבי בלבול או חוסר תפקוד זמני כשנדרשת קבלת החלטה בנוגע טיפול רפואי דחוף או החלטה כלכלית דחופה. נפוצים יותר מקרים של מינוי אפוטרופוס זמני לגוף.

2) אפוטרופוס קבוע לגוף ו/או רכוש: נתינת מענה לאנשים הזקוקים לעזרה במיצוי זכויותיהם; וכן מענה לצרכים רפואיים וכלכליים בשגרת יום היום של האדם הזקן, כשאין צפי לשיפור במצבו.

3) אפוטרופוס לדין באופן זמני: כאשר יש צורך בהבעת רצון האדם בדיונים משפטיים והוא אינו מסוגל לכך עקב שינוי במצב רפואי או קוגניטיבי. כלומר אם קיים חשש כי אדם לא יוכל לייצג נאמנה את טובתו-שלו, אז ניתן למנות אפוטרופוס לדין. זהו לא עו"ד שמייצג את האדם, אלא עו"ד שמוסמך להתנהל בשמו בבית המשפט כדי לייצג את טובתו.

כדאי לדעת: אפוטרופוס אינו כל יכול ובית המשפט יכול להגביל את סמכויותיו.

תהליך מינוי אפוטרופוס: איך זה עובד?

כאמור, מינוי אפוטרופוס הוא הליך רגיש ויש לשקול אותו בכובד ראש. אם הוחלט שיש בכך צורך, חשוב לוודא כי מי שמתמנה לאפוטרופוס ידאג בצורה מיטבית לצרכיו של הדייר והינו פנוי ומחויב לתפקיד רגיש זה.

אילו מסמכים יש להגיש וכמה צריך לשלם

אדם המבקש להתמנות לאפוטרופוס, צריך להגיע אל בית המשפט לענייני משפחה במקום מגוריו ולהגיש בקשה במזכירות. במעמד הגשת הבקשה יש להמציא לבית המשפט מספר מסמכים, לרבות:

• צילום תעודת זהות.
• מסמכים רפואיים המגבים את הצורך במינוי, לרבות 'תעודת רופא': מסמך שיש לו ערך של עדות בבית המשפט, אותו ממלא רופא שפגש את המועמד למינוי. בתעודת הרופא צריכה להיות התייחסות ליכולות הקוגניטיביות של האדם (שיפוט, תובנה, יכולת קבלת החלטות); וכן צריכה להופיע המלצה ברורה כי האדם זקוק למינוי אפוטרופוס וליכולתו להביע עמדתו בעניין המינוי.
• הסכמות חתומות מכל בני המשפחה מדרגה ראשונה (בן/בת זוג וילדים) כי הם מסכימים למינוי המבקש. ניתן להוריד מכאן מסמך כתב הסכמה למינוי אפוטרופוס.

בנוסף יש לשלם אגרה לבית המשפט בגובה של כ-700 ש"ח. יש אפשרות להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, אך לשם כך יש להוכיח מצוקה כלכלית. הסבר לגבי אופן הגשת הבקשה לפטור מתשלום ניתן לקרוא באתר כל זכות.

לבסוף יש לחתום בפני עורך דין על תצהיר. גם זה כרוך בתשלום סמלי של כ-50 ש"ח.

המשך התהליך

כעת, בית המשפט שולח את הבקשה אל מחלקת הרווחה, המעבירה את התיק לטיפול עו"ס לחוק האפוטרופסות. לעו"ס יש סמכויות לבצע תסקיר: להיפגש עם המבקש, עם האדם שנטען כי זקוק לאפוטרופוס ועם גורמים רלוונטיים נוספים ככל שיעלה הצורך. אם יש אי הסכמות בין בני המשפחה לגבי המינוי, העו"ס תידרש לנושא בתסקיר.

בתום התסקיר, העו"ס מגישה דו"ח ובו המלצותיה הן באשר לעצם המינוי (כן או לא) והן באשר לזהות האפוטרופוס. כלומר, ייתכן והעו"ס תמליץ על מינויו של המבקש כאפוטרופוס, או על מינויו של מועמד אחר מזה שהגיש את הבקשה. ייתכן גם שתמליץ כי לאדם לא ימונה כלל אפוטרופוס.

חשוב להדגיש:

• תהליך הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס הוא יחסית פשוט ואין חובה או צורך לפנות לעו"ד פרטי. בדרך כלל פונים לעו"ד במקרים סבוכים: אם יש אי הסכמות משמעותיות בין בני המשפחה; כשלמועמד להגדרה כחוסה יש רכוש רב; כשלא ברור מצבו הקוגנטיבי ועוד. בשאר המקרים ניתן לפנות לעובד סוציאלי שיכול לבצע את כל התהליך.
• יכול להיות יותר מאפוטרופוס אחד. יכולים להתמנות יחד שניים ואף שלושה אפוטרופוסים.
• אדם שלא מתגורר בישראל לא יכול להיות אפוטרופוס לרכוש; והוא יכול להתמנות כאפוטרופוס לגוף רק ביחד עם אפוטרופוס נוסף שמתגורר בארץ.

מינוי אפוטרופוס יכול להיות הפיך

אפוטרופסות יכולה להתבטל באחד משני מקרים:

1) כחלק מהעבודה בבית האבות, ראינו דיירים ודיירות שמצבם השתפר באופן משמעותי. לפי רצונם ותפקודם ניתנת להם האפשרות לבקש את הסרת המינוי ולבטל את האפוטרופוס בבית המשפט לענייני משפחה.

2) יש מקרים שבהם האפוטרופוס שמונה לא עושה תפקידו נאמנה. במקרים כאלה, בני המשפחה או אנשי המקצוע מתריעים על כך וממליצים להחליפו.

בשני המקרים – ההחלטה היא כמובן של בית המשפט ומצריכה תסקיר של עו"ס לחוק והגשת תסקיר כפי שתואר לעיל.

* הסיפור אמיתי אך השמות שונו.

The post כל מה שצריך לדעת על מינוי אפוטרופוס appeared first on אשכולות אורנים.

פיזיותרפיה היא חלק משמעותי וחשוב במעטפת הטיפולית שניתנת לדייר בבית האבות. בגיל השלישי, הפיזיותרפיה שונה מאוד מזו של צעירים. יש לה נגיעה לשורה ארוכה של תחומים הקשורים בין היתר לנוחות, לבטיחות, לבריאות ולאיכות החיים.

הצצה אל עבודתו של הפיזיותרפיסט בבית האבות

כאשר מגיע דייר חדש אל נווה אורנים, אני פוגש אותו לבדיקה ראשונית. בהתאם לבדיקה ולמצבו התפקודי הקודם, אני מגדיר את מטרת הטיפול בו. לאחר מכן, אני קובע את התוכנית להשגת המטרה, התדירות והאמצעים להשגתה.

לדוגמה:

טיפול פרטני: טיפול אחד על אחד במכון פיזיותרפיה, בחדר הדייר או אפילו בגינה של בית האבות. העיקר לעבוד לפי תוכנית הטיפול שנקבעה בקבלה תוך תקווה להשיג את מטרת הטיפול שהפיזיותרפיסט הגדיר.

טיפול קבוצתי: טיפול במעגל משותף של דיירים, הכולל הפעלה באמצעות כדור או הליכה קבוצתית מחוץ למוסד.

סוג טיפול נוסף קשור בהדרכת המטופל על סדרת תרגילים שיבצע באופן עצמאי או בליווי וסיוע של מטפל.

שימור או שיקום

ברוב המקרים הטיפול הניתן הוא שמרני. פיזיותרפיה בבית אבות אמורה למצות את היכולת התפקודית של הדייר; ולא לאתגר או להביא אותו לקצה גבול היכולת, כפי שיכול להיות בגילאים צעירים. גישה זו מותאמת לראיה גריאטרית מקצועית. אם נקבע שלדייר סיעודי אין פוטנציאל שיפור במצב התפקודי, המטרה תהיה לשמור על טווחים וכוח שרירים קיימים לצורך מתן טיפול סיעודי.

לחלופין, כאשר נזהה שלדייר יש פוטנציאל להשתקם, נגדיר לו מטרה טיפולית שיקומית. גם אם תדירות הטיפולים נדמית מועטה, הפיזיותרפיה עובדת ומוכיחה את עצמה. זה היה למשל המקרה עבור דייר סיעודי שהגיע אל נווה אורנים: בעת הקבלה הוא היה מסוגל ללכת מרחק של 3 מטרים באמצעות הליכון גלגלים בתמיכה דו צדדית של שני מטפלים. לאחר חודש וחצי, אותו דייר הצליח ללכת באמצעות הליכון גלגלים מרחק של 12 מטרים בעזרה חד צדדית של מטפל. השיפור: גם במרחק ההליכה וגם במידת העזרה הנדרשת.

ולפעמים יש דיירים שמשפרים את מצבם התפקודי באופן משמעותי בהרבה. עבורי, הפיזיותרפיסט, זו באמת חגיגה מקצועית. איזה אושר זה לראות דייר שהגיע במקור למחלקה סיעודית – ועובר למחלקת תשושים-עצמאיים!

ככלל, אנו הפזיותרפיסטים פועלים על פי נהלי רוחב של משרד הבריאות הכוללים גם תקני שעות בהתאם לסוגי המחלקות. לדוגמה: במחלקה סיעודית של 36 דיירים יינתנו סה"כ 20 שעות שבועיות (כחצי שעה בממוצע לדייר). במחלקת תשושי נפש, יינתנו 10 שעות שבועיות למחלקה של 30 דיירים. יחד עם זאת, דייר יכול לקבל טיפול פיזיותרפיה בתדירות של 4 או 5 פעמים בשבוע לתקופה מוגבלת בזמן; ובמקביל יתכן שדייר לא יקבל טיפול פיזיותרפי בכלל עקב סירוב או חוסר יכולת לשתף פעולה.

פיזיותרפיה בבית אבות היא הרבה יותר מטיפולים

מעבר לטיפולים הניתנים בבית האבות, אני כפיזיותרפיסט דואג להיבטים של נוחות, בטיחות ואיכות חיים:

• התאמת כיסא גלגלים: קיים מבחר של כיסאות גלגלים הנבדלים ברוחב ועומק. בנוסף ישנן כריות ישיבה בצורות שונות העשויות מחומרים שונים. כמו כן חשוב לעקוב אחר מצב כריות הישיבה ולהחליפן בתדירות נכונה כדי למנוע היווצרות פצעי לחץ.
• התאמת אביזרי ניידות: אם דייר זקוק לאביזר ניידות יש להתאימו באופן אישי על פי הפרמטרים הגופניים והצרכים שלו. המטרה היא לשפור את יכולת הניידות והתנועה ולאפשר תפקוד עצמאי של הדייר.
• קביעת דרך הטיפול האישי בדייר: יחד עם האחות אחראית המחלקה, נקבע האם הטיפול ייעשה על ידי מטפל יחיד או בזוג; באמצעות מנוף הרמה או מנוף העמדה וכן הלאה. חשיבה זו רבת ערך הן לבטיחותו של הדייר והן לבטיחותם של המטפלים.
• תוכניות הולכות יזומות במחלקה: הפיזיותרפיסט מנחה את הצוות הסיעודי להוליך את הדיירים בהתאם לתוכנית שבועית שהוא בונה. בתוכנית רשום שם הדייר, סוג של אביזר עזר לתרגול הליכה ומידת העזרה שהדייר זקוק לה. הולכות מתבצעות פעמיים ביום, בכל בוקר וערב ובכל יום בשבוע. סה"כ 14 פעמים בשבוע! מכאן ברורה חשיבות שיתוף הפעולה בין הפיזיותרפיסט לצוות, שכן בסופו של דבר זה משרת את הדייר.

דוגמאות

לדוגמה, דייר במחלקה סיעודית המרותק לכיסא גלגלים שאינו יכול לעמוד ולשאת משקל על הרגליים. מה הדרך הבטיחותית והאופטימלית להעברתו מהמיטה לכיסא גלגלים?

התשובה: העברה מכשורית על יד מנוף העמדה או מנוף הרמה. מדוע? אם לא יהיה שימוש במנוף אז המטפלים יצטרכו להרים את כל משקל הדייר על גבם תוך כדי סיבוב הגב. פעולה זו עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למטפלים, ובנוסף לגרום לקרעי עור של הדייר וסימנים על גופו. אבל למנוף העמדה יש חגורה מרופדת המונחת מתחת לבית השחי. המנוף מעמיד את הדייר בצורה ידידותית שאין בה סיכון לעור הדייר (מספר פעמים ביום).

דוגמה נוספת: דייר מרותק לכיסא גלגלים, אך  מסוגל לעמוד וללכת כמה צעדים באמצעות הליכון גלגלים ובעזרה של מטפל. איך להעביר אותו למיטה?

כאן התשובה קשורה למיצוי יכולת הדייר: העברה על ידי מטפל אחד והליכון. ניתן לדייר הזדמנות לעמוד מול הליכון ולעשות שני צעדים בתנועת סיבוב לכיוון המיטה ולהתיישב בבטחה. המטפל יעזור לדייר לצורך ביצוע הפעולה. כך נשמרות בטיחות הדייר והמטפל ומתאפשר תירגול מעברים ומיצוי היכולת התפקודית של הדייר.

לסיכום: כפיזיותרפיסט, הכרחי מאוד שאהיה הרבה בשטח, אתצפת ואסייע למטפלים על מנת להיות ער תמיד למצבם המשתנה של הדיירים.

עוד בתחום אחריותו של פיזיותרפיסט בבית אבות

ככל אחד ואחת מאנשי הצוות בנווה אורנים, אני מאמין שלכל אדם מגיע להזדקן בכבוד ולזכות לחיים טובים ומהנים בגיל השלישי. כפיזיותרפיסט, יש לי אפשרות לתרום להשגת מטרה זו:

• טיפול בבצקות על ידי התאמת אביזרים נוחים לדייר לצורך הרמת הרגליים בזמן שכיבה במיטה.
• טיפולי פיזיותרפיה לשיכוך כאבים על ידי מכשירים או תנועתיות למפרקים.
• טיפול בפצעי לחץ: התאמת ציוד ישיבה ושינה, בניית תוכנית, מעקב אחרי יישום התוכנית מצד הצוות הסיעודי.
• התאמת אביזרי ישיבה ושינה נוחים ומתאימים לצרכי הדייר הרפואיים והתפקודיים ומעקב אחרי מצבם.
• שמירה על כבוד האדם באמצעות מיצוי פתרונות והימנעות משימוש בהגבלות פיזיות.
• מניעת נפילות על ידי זיהוי דיירים בסיכון גבוה לנפילות וביצוע התאמות נדרשות. למשל, סידור דיירים אלה במקום אחד, הפקדת מטפל להשגחה וקביעת סדר הוצאה והשבה לחדרים.
• הסברה לצוות הסיעודי, הדרכה, בניית תוכניות ברות השגה, מעקב וסיוע ביישום.
• שיחות אישיות עם צוותים שלא עובדים לפי ההנחיות, לרבות תיעוד, לצורך שיפור הטיפול.
• הנגשה תרבותית, כמו בניית טפסי הדרכות בשפות שונות ושימוש בתמונות להמחשה.

טובת הדייר תמיד במקום ראשון, גם אם הדרך היא קשה ויש הטוענים שבלתי אפשרית. אני מאמין בהליכה עם ראייה המקצועית הנתמכת על ידי נהלי משרד הבריאות, ובמעורבות מלאה בשגרה היומיומית להשגת טובת הדייר.

The post פיזיותרפיה בבית אבות: ראיה גריאטרית של פיזיותרפיסט appeared first on אשכולות אורנים.

שוקלים להעביר את אבא, אמא, סבא או סבתא אל בית אבות סיעודי? האם הרופא או המטפל המליץ על מחלקות לתשושי נפש או מחלקה סיעודית אחרת? אתם עומדים לפני תקופה שבה תגלו כי הדייר בבית האבות זקוק לצוות תומך ומקצועי אשר עוטף אותו במהלך היום ומספק לו בטחון אישי, בריאותי ואף דואג לשמור על איכות החיים והעניין.

היתרונות במעבר לבית אבות סיעודי

המעבר מהבית או מדיור מוגן לבית אבות סיעודי דורש לעתים התמודדות עם "סטטוס" חדש. היכולת להכיר בכך כי אדם זקוק לעזרה עשויה להוות אתגר עבור רבים. עם זאת, מעבר כזה טומן בחובו הרבה מאד יתרונות המסייעים לשמור על איכות החיים גם כאשר נראה שהגוף והמח "בוגדים בנו". במאמר זה נסקור בקצרה את המאפיינים השונים של בית אבות סיעודי איכותי ונעמוד על היתרונות השונים הנלווים לשינוי במקום המגורים לצד שדרוג הטיפול במבוגרים הזקוקים להשגחה נוספת.

שירות מקצועי סביב השעון

בית אבות מקצועי מציע לדייריו טיפול מסביב לשעון על ידי צוות מגוון הדואג לכל צרכיו. מחד, הוא מטופל על ידי צוות מקצועי הדואג להיגיינה הפיזית ולניקיון החדר ומאידך לצוות רפואי השומר על בריאותו ומטפל בליקויים בריאותיים שונים. צוות אחר דואג להזנה, לפעילויות מרתקות ולשמירה על בטחונם של הדיירים במשך כל שעות היום והלילה.

יצירת תוכן והשתתפות בפעילויות

מעבר לגירויים לאורך היום, אחד האתגרים בטיפול בקשיש הוא שמירה על מוטיבציה ורצון להמשיך ולתקשר עם הסביבה, כמו גם להתפתח ולשמור על תאי המוח. אם בגילאים צעירים יותר אנו מחפשים את האתגרים המנטליים, עם השנים מתפתחת אדישות מסוימת העשויה להוביל לירידה במצב הקוגניטיבי.

באמצעות שמירה על גירויים קוגניטיביים, יצירת תוכן והשתתפות בפעילויות כמו צפייה משותפת בסרטים, הרצאות, ברידג' ומשחקים אחרים ואף פעילויות המחייבות מעט תנועה כמו התעמלות, יוגה או טאי צ'י הקשישים במצב הסיעודי שומרים על צלילות מנטלית המסייעת לשמור על רמת החיים לאורך זמן. פעילויות אלה ידועות גם כמעכבות במידה מסוימת חלק מהמחלות הקשורות לתשישות נפש, שכחה או התפתחות מחלת השיטיון.

צוות רפואי זמין

במעבר אל בית אבות סיעודי חשוב להקפיד לבחון אם יש טיפול רפואי זמין לאורך כל שעות היום. בדיור מוגן, למשל, מספיקה אחות בלבד אולם בבית אבות סיעודי זה פשוט לא מספיק. קשישים סיעודיים זקוקים לעתים תכופות לטיפול רפואי מתקדם יותר המשלב ידע רפואי מקיף, ציוד מתאים ויכולת החלטה מהירה האם להעביר את הקשיש לטיפול חיצוני בבית חולים במקרים דחופים. הצוות הרפואי צריך להיות זמין 24 שעות ביממה, מכיוון שליקויים פיזיים רבים או החמרה של המצב הרפואי עלולים להתרחש דווקא במהלך הלילה – זמן בו מרבית המרפאות בקהילה אינן פעילות.

התאמה מיוחדת של התזונה

בדומה לגילאים צעירים גם עבור מבוגרים חשוב להתאים את הטיפול באופן אישי. אחד הפרמטרים המרכזיים שישפיעו על בריאותו של הקשיש הוא התזונה. כאשר הגוף נמצא בתפקוד מלא אנו שורפים שומנים במהלך התנועה, אך אדם במצב סיעודי המרותק למיטה או לכסא במהלך מרבית שעות היום אינו מסוגל לשרוף כמות גדולה של שומנים.

בית אבות סיעודי מציע את התפריט הנכון ביותר המותאם לפי המלצות הרופא. חלק מהקשישים יצטרכו להסתפק בתזונה דלת נתרן (בעיקר מלחים) אחרים  יצטרכו לבחור בתזונה דלת שומן וכולסטרול (במיוחד קשישים הסובלים מעודף משקל). בגיל הזהב אנו מגלים כי חילוף החומרים משתנה כך שאנו נאלצים לשנות את הרגלי התזונה שלנו ולהתאים אותם לשינויים אלה. בנוסף, כאשר העצם נשחקת וצפיפותה יורדת ישנה חשיבות גבוהה להוספת ויטמינים וסידן על מנת לשמור על הגוף בריא.

לא מפסיקים לנוע

כאשר הגוף מפסיק לנוע הוא נמצא בסיכון רב. קשישים המרותקים למיטה זמן רב עשויים לסבול מרפיון או התקשות של השרירים, מפצעי לחץ ומבעיות בריאותיות נוספות הקשורות לחוסר התנועה. במצבים אלה פעמים רבות הקשיש מגלה מוטיבציה נמוכה לזוז ממיטתו ולכן זקוק לעזרה חיצונית על מנת למצוא את הכוחות לעבור לכסא הגלגלים, לזכות למקלחת ולהעביר את היום בפעילות ומעט תנועה. גם במצב סיעודי ישנן מגוון פעילויות שניתן לבצע הדורשות מוטוריקה גסה בלבד ברמה מינימלית.

בקרה צמודה

למרות כי לעתים נראה שמצבו של הקשיש הסיעודי אינו משתנה לאורך זמן, בפועל שינויים מינוריים בגוף עלולים לשנות בצורה מהותית את יכולת התפקוד. אבדן חלקי של הראייה, חוסר יכולת להניע אצבעות או חלקים ברגל, "קפיצות" של כפות הרגליים והירכיים וסממנים של פרקינסון עשויים לגרום לנזק ארוך טווח. לחילופין, קשישים רבים במצב סיעודי שאינם מודעים למגבלותיהם עשויים לנסות לקום על מנת להרים דבר מה מהרצפה וליפול. לכן, הקשיש הסיעודי זקוק לסיוע ובקרה במהלך כל שעות היממה על ידי צוות רפואי מסור הנמצא לצדו 24 שעות ויכול לענות לכל צורך – קטן כגדול, במהירות, באהבה ובסבלנות.

טיפול נפשי

במקרים רבים אנו מגלים כי הקשיש הסיעודי מתחיל לפתח תסמיני דכאון. שכן השהות במקום חדש כאשר המצב הקוגניטיבי מתדרדר, אבדן הזכרון והבלבול שחשים לעתים במהלך התהליך לצד המוגבלות בתנועה שרבים מתקשים להתרגל אליה – נותנים את אותותיהם.

לצד הטיפול הפיזי יש להכיר את המצבים הנפשיים המלווים את תהליך השינוי הזה וכמו בנקודות שונות במהלך החיים, כמו גיל ההתבגרות, גיל העמידה או המעבר ממבוגר לקשיש כאשר נוצר משבר, יש לקבל לעתים עזרה נפשית. עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, לצד צוות פסיכיאטרי במידת הצורך, יכולים לתת מענה מהיר גם לבעיות נפשיות המתעוררות במהלך השהות בבית האבות כדייר.

חלק מהקשישים יצטרכו טיפול תרופתי, אחרים יגלו כי מצבם משתפר באמצעות שיחות עם הצוות המקצועי, מענה לצרכים מיוחדים ואף יצירה של קשרים חברתיים חדשים במסגרת המרכז הגריאטרי. שילוב של סביבה תומכת וטיפול מסור יכולים לעשות את ההבדל.

צוות מסור עם פיקוח מתמיד

לצערנו, בחדשות הופיעו לאחרונה מקרים רבים של התאכזרות מטפלים כלפי ילדים וקשישים. המשותף לשניים הוא התעללות בחסר ישע שנובעת, בין השאר, מחוסר פיקוח על המטפל. חשוב להקפיד כי כאשר אתם מפקידים את האדם היקר לכם, זה שבעבר שמר עליכם או על הוריכם, בידי מטפלי בית האבות תדאגו כי הגיע למקום בטוח בו יזכה ליחס אנושי ואישי, מלא חמלה, ללא מקרי אלימות או התעלמות מצרכיו הבסיסיים.

מקפידים על טיפול מסור לאורך שנים

בבית אבות סיעודי נווה אורנים בגדרה אנו מקפידים לשמור על מוניטין ארוך שנים של טיפול מסור על ידי צוות בית האבות הוותיק. אנו מאגדים תחת קורת גג אחת את מכלול השירותים הנדרשים על מנת להעניק לכל אחד מהדיירים שלנו את הטיפול הטוב ביותר. אנו מספקים רווחה, איכות חיים ופתרונות רפואיים במידת הצורך.

בבית האבות תמצאו מחלקה לתשושים, מחלקות מוגנות לתשושי נפש ומחלקות סיעודיות. כל אחד מהדיירים שלנו זוכה לטיפול על פי מצבו הקוגניטיבי והבריאותי במחלקה המותאמת לצרכיו האישיים – תוך המלצה על מעבר בין המחלקות בעת הצורך. אנו דואגים להעניק למטופלים את מלוא הטיפול והעזרה לה הם זקוקים בביצוע הפעילויות היום יומיות תוך שמירה על רמה מרבית ככל האפשר של עצמאות וחופש בחירה, תוך שילוב פעילות מרתקת ומאתגרת ותעסוקה מותאמת לאורך היום.

The post מה זה בית אבות סיעודי? appeared first on אשכולות אורנים.

מעבר לבית אבות עשוי להיות צעד קשה מבחינה רגשית הן עבור האדם המבוגר והן עבור בני משפחתו. יחד עם זאת, קיימים מחקרים המעידים על כך שאיכות החיים נשמרת ואף משתפרת בעקבות המעבר, ולא רק עבור הדייר בבית האבות אלא גם עבור בני משפחתו. אז איך שומרים על איכות חיים בגיל השלישי? הנה כמה נקודות למחשבה:

איכות חיים טובה יותר לכולם!

מחקרים חדשים מדווחים ש-74% ממשפחות שהעבירו אדם מבוגר אהוב למגורים בבית אבות, דיווחו שאיכות חייו השתפרה בעקבות המעבר. זאת למרות שבטרם המעבר, ובתקופה האחרונה לשהייתו בבית, 62% מהקשישים הצהירו שהם מעדיפים להישאר בבית.

ניכר כי לאחר המעבר, ובסיוע אנשי הצוות בבית האבות ובתמיכת בני המשפחה, יש שיפור במצב החברתי והרגשי של בני הגיל השלישי, כמו גם שיפור בבריאות הפיזית ובהרגלי התזונה. בנוסף, 60% מבני המשפחה המטפלים בהורים מבוגרים, מצאו כי איכות חייהם האישית השתפרה.

הממצאים הללו נובעים מסקרי איכות חיים שבוצעו בקרב משפחות. הנתונים יכולים לסייע לבני הגיל השלישי ולמשפחותיהם להתכונן לקראת העתיד.

איכות חיים בגיל השלישי מתחילה עם הקפדה על תזונה נכונה

הנתונים בתקשורת מדווחים ללא הרף, ובצדק, על ההשפעה החיובית הישירה של התזונה היומית על הבריאות הפיזית, המצב הרגשי ורמת התפקוד. נתונים אלו נכונים שבעתיים בכל הנוגע לרווחת בני הגיל השלישי.

הקפדה על תזונה בריאה ומגוונת הכוללת מינרלים, ויטמינים וכל אבות המזון, משפרת את החיוניות והבריאות המאפשרת לבני הגיל השלישי לתפקד ולהיות פעילים ברמת אנרגיה גבוהה. כשקשישים פעילים יותר, חייהם מתמלאים בעניין, ובהתאמה גם רמת שביעות הרצון שלהם מחייהם משתפרת.

עוד על תזונה בגיל השלישי

פעילות גופנית: היבט חשוב בשיפור איכות החיים בגיל השלישי

הקפדה על פעילות גופנית קבועה חשובה בכל גיל, אך היא חיונית במיוחד בגיל השלישי. ביצוע תרגילים יומיומיים קבועים מאפשרים למערכות הגוף לתפקד היטב, ומבחינת בני הגיל השלישי, הפעילות הגופנית מאפשרת להם לשמור על עצמאותם הפיזית לטווח הארוך, מה שמשפר ללא היכר את איכות חייהם ככל שהם מתבגרים.

מצד שני, חשוב להבין גם את המגבלות האישיות הנוגעות לתפקוד בגיל השלישי, ולהקפיד על שינה איכותית. המפתח הוא פשוט להקשיב לגוף ולנוח בעת הצורך, על מנת לשפר את איכות החיים, מצב הרוח והחיוניות, הדרושים להתמודדות עם מצבי משבר או תחלואה, אם וכאשר הם מופיעים.

שיפור איכות החיים בגיל השלישי: התמקדות בפעילויות מהנות

קשישים שנהנים מתעסוקה, חווים שיפור ניכר באיכות חייהם. יש להם שפע זמן פנוי, וחשוב לנצל אותו היטב על מנת למנוע שקיעה בדיכאון או התפתחות תחושות ייאוש המגבירות את הבדידות ומקשות על תפקוד נאות.

לכן, חשוב שמבוגרים שחיים בבית יקפידו על סדר יום קבוע, ינצלו את זמנם הפנוי לביצוע פעילויות מהנות ומפרות כגון השתתפות בלימודי העשרה, לימודי חוגים, ואפילו פעילות התנדבותית, שיתרמו ללא היכר לתחושת החיוניות והסיפוק שלהם, יגבירו את רמת שביעות הרצון שלהם מחייבם, וישפרו את רווחתם הרגשית והפיזית.

מסגרת מעצימה, תומכת ומעשירה בבית אבות נווה אורנים

בית האבות נווה אורנים מציע לדייריו מסגרת חיים מעשירה ומעצימה המציבה את הדגש על כל ההיבטים החיוניים לשיפור אידיאלי באיכות החיים של בני הגיל השלישי.

הדיירים נהנים מתזונה איכותית, שינה בריאה, פעילויות כושר, חוגי העשרה, פעילויות בריכה, הרצאות, ומפגשים חברתיים, המאפשרים להם להמשיך לתפקד בעצמאות, ככל הניתן, וליהנות מחיים מהנים ומלאים.

המטרה העיקרית של אנשי ההנהלה והצוות בבית האבות נווה אורנים היא לספק לקשישים ולבני משפחותיהם בסיס אידיאלי לאיכות חיים אותה תמיד חלמו לקבל.

למרות הצהרותיהם, בני הגיל השלישי אינם מעוניינים באמת להישאר בגפם בבית

התפיסה הרווחת המוטעית בקרב בני משפחות היא שהוריהם הקשישים יעדיפו להישאר בבית בגילאים מאוחרים, גם כשהם זקוקים לטיפול ותמיכה. אך הנתון המפתיע משפחות רבות הוא שהמעבר לבית אבות לא רק משפר את חיי ההורים, אלא משפר אף את מצבם האישי ומשנה את חייהם באופן חיובי, לאחר העברת הורים מבוגרים לחיים בבית אבות.

במקרים רבים, בני משפחה מהססים להתחיל לבחון את אפשרות המעבר, אך חשוב ביותר להתחיל לתכנן את עתיד בני הגיל השלישי במוקדם ולא במאוחר, היות ותכנון מוקדם יוביל לתוצאה טובה יותר מבחינת כל המעורבים.

ההשפעה החיובית של חיים בבית אבות

סקרי איכות חיים של משפחות נערכו במטרה למדוד את השפעת המעבר לבית אבות, על שיפור איכות החיים של בני הגיל השלישי ובני משפחתם, בחיפוש אחר המקום ההולם לחיות בו בשנים האחרונות לחיים.

צוות ההנהלה והעובדים של בית האבות נווה אורנים מספקים ייעוץ והדרכה לבני משפחה שיש להם הורים או סבים מבוגרים, והם שוקלים להעבירם לחיים במסגרת בית אבות.

הצוות מדריך את בני המשפחה והקשיש לפני המעבר ולאחריו, ומספק את העובדות והנתונים לגבי השיפור המשמעותי באיכות החיים של דיירי בית האבות, כך שכל התפיסות המוטעות מוחלפות בעובדות המבוססות על תוצאות אמיתיות.

שיקולים לפני המעבר לבית האבות

המחקרים מדווחים על נתונים לפיהם 85% מבני המשפחות מעכבים את החיפושים שלהם אחר בית אבות היות ובן המשפחה האהוב שלהם אינו מעוניין לעזוב את ביתו, או שבני המשפחה חוששים מפני טיפול גרוע לו יזכו. מסיבות אלו ואחרות, בתחילת התהליך, קשישים רבים מצהירים על כוונותיהם להישאר בבית ולקבל את הטיפול הדרוש להם מבני משפחתם או ממטפל סיעודי אליו הם מתחברים.

אך במוקדם או במאוחר בני המשפחה מתחילים להכיר בצורך בהעברת הקשיש לבית אבות, וכשהם מתחילים  את החיפושים אחר המקום המתאים, הם מבצעים סיורים במספר בתי אבות שיכולים לענות על דרישותיהם מבחינת טיפול מקצועי ומיקום גיאוגרפי, וברוב המקרים, דעתם משתנה לטובה.

גם הקשישים מתחילים לצפות בהתרגשות למסגרת חיים חברתית שתפיג את בדידותם, ולשיפור הניכר באיכות חייהם על ידי מטפלים מקצועיים צמודים שידאגו לצרכיהם הבריאותיים, הרגשיים והפיזיים, מסביב לשעון.

קראו עוד על התהליך לקראת המעבר לבית אבות

בני הגיל השלישי מדווחים על חוויות חיוביות לאחר המעבר לבית אבות

בניגוד לציפיותיהם הראשונות, מרבית הקשישים ובני משפחותיהם חווים שינוי חיובי באיכות החיים הכוללת לאחר המעבר לבית אבות.

בנוסף, המחקרים מראים ש-73% מבני הגיל השלישי מדווחים על שיפור בתזונה, 64% מהם סבורים כי מצבם החברתי השתפר, 47% חווים שיפור ברווחתם הרגשית, ו-44% נהנים משיפור משמעותי במצבם הבריאותי.

צוות ההנהלה ונותני השירות בבית האבות נווה אורנים מאמתים נתונים אלו וחורטים על דגלם חוסר פשרות בכל הנוגע לטיפול איכותי מקיף בדייריהם, המוביל לתוצאה של שיפור משמעותי באיכות חייהם.

השפעה על איכות החיים של בני המשפחה

לאחר קבלת ההחלטה על העברת הורים קשישים לחיים בבית אבות, בני המשפחה, שעד כה הקדישו את חייהם לטיפול בהוריהם האהובים, חווים אף הם שיפורים ניכרים בהפחתת הלחץ הנפשי ובבריאותם הפיזית. הם מתפנים להקפיד יותר על פעילות גופנית ותזונה נכונה, ועבודתם אינה נפגעת, כך שגם רווחתם הכלכלית משתפרת.

שישים אחוזים מבני המשפחות שהעבירו את הטיפול בהוריהם לטיפול מקצועי של צוות מיומן בבית אבות, דיווחו כי איכות חייהם השתפרה. והנתון החשוב ביותר מצביע גם על השיפור ביחסיהם עם הוריהם ועם בני משפחתם האחרים.

בית אבות נווה אורנים: מצוינות בשירות

בית האבות נווה אורנים מסייע לבני הגיל השלישי ולבני משפחותיהם, כבר למעלה מארבעים שנים, אנשי הצוות זמינים לשירותכם בכל עת. תוכלו לקבל סיוע מקצועי שינחה אתכם בכל שלב החל מקבלת ההחלטה על ביצוע המעבר, תוך כדי המעבר ולאחריו.

אנשי הצוות מעודדים את בני המשפחה לקחת חלק פעיל במציאת הפתרון הנכון עבור יקיריהם וזמינים לענות על כל שאלה או צורך של הקשיש ובני משפחתו, על מנת לספק תוצאה חד משמעית, שהיא הענקת טיפול הולם ומקיף המאפשר שיפור ניכר באיכות החיים של כל הצדדים המעורבים.

The post איך שומרים על איכות חיים בגיל השלישי appeared first on אשכולות אורנים.