הערכה תזונתית

מהי הערכה תזונתית? מה השיטות להערכה תזונתית? למה צריך הערכה תזונתית? עדי שלו, דיאטנית קלינית ומנהלת תחום התזונה בבית האבות נווה אורנים, עונה.

חשיבותה של ההערכה התזונתית

הטיפול התזונתי מהווה חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל בדיירים בכל מחלקות הבית. טיפול תזונתי הולם ומותאם יפחית תחלואה גופנית וישפר את איכות חיי הדיירים ואת תפקודם התקין. תכנית טיפול תזונתית מותאמת עשויה למנוע הדרדרות במצבו התזונתי של דייר, ואף לסייע בשיפור מצבו הבריאותי והנפשי.

מחקרים הוכיחו כי קשישים בתת תזונה חולים יותר ומפתחים יותר פצעי לחץ. הם גם סובלים יותר מנפילות ואורך חייהם קצר יותר. זו הסיבה בעטיה מבצעים הערכה תזונתית: על מנת לזהות קשישים בתת-תזונה או בסיכון לתת תזונה ולהתערב כדי לשפר את מצבם מבעוד מועד. לפיכך, לצורך הרכבת תוכנית הטיפול התזונתית, יש לערוך הערכה תזונתית מקיפה.

איך מבצעים את ההערכה?

להערכה התזונתית מספר שלבים:

  • איסוף פרמטרים אנתרופומטריים: גובה, משקל,BMI
    מדד זה (BMI) כשלעצמו אינו אינדיקציה מספקת למצב תזונתי, שכן הוא תלוי במבנה גוף, בגיל ובהרכב הגוף.
  • בדיקת חלל הפה והערכת בריאות הפה: בעיות בחלל הפה ובאיברי הפה יכולים להשפיע ישירות על האכילה. הערכה זאת כוללת את הבדיקות הבאות:
    -האם יש שיניים טבעיות בפה? שתלים? תותבות? ואם כן, האם הן מלאות או חלקיות? האם הן מתאימות לקשיש או האם צריך תיקון/שינוי? לעיתים עקב שינויים במשקל הדייר, השיניים כבר לא מתאימות לגמרי, ולכן מקשות על מלאכת האכילה. במקרה כזה, יש לערב רופא שיניים.
    -האם יש פצעים בפה? אם כן, נפנה לרופא לטיפול פה.
    -האם הפרשת הרוק תקינה? לרוק תפקיד מאוד חשוב בתהליך האכילה.
    בשלב זה גם קלינאית תקשורת מבצעת בדיקה: היא בודקת את מרקם המזון שהדייר מסוגל לאכול ועורכת בדיקת בליעה לנוזלים.
  • ביצוע בדיקות דם, הכוללות פרמטרים תזונתיים רבים:
    -ספירת דם, רמות המוגלובין, ברזל, פריטין וטרנספרין. מדדים אלה נחוצים לאבחון אנמיה וקביעת סוג האנמיה וטיפול מתאים.
    -בדיקת חלבונים כלליים וחלבונים ספציפיים כדוגמת אלבומין, המהווים פרמטר תזונתי חשוב.
    – בדיקות אוריאה וקריאטינין (שמעידות על התפקוד הכלייתי).
    -אנזימי כבד המעידים על תפקודי כבד.
    -גלוקוז ו-hgba1c המעידים על משק הסוכרים בגוף.
    -בנוסף נערכות בדיקות של ויטמינים ומינרלים כדוגמת 12B, חומצה פולית, ויטמין D, סידן, אשלגן, זרחן ועוד. אם קיים חוסר, דרושה נטילת תוסף. לעיתים יש גם מקרי עודף, שיש לטפל גם בהם.
  • שיחה עם הדייר אודות תזונתו: מה הוא אוהב? מה היה רגיל לאכול? האם משקלו פחות או יותר יציב, או שחלו בו תנודות משמעותיות? ואם כך, אילו תנודות ובאילו סדרי גודל?
  • רישום כלכלה (ע"י הצוות הסיעודי): במשך שלושה ימים מתבצע רישום מדוייק של כל מה שהדייר אכל, לרבות כמויות. לאחר מכן מחושבים הרכיבים התזונתיים במטרה לראות כמה הדייר אוכל, האם מגיע לצרכי גופו והאם תזונתו מספיק מגוונת.
  • תצפית אכילה: במהלך מספר ארוחות, הדיאטנית צופה בדייר כדי ללמוד על העדפותיו ודפוסי האכילה שלו. האם זקוק לעזרה באכילה? מה הוא אוכל היטב ולחילופין ממה נמנע? כמה מזון משאיר בצלחת? באילו כלי אכילה משתמש? האם זקוק לעזרים לאכילה? אם כן, הדיאטנית והמרפא בעיסוק מתאימים לו כלי עזר לאכילה. למשל: צלחת עם שוליים, כף מעובה, פלייסמט שאינו מחליק, כוס שלא נשפך ממנה הנוזל).
  • בירור האם לדייר יש פצעי לחץ או פגעי עור אחרים הדורשים העשרה תזונתית וצריכת קלוריות וחלבון מוגברת.

לאחר סיום כל השלבים הללו בהערכה התזונתית, נקבע מצבו התזונתי של הדייר. לאחר מכן נרכיב עבורו תוכנית טיפול, נבנה תפריט מתאים, נוסיף העשרות במקרה הצורך ונעקוב אחר מצבו

 

אולי יעניין אותך גם:

חשיבותה של תזונה לגיל השלישי – מאת עדי שלו

Leave a Comment