חוק הסיעוד: מיצוי זכויות בבית האבות נווה אורנים

מאת כינר שטיין, עובדת סוציאלית בבית אבות נווה אורנים

"לא לכבד את הזִקנה פירושו להחריב את הבית שבו אנו צריכים לבלות את הלילה…"

אלפונס קאר

חוק הסיעוד הוא חוק בסיסי המתמודד בראש ובראשונה מול תופעת הבדידות הנרחבת בקרב אוכלוסיית הקשישים. התחושה אמנם סובייקטיבית, אך הבידוד הפיזי, אובדן אנשים יקרים או יכולות מן העבר, מעצימים אותה. לביקור המטפל, ליחס ולעזרה מהמטפל המגיע במיוחד אל הקשיש יש השפעה מיטיבה על תחושתו. לעיתים זהו הקשר המשמעותי היחיד שהוא יוצר מזה זמן רב מול אדם אחר. קשישים רבים מחכים בקוצר רוח לביקור ולעזרה מהמטפל/ת. הם אף מצליחים ליצור קשר חברי, טוב ונכון המלווה אותם בתקופת סוף החיים.

מימוש חוק הסיעוד בבית האבות נווה אורנים

בבית האבות הזכאים לקבלת חוק הסיעוד הם קשישים שמתגוררים במחלקות התשושים בלבד, ושאינם מקבלים יותר מ50% מימון לטובת מגורים במוסד מטעם משרד הרווחה.

השירות ניתן על ידי אחת מחברות הסיעוד (מטב, דנאל ועוד), על פי העדפת הדייר או המשפחה. על המטפלות ממונה עו"ס מטעם חברת הסיעוד.

הדיירים מקבלים המון ערך מהטיפול האישי. הערך נוצר בעיקר לנוכח הקשר החברתי ביניהם לבין המטפל/ת. הדאגה והאכפתיות של אדם נוסף הנכנס לחייהם תורמים רבות לבריאות הדייר ולתחושת הרווחה האישית שלו. בתפקיד המטפל/ת לדאוג לצרכי הדייר ולהיות לו לאוזן קשבת.

בנושא בדיקת זכאות לחוק סיעוד בני המשפחה ניתן לפנות לעו"ס המחלקה.

מהו חוק הסיעוד?

תוכנית ביטוח סיעוד, המכונה גם "חוק הסיעוד", אושרה בכנסת בשנת 1980 במסגרת חוק הביטוח הלאומי. הפעלתה של התוכנית החלה באפריל 1988.

על מי חל חוק הסיעוד?

  • מי שמבוטח בביטוח זיקנה ושאירים
  • עקרות בית (נשים נשואות שאינן עובדות מחוץ לביתן)
  • עולים חדשים שאינם מבוטחים בביטוח זיקנה ושאירים

קצבת סיעוד ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל פרישה, הגרים בבית וזקוקים לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות יומיומיות. כמו כן היא ניתנת לאנשים הזקוקים להשגחה בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם. הקצבה נועדה לסייע לקשיש ולבני משפחתו בטיפולו.

 

תכלית החוק ויעדיו

תכליתו של חוק הסיעוד היא לאפשר לקשישים המתקשים בתפקודם היומיומי להמשיך ולחיות במסגרת הקהילה זמן ממושך ככל האפשר. העזרה ניתנת באמצעות מתן טיפול אישי לאלה שזקוקים לעזרה בתפקוד היומיומי או להשגחה, ובכך החוק מסייע גם  למשפחות המטפלות.

החוק מבטא את ערכי היסוד בחברה הישראלית: דאגה לזולת, טיפול בקשישים לעת זקנה והזכות להזדקן בכבוד.

מחובת המדינה להבטיח את הזכויות הבסיסיות של קשישים הזקוקים לסיוע סיעודי. זאת בראש ובראשונה בשל הזכות לכבוד, שהיא בעלת מעמד חוקתי על-חוקי. על פי מדיניות ממשלת ישראל בנוגע לטיפול בקשישים, החותרת לשילובם בחברה, יש עדיפות לכך שהם ימשיכו להתגורר בבית זמן רב ככל שניתן. המדינה מסייעת אפוא לקשישים המתגוררים בבית וזקוקים לסיוע סיעודי, בעיקר באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

 

רקע חברתי

ההתפתחויות החברתיות, התרבותיות והמשפטיות בהן קשור החוק

  • אוכלוסיית ישראל מזדקנת. לפי תחזיות הלמ"ס, בין השנים 2034-2014, האוכלוסייה הקשישה צפויה לגדול כמעט פי שניים: מכ-900 אלף לכ-1.6 מיליון איש. הגורם המשמעותי לגידול בשיעור אוכלוסיית בני 65 ומעלה הוא הזדקנות דור ה"בייבי בום" הישראלי.
  • הגורם השני לעלייה בשיעור האזרחים המבוגרים בישראל הוא העובדה שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות במערב ונמצאת בעלייה מתמדת. ב-30 השנים האחרונות תוחלת החיים מגיל 65 גדלה בקצב כמעט קבוע של כחודשיים בממוצע בשנה.

כמות משקי הבית הנזקקים לשירותי סיעוד צפויה לגדול משמעותית ב-20 השנים הקרובות. לפיכך חשוב לבחון את הנטל הכלכלי על משקי הבית שנובע מהדרדרות תפקודית והצורך בטיפול סיעודי. כמו כן, ישנו צורך בניתוח ארוך טווח של התפתחות ההוצאה הציבורית בתחום הסיעוד, לשם היערכות לגידול הצפוי בהיקף הזכאים לסיעוד ולעלייה המשמעותית בהוצאה הציבורית.

 

מהי המשמעות המיוחדת שיש לבעיה עימה החוק מתמודד עבור החברה הישראלית?

העלייה בתוחלת החיים, ובהתאם לכך הגידול בשיעור הקשישים באוכלוסייה, מאפיינים את כלל המדינות המפותחות בעולם, לרבות ישראל. בשנת 2035, שיעור הקשישים באוכלוסייה צפוי להיות 7.13%. חלקם, בייחוד המבוגרים שבהם, סובלים מבעיות בריאות ומפגיעה בתפקוד הפיזי עד כדי כך שהם תלויים בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיומיות ועל כן זקוקים לסיוע סיעודי. חלק מהקשישים זקוקים גם להשגחה עקב פגיעה בתפקודם הקוגניטיבי (יכולות החשיבה) והמנטלי (התפקוד הרגשי וההתנהגותי).

קשישים שאינם יכולים לדאוג לצרכי מחייתם, לבריאותם או לשלומם עונים להגדרה של חסרי ישע בחוק העונשין, התשל"ז 1977. הזנחה של קשישים חסרי ישע עלולה לפגוע לא רק במצבם הפיזי, אלא גם במצבם הרגשי והנפשי. במקרים מסוימים היא אף עלולה להיחשב כעברה פלילית של פגיעה בחסרי ישע. מחובת המדינה להבטיח את הזכויות הבסיסיות של קשישים הזקוקים לסיוע סיעודי, וזאת בראש ובראשונה בשל הזכות לכבוד, שהיא בעלת מעמד חוקתי על-חוקי.

 

מאפייני החוק

מהו סל השירותים הספציפיים הניתן במסגרת החוק?

לגמלת סיעוד זכאי כל קשיש תושב ישראל בגיל הזכאות המתגורר בקהילה בביתו, בבית בן משפחה, בבית אבות במחלקת עצמאיים/תשושים או בדיור מוגן, אם הוא מוגבל בתפקודו הפיזי או הקוגניטיבי ועומד במבחן הכנסות על-פי התקנות.

חשוב לשים לב כי מי ששוהה במוסד סיעודי או במחלקה סיעודית בבית אבות אינו זכאי לגמלה.

גמלת הסיעוד היא בדרך כלל גמלה בעין, כלומר ניתנת בצורה של שירותים או מצרכים. ניתן לקבל גמלה בכסף עד שליש משעות הטיפול להן זכאי הקשיש, ויתר הגמלה ניתנת כשירותים בידי ארגונים במימון המוסד: טיפול אישי או השגחה בבית, הסעה וטיפול אישי במרכז יום, אספקת מוצרי ספיגה, שירותי מכבסה ומימון שימוש במשדרי מצוקה.

מיוני 2014 הזכאים לגמלה בכסף יכולים לקבל שירותים נוספים כחלק מהגמלה בכסף. בנובמבר 2018 החלה רפורמה משמעותית המאפשרת הרבה יותר בחירה מבעבר בשאלת שיעור הגמלה החלקית בכסף.

 

 

מי מממן את חוק הסיעוד?

המוסד לביטוח לאומי הוא המממן הציבורי העיקרי של שירותי הסיעוד הביתיים, ישנה גם השתתפות של הרווחה.

חשוב לשים לב כי המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, נוטלת על עצמה את כל נושא התשלום למטפלים. כלומר, הקשיש לא נדרש להוצאה כספית מכיסו (למעט התשלום לעובד הזר). זוהי זכות המעוגנת בחוק! אין זה חוקי לגבות כסף עבור הטיפול במקרה של העסקת מטפל שכן הוא מועסק על ידי חברת הסיעוד.

לשאלות בנושא חוק הסיעוד ניתן לפנות לעו"ס המחלקה.

אולי יעניין אותך גם: התמודדות בני משפחה עם חולה דמנציה, מאת כינר שטיין

Leave a Comment