מתוך ההרצאה "ד"ר משעמם לי" שנתן גדי אצלנו באשכולות אורנים בתאריך 19.6.24.

אם יש לכם הורה מתבגר הגר בביתו או בבית אבות, אתם בוודאי מכירים את התלונות: "משעמם לי", "אין לי שום דבר לעשות", "אף אחד לא מגיע מספיק לבקר", "אני לבד בין 4 קירות"… אתם מזהים עצב, דכדוך ושקיעה…. לפעמים אנחנו, הצוות בבית האבות, שומעים את הדיירים מתלוננים בפני בני המשפחה שמשעמם להם, בדיוק כשסיימו פעילות בתעסוקה.

ואכן "משעמם לי" היא הדרך הראשונה לקבל קצת תשומת לב ובעיקר להביע דרכה תהליך של ירידה בערך העצמי, איבוד של הזהות העצמית – של מי אתה, מה היית ומה הסיפור שלך.

ואכן, שעמום בגיל השלישי מתאפיין בעייפות, חוסר אנרגיה ודכדוך. אזור לא נעים עד כדי אומללות.

הבשורות הפחות משמחות הן כמו תמיד, מבהיר לנו גדי, הן שהאחריות והבחירה בין שקיעה או צמיחה – נמצאת אצל האדם עצמו. ונדגיש – לא אצל הילדים שלו או בן הזוג שלו. אף אחד לא יכול לפתור עבורם או עבורכם את השעמום, ואתם בני המשפחה המתמודדים עם ההורה בנושא הזה, מנסים להכיל ולמלא לו את הזמן ושוברים את הראש איך לייצר עבורו הנאה – זו אינה אחריות שלכם. זוהי ההבנה הראשונה החשובה. זו אינה אחריות שלכם ואין ביכולתכם לפתור עבורם את הנושא הזה.

והבשורות הטובות?  יש מה לעשות. הנה כמה צעדים חשובים ועקביים שיעזרו לכם לעשות משהו אמיתי עבור עצמכם ועבור היקרים שלכם:

נתחיל בצעדים הראשונים והחשובים:

1. אמון בסיסי– צריך שיהיה לאדם אמון בסיסי בעולם: ידיעה שהעולם מסודר, מאורגן, שיטתי ויש בו כללים לאיך שהדברים עובדים ופועלים. לדעת שאם זה כך אז בוודאי יש פעולות וצעדים שאני יכול לעשות כדי להגיע לתוצאות.
2. ערך עצמי– צריך שתהיה תחושת ערך. שאני שווה. שישי לי משהו לספר על החיים שלי. כמו שגדי אומר: אין אחד שאין לו משהו מעניין לספר. כל אחד עבר משהו בחיים שלו. שמחה, עצב. כאב.
3. היכרות עצמית– להסתכל אחורה ולבדוק מה תמיד עניין אותי ולא הצלחתי לגעת בו כאשר הייתי עסוק בעבודה, בבית ובילדים. מה אהבתי ולא היה לי זמן… (אהבתי היסטוריה, אהבתי בעלי חיים, אהבתי וידעתי לבשל, אהבתי ליצור. במה? מה משך אותי? מה דיגדג לי? מה נגע בי?

אל תחפשו הנאה! חפשו מאמץ. תקומו ותשאלו מה החיים רוצים או צריכים ממני היום. כדי לא להרגיש שעמום צריך לעבוד בזה. צריך להתמיד ולהשקיע כדי לצמוח.

תחקרו. תבדקו. תלמדו. חזרו לדברים שמעניינים אתכם.

לדוגמא:

אל תשאלו "איזו הנאה הטלוויזיה יכולה לתת לי היום?". או הפייסבוק או הטיקטוק.

תשאלו "מה אני יכול לקחת היום מהטלוויזיה?"

היסטוריה? נשיונאל ג'אוגרפיק? טיולים בעולם? תרבויות? מתכונים חדשים ובישול? יצירה ועשה זאת בעצמך? תזכרו מה מעניין אתכם וממה אתם יכולים ללמוד עוד.

זה בשבילכם כבני גיל שלישי.

ואיך זה ביחס להוריכם שנמצאים בבית האבות או בבית ומפעילים אתכם רגשית?

1. אמון בסיסי – צרו שיטתיות. בואו בזמנים קבועים. תתקשרו בזמנים קבועים. אל תבריזו. בקשו מבני המשפחה שמגיעים – להגיע גם הם בזמן שהם מתחייבים לו. כך תהיה לקשיש שגרה של עוגנים שהוא יכול לחיות בתוכה.
2. ערך עצמי– תנו להם מבטים מתקפים. מבטים שאומרים דרך העיניים "כל הכבוד". מבטים שיודעים ומכירים בקושי שלהם. עיניים מעריכות כי הן יודעות את הקושי, האובדנים ואת הפחד שמתלווה לזיקנה. עיניים שמבינות את הבדידות. סיימו כל ביקור בלשקף להם ולספר כמה הביקור היה משמעותי עבורכם כי נחתם לידם, צחקתם כמו שלא צחקתם כל היום. סוף סוף ישבתם לכוס קפה בזכותם. כמה החיבוק שלהם נותן לכם כח ובאתם וקיבלתם כח מהם. תנו להם להרגיש משמעותיים, חשובים, כאלה שעוד יש להם מה לתרום לכם. בקשו עצה. תגידו תודה.
3. היכרות עצמית– צרו חיבור בין העבר שלהם להיום באמצעות שיחה. תשאלו שאלות מכוונות, תבקשו סיפורים מן העבר, תנו להם לספר כל הזמן מה הם היו, מה הם אהבו. תנו להם לחשוב ולבדוק מה הם אהבו ולא היה להם זמן כל השנים. מה עניין אותם. במה הם היו טובים. באמצעות השיחה תנו להם לספר על עצמם ועל עברם כמה שיותר. מצאתם תחום שהם מחוברים אליו? מצאו להם דרך להעמיק בו. הביאו להם ספרים, קטעי אודיו להשמעה וכדו' כדי שתוכלו לייצר עניין מתמשך

איך נתייחס אליהם?

1. ניגש בעדינות ובשלווה. תמיד באורך רוח. המון סבלנות. תגיעו מוכנים.
2. נמנע מיחס ילדי. מיחס מתנשא או דיבור מלמעלה. שימו לב!
3. אל תנסו לתקן אותם או את הסיפור שלהם. אם האמא אומרת שהיה משעמם, או מגעיל, או לא שווה כלום – תנו לזה מקום. אל תשללו את מה שהיא אומרת. זו זכותה.
4. נזרום עם השקר או ההגזמות. האמת לא חשובה. השיחה חשובה. אז מה אם אבא מספר שהוא היה העוזר של מלך מרוקו או הקים בארץ את הכביש לבדו. אל תגידו 'איזה שטויות'. תזרמו עם ההגזמות וההטיות ואפילו עם סילוף האמת. זה פשוט לא משנה.

איך נעזור להם?

1. כשאפשר, נשאל. אחרת נציע. "בואי נצא לסיבוב קטן באויר". בוא נפתור תשחץ יחד.
2. אל תרבו באפשרויות. עדיף להציע רק רעיון אחד וזהו. לתת עוגן ולא לבלבל אותם.
3. פנאי רציני – עדיף! כזה שדורש מאמץ וצריך לעבוד בו ולהתמיד. בוא נראה אותך עושה משהו רציני.
4. ונחבר את העבר להווה. אנחנו בעניין של למצוא חיבור עמוק. לקחת משהו מהעבר ולהביא אותו להווה.

ומה קורה כשההורה נמצא בשלבי מחלת הדמנציה?

על זה במפגש הבא שלנו בסדרת המפגשים לבני משפחה, שם נפגוש את חסן מנהל שירות ריפוי בעיסוק שיספר איך להפוך סיקור בבית אבות לאפקטיבי יותר, וגם על זיקנה, דמנציה, עוגנים קוגנטיביים ותעסוקה בבית אבות.

נתראה!

ד"ר גדי און הוא פסיכולוג חוקר של תופעת השעמום.
כותב ומרצה על התופעה במסגרות מוסדיות ופרטיות וחבר סגל באוניברסיטה הפתוחה.
ליצירת קשר: 0545463323

The post ד"ר, משעמם לי! appeared first on אשכולות אורנים.

מה למדתי

אחרי שנים של ניסיון בעולם הזיקנה ובתי האבות, זו הייתה חוויה חדשה עבורי. אחרי שהייתה לי הזדמנות לחוות את יום הכניסה לבית האבות כבר מרגע העזיבה, בעצם נכנסתי לנעליים של בני המשפחה: עם תחושת ההקלה המעורבת בצער, רגשי האשמה לצד הידיעה שזה הצעד הנכון. ההתרגשות, הבלבול, אי הידיעה, עומס המידע (זו הסיבה שכל כך הרבה מידע מהיום הראשון לעיתים לא נקלט על ידי המשפחה).

אני חושבת שבעתיד אראה אחרת את המשפחות ביומן הראשון.

והדיירת החדשה? כבר התמקמה ומרגישה לגמרי בבית. עוד מעט בעלה יגיע לבקר.

The post מבעד לעיניו של בן משפחה ביום הכניסה לבית אבות appeared first on אשכולות אורנים.

• יש את אלו שמגיעים כל יום. הם יושבים בחוץ עם יקיריהם באופן קבוע. הם מחייכים אלינו, חיים את המקום, רואים הכל, נותנים יד כשהם יכולים והכל בשקט. בשקט שלהם.
• יש את המבקרים שהופכים את המקום בכל פעם שהם מגיעים. המון אמוציות. לפעמים צועקים ולפעמים מחבקים. כועסים אך מפנקים, בוכים אך נותנים המון אהבה. בקיצור – חם ומעניין מכל הכיוונים.
• יש את אלו שרק מתלוננים. זה טבעי. אנחנו מנסים להסביר לצוות "לא עליכם הם כועסים. הכעס שלהם לא קשור אליכם". זה לא פשוט, אבל זה ללא ספק חלק חשוב מהעבודה שלנו.
• יש את אלו שמגיעים פעם או פעמיים. הם תמיד מוקירי תודה. הם עסוקים מאוד ויודעים שלא יכלו לטפל בהורה בבית. הם משתדלים להעניק לצוות בכל הזדמנות ומקפידים להגיד תודה. כל תודה כזאת – נותנת לצוות כוח להמשיך לעשות עבודה טובה. אל תוותרו על תודה.

הכי חשוב: בקרו בבית האבות!

לא משנה מאיזה זן של מבקרים אתם. אנחנו אוהבים את כל המבקרים. זה חם, זה שמח, זה מאתגר וכאמור – זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. אבל יותר מהכול – זה באמת חשוב. משמעותי וחסר מאד לקשישים שגרים איתנו פה בבית.

אין דבר כזה "לבקר יותר מדי". בין אם בחול המועד סוכות, בחג אחר, בסוף השבוע או בסתם יום של חול: בואו. בקרו!

למידע נוסף:

איך מבקרים בבתי אבות קשיש עם דמנציה או אלצהיימר: מה אומרים, מה לא… ובעיקר איך מסיימים את הביקור.

ביקור משפחה בבית אבות: איך יוצרים ביקור משמעותי אצל תשוש נפש

והנה כמה טיפים נוספים מדף הפייסבוק שלנו

בתמונה הראשית של הפוסט: המשפחה המקסימה של יחיאל.

The post ארבעה מיני מבקרים בבתי אבות appeared first on אשכולות אורנים.

הנכדים הגיעו מוכנים עם מסיכות (והורידו לצורך הצילום בלבד), עברו באהבה בדיקת אנטיגן בכניסה לנווה אורנים וישבו עם סבתא לאכול צהרים (היום הייתה מוסקה מעלפפפפת). ינאי המקסים מיד הזמין גם את מלכה, חברה של דליה שמתגוררת גם היא בבית, להצטרף לתמונה (איזו רגישות של ילד. וואו).

זהו. דוגמא ומופת.

הביאו את הנכדים לבקר את סבתא וסבא!

ילדים תמיד מעלים חיוך, גם אצל הקשישים הקשוחים ביותר. אנחנו מזמינים אתכם לקחת את הילדים ולבקר את הסבתא והסבא שלהם. הנה כמה טיפים שיעזרו לכולכם ליהנות מן הביקור באופן מיטבי:

• עדכנו את המחלקה שאתם מגיעים, ובקשו להיפגש בחצר/גינה/מרפסת.
• ספרו לילדים שהיום הם הולכים לעשות משהו ממש חשוב: לשמח אדם זקן. בקשו מהם שיכינו ברכה יפה וצבעונית שתוכלו להשאיר למזכרת מהביקור.
• קטפו פרח בדרך, או הכינו פרח מקיפולי נייר (יופי של פעילות בחופש).
• הביאו אתכם משהו קטן כדי שסבא/סבתא יוכלו לתת לילדים בעת הביקור.
• בדרך לביקור – הראו להם כמה אתם מתרגשים לקראת המפגש וכמה אתם גאים בהם על כך שהם מגיעים לבקר.
• אל תשכחו לצלם ולהנציח את הרגע!

באתם עם הנכדים לבקר את סבתא או סבא? שילחו לנו תמונה או שתפו בדף הפייסבוק שלנו, כדי שגם אנחנו נהנה מהביקור שלכם!

לקריאה נוספת: ביקור משפחה משמעותי אצל תשוש נפש

The post כשהנכדים באים לבקר appeared first on אשכולות אורנים.

מה הקשר לתזונה?

מה כולל תפריט תזונתי למניעת/ריפוי פצעי לחץ?

The post מה הקשר בין פצעי לחץ לבין תזונה? appeared first on אשכולות אורנים.

1. המכה הגדולה מכולן: בגדים

הטיפול והיחס מעולים, הדיירים ממש קמים לחיים וכולם נקיים ומטופלים – אבל כל נושא הבגדים הוא על גבול הקטסטרופה: נעלמים, נהרסים בכביסה, מתכווצים, לרב המטפלים מלבישים את הבגד העליון מהערמה שחזרה מהכביסה (ואז המשפחה מתלוננת שהיא תמיד רואה אותו עם אותו בגד). אם יש למישהו סטארט אפ לנושא הבגדים – כדאי לכם!

2. התדמית הקשה של בתי האבות בישראל

השיח הציבורי סביב בתי אבות מצומצם בעיקר למאפיינים שליליים. איזו מכה! אנחנו אוהבים את הבית שלנו. את הדיירים ואת המשפחות. אוהבים את הצוות שעושה את העבודה הקשה ביותר בארץ! דיירים קמים לתחייה אצלנו, מאריכים חיים בטוב, מטופלים ואהובים – ואנחנו עדיין צריכים לחבק את המשפחות שלאור השיח הציבורי מרגישות אשמות ומיוסרות שהן לא יכולות לטפל בהם בבית.

3. תלונות משפחה

מכת התדמית הקשה מקשה על בני משפחה להביא את היקרים להם לבית אבות. אז מה אם אין אצלנו אלימות? הדור של פעם ביקש לא לשים אותו בבית אבות, אבל הוא לא ידע מה יהיה יוקר המחייה ושהילדים שלו יצטרכו לעבוד קשה ושעות רבות… והילדים האומללים עומדים אל מול הדילמה ואם הם כבר מגיעים כי אין להם ברירה – אז הדרך שלהם להרגיש שהם דואגים להורים, לעיתים מלווה בהרבה כעס, חוסר שביעות רצון בסיסית והמון המון תלונות… כאלו שלפעמים קשה לנו לתת פיתרון (מכת הבגדים אמרנו?) נשאר רק להכיל ולעשות כל שביכולתנו כדי שהמשפחה תרגיש טוב. גם הם הלקוחות שלנו.

4. מחסור במטפלים ובמיוחד במטפלים ישראלים

שכר המטפלים לא תואם את עבודת הקודש שהם עושים. התנאים לא תואמים את עבודת הפרך שהם עוסקים בה. והשחיקה… הו, השחיקה. בהחלט מכה קשה וללא פיתרון נראה באופק.

5. פערי שפות

אנחנו מדינה רב תרבותית. ממש קיבוץ

Intervento Gastroenterologico

Testo aggiuntivo sull'intervento gastrointestinale.

גלויות. אז מה לעשות שחלק מהדיירים שלנו, אלה שסובלים מדמנציה, חוזרים לדבר בשפת המקור – ושיש מטפלים שלא יודעים עברית מספיק טוב? הניסיון לתרגם ללא הפסקה לכל שפה אפשרית הוא אכן מכה. מצד שני, איפה תמצאו מטפלת אתיופית או אריתראית ששואלת דייר "קקדילה" יותר טוב מעומר אדם?

6. כשלים בתקשורת

אלה שנובעים ממשמרות שמתחלפות, פערי שפה, ריבוי מטפלים, דיירים רב תרבותיים, ים של מידע שצריך לעבור בין הצוותים המטפלים, הסיעודיים והרב מקצועיים… אבל אל ייאוש, בקרוב מגיע מכשיר שמתרגם סימולטנית ישר לאוזן.

7.  בלנדרים

"בלנדר" הוא שמו של המזון הטחון שמגישים למי שיש בעיות בליעה. ויש הרבה כאלה. כמה חבל שכשכל האוכל נטחן זה פשוט נראה לא טוב. עד עכשיו לא נמצא פיתרון לנראות של הבלנדרים, אז הנה שוב רעיון לסטארט אפ: אם יש בין הקוראים סטארטאפיסטים – זה הזמן שלכם לפרוח.

8. קונפליקט בית חולים או בית משרד הבריאות

אנחנו בית. נכון שיש לנו רישיון של בית חולים אבל הדיירים שלנו לא "מתאשפזים" אצלנו. הם עוברים לגור פה, ולרוב זה יהיה הבית האחרון שלהם. אנחנו רוצים שזה יהיה הבית הכי ביתי שיש. אנחנו רוצים לפנק אותם כמה שאפשר, לעטוף אותם בחום ובאהבה ולתת להם את מה שהם רוצים. אז למה, אם לדייר מתחשק לאכול ביצת עין אי אפשר להכין לו? אחד מהשניים – או שהרגולציה והבירוקרטיה תשבור אותנו ואת הענף החשוב הזה. או שאנחנו נשבור אותה ונשנה את המצב בארץ ונשכנע אותם שאם לאדם בביתו אפשר להכין חביתה לפי רצונו – אז גם פה אפשר. כי זה מה שנשאר.

9. חלוקה לפי רמה תפקודית

למי שלא ידע, החלוקה למחלקות בבתי אבות בארץ היא לפי הרגליים. לא משנה אם אתה צלול או עם דמנציה: אם אתה לא הולך, שניכם תהיו יחד במחלקה סיעודית. נכון שהיית מסתדר ונהנה הרבה יותר עם אנשים כמוך במחלקת תשושים, אבל אי אפשר. למה? ככה. אנו כבר לא יכולים לחכות עד שנפתח את אשכולות הדיור החדשים שלנו: בהם, נוכל לפחות לצוות את הדיירים הצלולים אחד עם השני; דיירים שמדברים אותה שפה אחד עם השני, וכן הלאה. כלומר, למכה הזו יש פיתרון חלקי ונציג לכם אותו בקרוב מאוד.

10. המכה העשירית, זו עם הכתר: הקורונה

היא נחתה בישראל לפני קצת יותר משנתיים ובינתיים מסרבת לעזוב. אי אפשר לסיים את רשימת "עשר המכות" של נווה אורנים בלעדיה: הקורונה. מה לא עברנו איתה: צרות, לחצים ודאגות בלי סוף. פתחנו בידודים, סגרנו בידודים, ניהלנו ביקורים, דאגנו לבדידות ולמדנו תפקידים חדשים כשמרבית הצוות היה בבידוד. אפילו מכרנו ביצים מהבגאז' של האוטו כדי שהמטפלים שלנו יוכלו לעבוד רגועים ולא ידאגו מהמחסור או ייאלצו להסתובב במקומות הומי אדם. מה שכן, לפחות הרווחנו מורשת קרב.

The post עשר המכות של בתי האבות בישראל, פסח תשע"ב 2022 appeared first on אשכולות אורנים.

במאמר זה, ננסה לעשות מעט סדר בנושא.

דיור מוגן אינו 'שם יפה' לבית אבות

דיור מוגן ובית אבות הם שני דברים שונים מאוד. המשותף להם הוא שבשניהם מוענקים שירותים לאנשים בגיל זיקנה. אך ההבדלים עולים על הדמיון.

מה זה דיור מוגן?

דיור מוגן הוא פתרון דיור לאנשים בגיל זקנה, שמיועד לאנשים עצמאיים בתפקודם. מסגרת הדיור המוגן מספקת מענה לצרכי פנאי, בידור ובריאות של הדיירים. הם מנהלים חיים עצמאיים, ולכל דייר דירה משלו המאפשרת לו לחיות כאילו היה בבית רגיל. עם זאת, ניתנת לו אפשרות ליהנות ממעטפת שירותים מגוונת: אחות ורופא, שמירה, סיוע סוציאלי ופסיכולוגי, הסעדה וחיי תרבות. יש אפשרות לקבל גם שירותי ניקיון בחדרים בתשלום נוסף.

מימון דיון מוגן הוא פרטי. אין אפשרות לסבסוד מטעם המדינה.

הדיורים המוגנים מפוקחים על ידי משרד הרווחה, ובאופן לא-רשמי על ידי עמותת דיירי הדיור המוגן. העמותה עוסקת בהגנה על זכויות דיירי הדיורים המוגנים בארץ.

מה זה בית אבות?

בתי אבות מטפלים באנשים עם בעיות תפקוד ומסייעים להם בחיי היומיום. עולם בתי האבות נחלק לשניים: חלק מבתי האבות מפוקחים על ידי משרד הבריאות וכוללים מחלקות לדיירים סיעודיים ודיירים תשושי נפש. חלק שני (משמעותית קטן יותר) מפוקחים על ידי משרד הרווחה וכוללים מחלקות לתשושי גוף ולעצמאיים.

בתי אבות בפיקוח משרד הבריאות מקבלים רישיון להפעלת בית חולים גריאטרי והמימון יכול להיות פרטי או מסובסד. בשנים האחרונות בתי האבות עובדים קשה על איזון בין הסטנדרטיים המוסדיים שמכתיב משרד הבריאות לבין הרצון להעניק בית לדייריו. גם משרד הבריאות עצמו עובר שינוי.

בבית אבות שבו יש מחלקות לסיעודיים ותשושי נפש ניתנים שירותי סיעוד ורפואה מקיפים. בנוסף לכך ניתנים שירותים של צוותים רב מקצועיים: פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטניות, קלינאי/ת תקשורת, ועובדים סוציאליים.

אז מה ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן?

ההבדלים רבים, ולהלן חלק מהם:

• להבדיל מהדיור המוגן, בבית אבות הדיירים אוכלים יחד בחדר אוכל משותף.
• בבית אבות, שירותי הניקיון ניתנים כחלק מסל השירותים.
• הדיירים מתקבלים לבית אבות כשהם דווקא אינם עצמאיים בתפקודם. למחלקות הסיעודיות יתקבלו אנשים עם תפקוד פיזי נמוך, לרוב בכיסאות גלגלים; ולמחלקות תשושי הנפש יתקבלו אנשים שאינם עצמאיים בשל ליקויים קוגניטיביים משמעותיים, שבדרך כלל הם חלק מאבחנת הדמנציה שלהם. חלק מן הדיירים הם עם מינוי אפוטרופוס שמקבל החלטות עבורם כשהם לא יכולים לעשות זאת.
• מחלקות לתשושי גוף, בפיקוח משרד הרווחה, מתאימות לאנשים עצמאיים או אלו שזקוקים לעזרה קלה או בינונית בחלק מפעולות היומיום: רחצה, הלבשה, הכנת אוכל וכדומה. גם במחלקות אלו יש שירותי סיעוד ורפואה, אך שירותי צוותים רב מקצועיים יינתנו בדרך כלל במסגרת הקהילה. סדר היום של הדיירים כולל גם הוא ארוחות בחלל משותף, בדומה למחלקות משרד הבריאות; אך במחלקות אלו יש ועד של הדיירים, והדיירים מקבלים את כל ההחלטות עבור עצמם. נדיר שיהיה אפוטרופוס לדייר השוהה במחלקת תשושי גוף. הרישיון שניתן הוא רישיון לניהול מעון, במסגרת החוק לפיקוח המעונות.
• אחת לשנה (לפחות) בתי האבות עוברים בקרה רחבה של משרד הבריאות, לבחינת כל היבטי הטיפול וכל מקצועות הבריאות.

לבתי אבות משולבים הכוללים את כל סוגי המחלקות יש יתרון: הם מציעים את כל הרצף הטיפולי. לדוגמה, אם מצבו של דייר סיעודי משתפר הוא יכול לעבור למחלקת תשושי גוף ולא נדרש לחפש מוסד אחר.

סיכום

אחרי שצוללים לכמה הגדרות, קל יותר להבין את ההבדל בין בית אבות לבין דיון מוגן. נווה אורנים משלב את הטוב בשני העולמות: הוא בית מטפל מקצועי בהתאמה אישית; מפוקח ומציע רצף טיפולי במגוון רחב של מצבים רפואיים וסיעודיים לאזרחים ותיקים ולתשושי נפש; המעניק טיפול ומאפשר בחירה עצמאית של אורח החיים כמו בדיור המוגן.

יש לכם בן או בת משפחה בגיל השלישי ואתם מחפשים עבורם מסגרת מגורים מתאימה? חשוב להבין את ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן, ולוודא שהמסגרת מספקת עבורם מענה מתאים למצבם הרפואי, הקוגניטיבי, החברתי ועוד. יש מצבים בהם אדם הנזקק לבית אבות יכול לקבל את הטיפול המקצועי ביותר יחד עם איכות החיים והשירות הייחודי של הדיור המוגן. לשאלות נוספות ניתן ליצור עימנו קשר.

The post מה ההבדל בין בית אבות לבין דיור מוגן? appeared first on אשכולות אורנים.

כמה עולה השתתפות בקוד משרד הבריאות?

כמה זה עולה? כל מקרה לגופו: יש מקרים בהם משרד הבריאות מממן את כל התשלום וגובה רק חלק מקצבת הביטוח הלאומי. יש מקרים בהם משרד הבריאות מממן את הרוב, והיתרה נגבית מקרובי המשפחה של הדייר: בן/בת הזוג והילדים. כל אחד ואחת מקרובי המשפחה נבדקים לגופם ומשלמים בהתאם למצבם. כך יתכנו גם מצבים בהם כל אחד מן הילדים משלם סכום שונה.

גם חסכונות נלקחים בחשבון. אם קיימת דירה שניתן להשכיר, משרד הבריאות יראה בה הכנסה פוטנציאלית לפי גובה שכירות שיקבע שמאי. ניתן לראות הערכה של הסכום הצפוי לתשלום על ידי בני המשפחה בעזרת מחשבון השתתפות בבית אבות.

אם קיבלתם קוד (ומיד נרחיב על התהליך), אזי מדי חודש יקרו שני דברים במקביל:

• משרד הבריאות יעביר את הסכום המלא לבית האבות.
• משרד הבריאות יגבה מכל אחד מבני המשפחה שנקבע לו גובה השתתפות את התשלום שסוכם באמצעות הוראת קבע בבנק.

איך מקבלים קוד ממשרד הבריאות?

על מנת לקבל קוד ממשרד הבריאות אפשר להגיש בקשה ישירות דרך אתר המשרד: פנייה מקוונת ראשונית לסידור מוסדי  או טופס ידני.

אפשר גם לגשת ללשכת הבריאות (על פי מקום המגורים) ולהגיש בקשה שם. קישור לרשימת סניפי לשכות הבריאות ושעות קבלת קהל.

תהליך קבלת קוד משרד הבריאות

התהליך לקבלת קוד משרד הבריאות אינו מורכב. אם יש שיתוף פעולה מלא בין הילדים ובן/בת הזוג, ניתן לסיים אותו בתוך חודשיים לכל היותר.

התהליך מורכב משני שלבים:

שלב ראשון: קביעת מצב רפואי תפקודי

להלן המסמכים שיש לצרף לטופס הפנייה:

• צילום תעודת זהות של המטופל/ת, לרבות ספח עם פרטי הילדים וכתובותיהם.
• טופס מידע רפואי-סיעודי-תפקודי שמילאו רופא ואחות, לאחר בדיקת המטופל/ת. טופס זה משקף את המצב העדכני (ולכל היותר חודש לפני הגשת הפנייה).
• דו"ח סוציאלי למתן שירותים מלא וחתום, עדכני מהחודש האחרון.
• מסמכים רפואיים רלוונטיים, המתייחסים לבעיות רפואיות, טיפולים ובדיקות שנערכו לאחרונה, מצב תפקודי קודם ונוכחי, לדוגמה:
  • מכתבי סיכום רפואיים מפורטים מהמסגרת המפנה את המטופל/ת
  • מידע עדכני מסכם מרופא מטפל בקהילה (קופת חולים)
  • סיכומי אשפוזים ("מכתבי שחרור") מהשנה האחרונה
• מסמכי ייפוי כוח מתמשך/מינוי אפוטרופוס  במקרים בהם יש פגיעה בכושר השיפוט של המטופל/המטופלת.

שלב שני: קביעת גובה ההשתתפות במימון האשפוז

בשלב זה נקבע גובה ההשתתפות של המטופלת, בן/בת הזוג וילדי המטופל הבגירים, בהתאם למצבם הכלכלי. גובה הסיוע במימון האשפוז הסיעודי הניתן על ידי משרד הבריאות עומד על ההפרש בין השתתפות המטופלים, בני זוגם וילדיהם ומלוא עלות האשפוז.

כפי שצוין לעיל, התשלומים בגין ההשתתפות מבוצעים למשרד הבריאות (ולא למוסד המאשפז).

טופס הצהרה עבור המטופל/ת ובן/בת הזוג

טופס הצהרה עבור ילדי המטופל/ת

בנוסף יש לצרף צילומי תעודות זהות (כולל הספח) ושורה של מסמכים המעידים על הכנסות, הוצאות, נכסים כספיים ו/או נכסי נדל"ן ועוד. חשוב לשים לב שקיימים הבדלים במסמכים שנדרשים להציג בן/בת הזוג לעומת המסמכים שנדרשים להציג הילדים.

מה זה "טרום קוד"?

מה אם קיימים אילוצים רפואיים או תפקודיים המחייבים אשפוזו של אדם בבית אבות לפני שהשלים את תהליך קבלת הקוד ממשרד הבריאות? במקרה כזה ניתן לערוך מעין הסכם ביניים של המשפחה מול בית האבות. הסכם זה מכונה "טרום קוד": המשפחה משלמת באופן פרטי סכום חודשי לבית האבות במהלך התקופה שעד לקבלת הקוד; וכך נמנע מן המטופל/ת הצורך להמתין בבית, לעיתים בתנאים לא מתאימים או בטיפול פחות טוב. לרב, הסכום שהמשפחה תשלם בטרום קוד הוא מופחת, בהתאם לגובה ההנחה שמסוגל בית האבות לתת למשפחה. ההסכם ניתן לחודש או לחודשיים, מחייב את המשפחה לפעול מהר ובשיתוף פעולה לקבלת הקוד; כמו כן, במרבית המקומות, המשפחה תחתום גם על התחייבות מול גובה ההנחה שקיבלו.

חשוב להדגיש: "טרום קוד" הוא תשלום במסגרת הסכם ביניים. לאחר קבלת הקוד ממשרד הבריאות, תשלום זה לא מוחזר למשפחה. זאת משום שמשרד הבריאות אינו משלם רטרואקטיבית מיום קבלת הדייר לבית האבות.

לסיכום, מילון מונחים קצר:

מה זה קוד משרד הבריאות? השתתפות משרד הבריאות במימון אשפוז סיעודי למטופלים סיעודיים או תשושי נפש.

מה זה אשפוז בקוד? כינוי לאשפוז סיעודי למטופלים סיעודיים או תשושי נפש במימון (מלא או חלקי) של משרד הבריאות.

מה זה טרום קוד? כינוי למצב ביניים שבו מטופל זקוק בדחיפות לאשפוז בבית אבות אך טרם קיבל קוד ממשרד הבריאות. במצב כזה המשפחה משלמת סכום קבוע (בדרך כלל מופחת) לתקופה קצרה עד לקבלת הקוד.

לפרטים נוספים ומידע על אשפוז בקוד בבתי אבות, מומלץ לבקר באתר משרד הבריאות בכתובת:
https://www.gov.il/he/service/assistance-in-financing-nursing-hospitalization

The post מה זה אשפוז בקוד? מה זה טרום קוד? כל מה שצריך לדעת על קוד משרד הבריאות appeared first on אשכולות אורנים.

מאת: ישראל אלפסי, עו"ס, ונסטיה קינל, מנהלת בית אבות נווה אורנים.

 מה זה אפוטרופוס?

אסתר, בת 86, אלמנה+2, היא קשישה עם דמנציה בינונית בבית האבות במחלקה לתשושי נפש. הבן של אסתר גר בחו"ל. הבת שלה, נורית, גרה קרוב אליה ומתמודדת בנוסף עם בעל חולה. נורית קשורה מאוד לאימה. היא אוהבת אותה, מסורה ודואגת לכל צרכיה. עם זאת, נורית גם סבלה בחודשים האחרונים מעומס נפשי רב; היא הרגישה קושי לענות לבקשות שמגיעות מהמחלקה, להתפנות לענייניה הרפואיים ולהיות זמינה עבור אימה. נורית פנתה לעו"ס המחלקה להתייעצות.

חוק הכשרות והאפוטרופסות המשפטית קובע: אדם שאינו כשיר לקבל החלטות או לדאוג לענייניו וצרכיו, בשל מצבו הרפואי הנפשי או הקוגנטיבי, עשוי להידרש למינוי אפוטרופוס עבורו. לעיתים קרובות ממונה אפוטרופוס לקשישים המתגוררים בבית אבות; בדרך כלל לתשושי נפש או לסיעודיים שאינם צלולים. האדם שקיבלו עליו מינוי מכונה חוסה.

תפקיד האפוטרופוס הוא לדאוג לענייניו של האדם החוסה כאשר האחרון לא יכול לעשות זאת בשל מוגבלות או ירידה קוגניטיבית המונעת ממנו להביע דעה.

האפוטרופוס יכול להיות בן משפחה או גוף רשמי. לדוגמה: הקרן לטיפול בחסויים, עמותת רעות או עורכי דין המתמנים כאפוטרופוסים. העדיפות היא למנות כאפוטרופוס אדם שמכיר את רצונותיו ודעותיו של החוסה על הנושאים הקשורים לטיפול בו בהיבטים אישיים, רפואיים וכלכליים.

הגוף המחליט על מינוי לאפוטרופוס הוא בית המשפט לענייני משפחה.

מתי צריך למנות אפוטרופוס?

נורית שוחחה עם עו"ס המחלקה. העו"ס, שמכירה את נורית כבת אוהבת ומסורה, זיהתה את העומס הריגשי, המצפוני והפיזי אותו נורית חווה בתקופה האחרונה. העו"ס העלתה בפני נורית את האופציה למינוי אפוטרופוס חיצוני: אדם שייקח על עצמו את האחריות בכל הקשור בטיפול בענייניה הכספיים והרפואיים של אסתר. סידור כזה יאפשר לנורית להיות מעורבת יותר בטיפול באימה; יוריד ממנה את עומס הטיפול; והיא תוכל להיות פנויה רגשית עבור אימה בדרך ובזמן הנכון לשתיהן. למשל, אם עד היום נורית ניצלה את הביקורים אצל אימה כדי ללוות אותה לבדיקות מחוץ לבית האבות, מינוי אפוטרופוס חיצוני יאפשר לשתיהן לנצל את זמן הביקורים לבילוי איכותי.

מינוי של אפוטרופוס הוא צעד רגיש ולא טבעי. זאת משום שמרגע שמונה אפוטרופוס, גורם חיצוני מקבל את כל ההחלטות עבור אדם שבמהלך רוב חייו קיבל החלטות עבור עצמו. גם מבחינה משפטית זהו הליך שבולט בהיותו מנוגד לעקרונות כבוד האדם וחירותו. לכן כל בקשה נשקלת במלוא כובד הראש טרם אישורה. מסיבה זו, לא לכל אדם עם דמנציה ימנו אפוטרופוס. לחילופין, יתכן שאדם ללא דמנציה, שמסיבות שונות לא יכול לנהל את ענייניו הרפואיים או הכספיים, יזדקק למינוי אפוטרופוס.

בדרך כלל הצורך במינוי עולה כשצריך לקבל החלטות מסוימות, ויש ספק שחוסה יצליח לקבל אותן: החלטות כלכליות, או החלטות רפואיות כגון הסכמה מדעת על ניתוח או טיפול רפואי של אדם שאינו צלול. לרוב זה יקרה ביוזמת בן משפחה שמעוניין להתמנות כאפוטרופוס. במקרים של דיירים בבתי אבות, הדבר עשוי להתרחש ביוזמת עובדת סוציאלית בבית האבות.

אחרי מינוי האפוטרופוס, כל ההחלטות שהיה צריך לקבל עבור אסתר התקבלו. נושאים שקשורים לטיפול בה קיבלו מענה מהיר, וניכר שיש כתובת אחת שדואגת לענייניה של אסתר.

אם אדם יקר לכם מתגורר בבית אבות ואתם שוקלים לבחון את האפשרויות של מינוי אפוטרופוס, כדאי לדעת שהעובדים הסוציאליים בבית האבות יכולים להוות מוקד לתמיכה, ייעוץ והכוונה.

סוגי אפוטרופסות

סוגי המינויים הם:

1) אפוטרופוס זמני לגוף ו/או רכוש: אפשרות שמתאימה למצבי בלבול או חוסר תפקוד זמני כשנדרשת קבלת החלטה בנוגע טיפול רפואי דחוף או החלטה כלכלית דחופה. נפוצים יותר מקרים של מינוי אפוטרופוס זמני לגוף.

2) אפוטרופוס קבוע לגוף ו/או רכוש: נתינת מענה לאנשים הזקוקים לעזרה במיצוי זכויותיהם; וכן מענה לצרכים רפואיים וכלכליים בשגרת יום היום של האדם הזקן, כשאין צפי לשיפור במצבו.

3) אפוטרופוס לדין באופן זמני: כאשר יש צורך בהבעת רצון האדם בדיונים משפטיים והוא אינו מסוגל לכך עקב שינוי במצב רפואי או קוגניטיבי. כלומר אם קיים חשש כי אדם לא יוכל לייצג נאמנה את טובתו-שלו, אז ניתן למנות אפוטרופוס לדין. זהו לא עו"ד שמייצג את האדם, אלא עו"ד שמוסמך להתנהל בשמו בבית המשפט כדי לייצג את טובתו.

כדאי לדעת: אפוטרופוס אינו כל יכול ובית המשפט יכול להגביל את סמכויותיו.

תהליך מינוי אפוטרופוס: איך זה עובד?

כאמור, מינוי אפוטרופוס הוא הליך רגיש ויש לשקול אותו בכובד ראש. אם הוחלט שיש בכך צורך, חשוב לוודא כי מי שמתמנה לאפוטרופוס ידאג בצורה מיטבית לצרכיו של הדייר והינו פנוי ומחויב לתפקיד רגיש זה.

אילו מסמכים יש להגיש וכמה צריך לשלם

אדם המבקש להתמנות לאפוטרופוס, צריך להגיע אל בית המשפט לענייני משפחה במקום מגוריו ולהגיש בקשה במזכירות. במעמד הגשת הבקשה יש להמציא לבית המשפט מספר מסמכים, לרבות:

• צילום תעודת זהות.
• מסמכים רפואיים המגבים את הצורך במינוי, לרבות 'תעודת רופא': מסמך שיש לו ערך של עדות בבית המשפט, אותו ממלא רופא שפגש את המועמד למינוי. בתעודת הרופא צריכה להיות התייחסות ליכולות הקוגניטיביות של האדם (שיפוט, תובנה, יכולת קבלת החלטות); וכן צריכה להופיע המלצה ברורה כי האדם זקוק למינוי אפוטרופוס וליכולתו להביע עמדתו בעניין המינוי.
• הסכמות חתומות מכל בני המשפחה מדרגה ראשונה (בן/בת זוג וילדים) כי הם מסכימים למינוי המבקש. ניתן להוריד מכאן מסמך כתב הסכמה למינוי אפוטרופוס.

בנוסף יש לשלם אגרה לבית המשפט בגובה של כ-700 ש"ח. יש אפשרות להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, אך לשם כך יש להוכיח מצוקה כלכלית. הסבר לגבי אופן הגשת הבקשה לפטור מתשלום ניתן לקרוא באתר כל זכות.

לבסוף יש לחתום בפני עורך דין על תצהיר. גם זה כרוך בתשלום סמלי של כ-50 ש"ח.

המשך התהליך

כעת, בית המשפט שולח את הבקשה אל מחלקת הרווחה, המעבירה את התיק לטיפול עו"ס לחוק האפוטרופסות. לעו"ס יש סמכויות לבצע תסקיר: להיפגש עם המבקש, עם האדם שנטען כי זקוק לאפוטרופוס ועם גורמים רלוונטיים נוספים ככל שיעלה הצורך. אם יש אי הסכמות בין בני המשפחה לגבי המינוי, העו"ס תידרש לנושא בתסקיר.

בתום התסקיר, העו"ס מגישה דו"ח ובו המלצותיה הן באשר לעצם המינוי (כן או לא) והן באשר לזהות האפוטרופוס. כלומר, ייתכן והעו"ס תמליץ על מינויו של המבקש כאפוטרופוס, או על מינויו של מועמד אחר מזה שהגיש את הבקשה. ייתכן גם שתמליץ כי לאדם לא ימונה כלל אפוטרופוס.

חשוב להדגיש:

• תהליך הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס הוא יחסית פשוט ואין חובה או צורך לפנות לעו"ד פרטי. בדרך כלל פונים לעו"ד במקרים סבוכים: אם יש אי הסכמות משמעותיות בין בני המשפחה; כשלמועמד להגדרה כחוסה יש רכוש רב; כשלא ברור מצבו הקוגנטיבי ועוד. בשאר המקרים ניתן לפנות לעובד סוציאלי שיכול לבצע את כל התהליך.
• יכול להיות יותר מאפוטרופוס אחד. יכולים להתמנות יחד שניים ואף שלושה אפוטרופוסים.
• אדם שלא מתגורר בישראל לא יכול להיות אפוטרופוס לרכוש; והוא יכול להתמנות כאפוטרופוס לגוף רק ביחד עם אפוטרופוס נוסף שמתגורר בארץ.

מינוי אפוטרופוס יכול להיות הפיך

אפוטרופסות יכולה להתבטל באחד משני מקרים:

1) כחלק מהעבודה בבית האבות, ראינו דיירים ודיירות שמצבם השתפר באופן משמעותי. לפי רצונם ותפקודם ניתנת להם האפשרות לבקש את הסרת המינוי ולבטל את האפוטרופוס בבית המשפט לענייני משפחה.

2) יש מקרים שבהם האפוטרופוס שמונה לא עושה תפקידו נאמנה. במקרים כאלה, בני המשפחה או אנשי המקצוע מתריעים על כך וממליצים להחליפו.

בשני המקרים – ההחלטה היא כמובן של בית המשפט ומצריכה תסקיר של עו"ס לחוק והגשת תסקיר כפי שתואר לעיל.

* הסיפור אמיתי אך השמות שונו.

The post כל מה שצריך לדעת על מינוי אפוטרופוס appeared first on אשכולות אורנים.

בגיליון זה מופיעות סקירות על מוצרים ושירותים לגיל השלישי, ובין היתר גם סקירות על מספר בתי אבות, מלונות החלמה ודיור מוגן.

נווה אורנים מוזכר פעמיים בגיליון זה:

פעם אחת בכתבה על חברת גולד פקטור, סטנדרט האיכות בפתרונות דיור לגיל השלישי. נווה אורנים, כזכור, קיבל את חותמת סטנדרט גולד פקטור שלוש שנים ברציפות. התמונה בכתבה צולמה לאחר קבלת החותמת בשנה השניה. לקריאת הכתבה הקליקו כאן

ופעם נוספת בכתבה מלאה הסוקרת את הבית בנווה אורנים: כשזיקנה, חדשנות ותעוזה נפגשים. הכתבה כוללת גם ראיונות עם נסטיה קינל, מנהלת הבית, וכרמית לוי, סגניתה ומנהלת השיווק. לקריאת הכתבה הקליקו כאן

The post הבית בנווה אורנים (מתוך "שיקום וסיעוד"/דה מרקר) appeared first on אשכולות אורנים.