חוק זכויות החולה ומימושו בבית אבות

חוק זכויות החולה ומימושו בבתי אבות

חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996 מתייחס לזכויותיו של האדם שרוצה או נדרש לקבל טיפול רפואי. דיירים בבית אבות גם הם מקבלים טיפול רפואי או סיעודי ברמה יומיומית, ולכן היכרות עם זכויות אלו חשובה. במאמר זה נציג את עיקרי החוק ונתייחס לרלוונטיות של כל סעיף בהקשר של בית אבות על כל המחלקות הקיימות: תשושים, תשושי נפש וסיעודיים.

עיקרי חוק זכויות החולה

עיקרי החוק כוללים את הסעיפים הבאים:

  • כל אדם הנזקק לטיפול זכאי לקבלו בכפוף להסדרים הקיימים במערכת הבריאות.

ברגע שדייר נכנס לבית אבות הוא ממשיך לקבל את הטיפולים הן בתוך בית האבות העצמו והן מחוצה לו: רופאים מקצועיים בסניף קופת החולים, בבתי חולים, במכונים השונים.

  • הגדרת מטפל על-פי החוק

על-פי סעיף 2 לחוק זכויות החולה, "מטפל" מוגדר כאחד מאלה: רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח/ות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, וכל בעל מקצוע שהוכר על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות כמטפל בשירותי הבריאות.

  • הזכות לזיהוי וקבלת פרטי המטפל/ת (מידע בדבר זהותו ותפקידו).

בדרך כלל צוות בית האבות קבוע ונמצא במגע מתמשך עם הדיירים ובני משפחותיהם. כלומר במקרים רבים הדיירים יכירו את המטפלים ואת האחיות במחלקה. לעומת זאת בני המשפחה שאינם נמצאים בבית האבות באופן רציף עשויים שלא להכיר את הצוות. לכן צוותי בית האבות נדרשים לשאת תג שם הכולל את שמם ותפקידם.

  • הזכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום (ללא התניה).

סעיף זה כמובן ברור: לכל דייר ודיירת יש זכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום. מדובר לדוגמה בכל מצב רפואי או נפשי הדורש שליחה למיון בבית חולים או טיפול דחוף בקהילה.

  • הזכות לקבל טיפול נאות וללא הפליה.

חל איסור להפלות מטופלים על רקע מין, גזע, דת, גיל וכל מאפיין אחר. לדוגמה, אדם שאינו צלול יקבל את אותו טיפול כמו אדם צלול. דייר שנוטה לשכוח, ומתלונן יום אחרי יום על אותו דבר, יקבל את אותו טיפול ויחס כמו דייר שמתלונן לראשונה זאת משום שתלונה וסבל הינם חוויה סובייקטיבית.

  • הזכות לקבל טיפול רפואי נאות.

למה יש לשים לב במתן טיפול רפואי נאות? למשל לשמירה על פרטיותו של הדייר ולשיח עימו בעת מתן הטיפול. חשוב גם להדגיש כי הכוונה בטיפול נאות היא גם מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, וגם מבחינת יחסי האנוש של הצוות הרפואי המעניק טיפול.

  • המטפל והמוסד הרפואי חייבים לסייע למטופל/ת המבקש/ת לקבל חוות-דעת נוספת.

לעיתים, בני משפחה אינם בטוחים בטיפול הניתן בבית האבות מסיבות שונות ומבקשים חוות דעת נוספת. חשוב לאפשר ואף לעודד לקבל חוות דעת נוספת ולתת מקום לאבחנה של איש מקצוע נוסף. מתן אפשרות ואף עידודה מחזקים את יחסי האמון שבין המשפחה לצוות המטפל.

  • הזכות להמשך טיפול נאות בעת מעבר בין מטפלים או מוסדות רפואיים.

דיירים מגיעים לבית אבות מביתם לאחר שטופלו על ידי רופא משפחה או יחידה לטיפולי בית של קופת החולים בה הם חברים, או מבתי אבות אחרים. חשוב שמהצד "המוסר" יינתן מידע מרבי, אך אין זו אחריותו בלבד. על הצוות הרפואי והסיעודי בבית האבות הקולט לפעול לטובת קבלת מידע מלא מהטיפולים הקודמים שניתנו לדיירים מחוץ לבית האבות. לדוגמה בדיקות CT שנעשו, מעקבים אצל רופאים מקצועיים ועוד.

  • הזכות של המאושפז/ת בבית-החולים לקבל מבקרים (בזמנים שנקבעו לכך).

נקודה זו הייתה רגישה במיוחדת בתקופת הקורונה: מצד אחד, מוסדות הגבילו ביקורים. מצד שני, זו זכות מעוגנת בחוק. מעבר לזכות לקבלת מבקרים, יש ערך רב לביקורים של בני משפחה. פירטנו על כך במאמר טיפול בבית אבות: בלי המשפחה אי אפשר.

  • הזכות לכבוד ולפרטיות.

הכוונה היא לשימוש בפרגודים, נעילת הדלת, כיסוי חלקי גוף ערומים ועוד. למרבה הצער, יש בתי אבות (וגם מטפלים) שנוטים להיות פחות רגישים לכך לאורך זמן. לכן בנווה אורנים חשוב לנו מאוד, הן לצוותים המטפלים והן להנהלה, לשמור על זכות זו.

  • הזכות לשמירה על סודיות רפואית.

אחת הנקודות הרגישות הן היכן בדיוק מדברים עם המשפחה על הדייר? מי עוד שומע את השיח הזה? לעיתים שיחת מסדרון חביבה הופכת לשיחת עדכון מאוד אינטימית, אך מסדרון הוא לא המקום המתאים לשם כך.
נקודה נוספת שחשוב להיות ערים אליה היא האם הדייר (אם הוא צלול) מעוניין בכלל שהצוות יעדכן את המשפחה על מצבו הרפואי?

  • הזכות לקבל מידע על האבחנה והטיפול והזכות לתת הסכמה מדעת טרם קבלתו של הטיפול הרפואי.

זכותו של הדייר לדעת מה אבחנותיו ומה הטיפול הניתן לו. תמיד.

נתקלתי פעם במקרה שדייר היה מאוד לא רגוע, נסער ולא שקט לאורך זמן, והצוות הכניס אותו לשיחה עם פסיכיאטר. אלא שכשהפסיכיאטר הגיע, התברר שהדייר לא קיבל הסבר מפורש שהרופא שהוא עתיד לפגוש הינו פסיכיאטר. למעשה, הדייר הבין זאת רק במהלך השיחה עימו. קצרה היריעה מלתאר את כעסו ומורת רוחו.

  • הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית והעתק של התיק הרפואי.

הרשומה הרפואית ניתנת לדייר עצמו או לאפוטרופוס חוקי .

"כדי לקבל מידע רפואי אודות הנפטר, יש להציג אחד מהמסמכים הבאים (מקורי או העתק נאמן למקור):

    • צו ירושה או צו קיום צוואה, בו המבקש רשום כיורש.
    • צו בית משפט המאשר את מסירת המידע לטובת המבקש.
    • תצהיר של המבקש, מאומת ע"י עו"ד או רשם בית משפט, בו הוא מצהיר, כי הוא יורש הנפטר ושאין יורשים נוספים, או שכל היורשים מסכימים למסירת המידע, ושהמבקש לא מתנגד למסירת המידע ליורשים נוספים. אם יש צוואה, יש לצרפה לתצהיר."(מתוך אתר "כל זכות")

עדכונים לחוק זכויות החולה

זכויות החולה

תיקון מס' 4 מיום 02.03.2010 הוסיף את איסור ההפליה מטעמי גיל. התיקון קבע כי מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי גיל; אולם כאשר ההבחנה בין בני גילים שונים נדרשת משיקולים רפואיים, אין מדובר בהפליה.

חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 התקבל בכנסת ביום 07.07.2014. החוק הוסיף לחוק זכויות החולה הטלת קנס על מי שמפלה מטופל מטעמי גיל.

סיכום

מאמר זה הציג את זכויות המטופל והמחיש את הביטוי של זכויות אלו בבתי אבות. יש לזכור שכל בית אבות סיעודי פועל תחת רישיון לבית חולים גריאטרי של משרד הבריאות, לכן מימוש זכויות אלו הוא בגדר החוק.

לצד העניין החוקתי, בתי אבות רבים וטובים שואפים לתת תחושת בית, ובית בריא הוא מקום בו נשמרות הזכויות של מי שדר בו. לפיכך, הקפדה על שמירת זכויות אלו צריכה להיות חלק מערכי הבית, כפי שאנחנו מאמינים בנווה אורנים.

Leave a Comment