לרגל יום האישה הבינלאומי שחל היום, בחרנו להציג שלוש נשים שהופכות את נווה אורנים לבית:
ללי צ'צ'נשווילי, אחות מנהלת מחלקה לתשושי נפש א'
ללי עלתה לארץ בשנת 1994 כשהיא בת 26, נשואה עם שני ילדים. עברית היא למדה "על הדרך".
כשהייתה ילדה – למדה בגרוזיה אחיות במקביל לבית הספר וקיבלה תעודה "אדומה". בגרוזיה זו הייתה תעודת ההצטיינות המוערכת ביותר.
היא הגיעה אל נווה אורנים כאחות מעשית למחלקה ותיקה שנקראה פעם 1-9. זה היה בשנת 1997.
ב-2001 יצאה ללמוד אחיות מוסמכות, אבל תמיד ניהלה מחלקה. ובצדק.
כשסיימה את לימודיה, חזרה ופתחה את מחלקה ו' הידועה. אז, עדיין לא היה השפע שיש היום, וללי אספה משאר המחלקות ובנתה מחלקה מאפס.
ב-2016 היא פתחה את מחלקת תשושי נפש א'.
לללי יש 4 בנים מלומדים שהיא גאה בהם מאד. היא מטפלת בהורים שלה ובמשפחה.
אפרת פלד, מטפלת במחלקת תשושים ב'
את תחילת דרכה בשוק העבודה עשתה אפרת כמנהלת סניף בנק פועלים בהרצליה ובחולון. העבודה בבנק תמיד הייתה בפיצול – זה קשה מאד לאימא במשרה מלאה.
תוסיפו על זה אסתמה של הילדים וגירושים, ואפרת עברה לגדרה בשביל הילדים. היה קשה למצוא עבודה אחרת. רוב מקומות העבודה אליהם פנתה העדיפו לקבל נשים צעירות אחרי צבא מאשר אימהות. ככה אפרת הגיעה להיות מטפלת. היה זה בשנת 1995.
"בשבילי להיות מטפלת זה לתת הכול. זה לדאוג, להיות עם ראש פתוח. להיות חברה שלהם ולא מטפלת שלהם. לצחוק איתם לשוחח… אני הכי מתרגשת שהם שואלים אותי בבוקר: "נחת בשבת?איפה היית? מתי את חוזרת?" זו לא עבודה קלה אבל החיוך שלהם כשאני מגיעה בבוקר לעבודה – זה שוווה הכל. הדיירים מחזירים אהבה!"
מירב אורן, אחראית קשרי לקוחות
כשתגיעו אלינו, מירב תקבל אתכם עם החיוך הכובש שלה, העיניים הרגישות, האוזן הקשבת והטישו, למקרה שיעלו דמעות. ותמיד עולות דמעות עם מירב. מרבית המשפחות בכלל בטוחות שהיא עובדת סוציאלית.
מירב הגיעה אלינו לפני 7 שנים, כאם צעירה עם שני ילדים ונחשפה בפעם הראשונה לעולם הקשישים. ההתחלה לא הייתה פשוטה לה אבל לאט לאט היא התאהבה בעבודה וגדלה בתפקיד שאותו בנתה בעצמה.
מירב עובדת עם כל הפניות החדשות שמגיעות, שומעת את הסיפור, רוצה לדעת ולהבין כדי למצוא לכל אדם שמגיע את המחלקה המתאימה לו ביותר.
בכלל – מירב אף פעם לא תמכור לכם שום דבר. היא תמיד תמליץ לכם לראות עוד מקומות ותרצה שתכנסו רק כי היא יודעת שכאן יהיה ליקר לכם טוב מטוב.
אז, היא תשב לצוות על הווריד ותדאג באסרטיביות שיאפשרו לה להכניס את הדייר החדש שזקוק כל כך בדחיפות למקום חם. זה כל מה שהיא רואה מול העיניים.
והיא גם תתקשר אליכם אחרי שתיכנסו ותרצה לדעת בדיוק מה אתם חושבים, ואיך הוא או היא מרגישים, והאם יש דברים שאתם לא מרוצים מהם. עד כדי כך החוויה שלכם ושל היקרים לכם חשובה לה.
בינתיים מירב מחלקת את זמנה בין הבית בנווה אורנים לבין ביתה בגדרה אותו הקימה יחד עם אסף ושלושת הילדים המוצלחים והרגישים שלהם: בן, מאיה וגלי.
אם תשאלו את מירב מה היא חושבת על התפקיד שלה, תקבלו שטף של מילים שמדבר על חיים שלמים, מלאים, מרגשים, ממלאים ומעצימים בבית הזה שמצאה בנווה אורנים.