נווה אורנים הוא בית אבות ותיק, מקצועי ואיכותי שפועל מאז שנת 1978. הוא זוכה להערכה רבה מצד דייריו ובני משפחותיהם; כמו גם הגורמים המקצועיים המפנים אליו משפחות או מלווים אותו מן הצד המקצועי. לאורך השנים עשינו כל שביכולתנו להעניק לדיירים שלנו טיפול טוב, חום ואהבה. אולם כבר לפני כעשור הבנו שאפשר לשאוף גבוה יותר. לצורך כך צריך לנטוש את המבנה המוכר של בתי אבות: לזנוח את דלפקי הקבלה, המסדרונות הארוכים והמראה של מוסד רפואי. לבנות מקום שגם דואג לבריאותם וביטחונם של הדיירים באופן מלא וגם יוצר תחושה של בית.

לכן, לאחר מחקר מעמיק, אימצנו את שיטת האשכולות, המבוססת על מודל ה-GreenHouse האמריקאי-קנדי. על פי מחקרים רבים ניכר כי שיטה זו מאטה את ההידרדרות הגופנית והנפשית. היא משפרת את רמת התפקוד, ומגבירה את שביעות רצון בקרב הדיירים ובני משפחותיהם.

שיטת האשכולות מבוססת על התפיסה שלכל אחד ואחת יש זכות להזדקן בכבוד. בבית בו הדיירים, משפחותיהם והצוות עוסקים במערכות יחסים משמעותיות הבנויות על שוויון, העצמה וכבוד הדדי. מקום בו הדיירים מרגישים שהם לרגע לא מפסיקים להיות פרודוקטיביים ויצרניים. ובו כולם – הדיירים, המשפחות והצוות – מרגישים מוגנים ומטופחים.

העקרונות שבבסיס שיטת האשכולות

מודל שיטת האשכולות מבוסס של שלושה עקרונות: הדיירים במרכז, חיים כמו בבית והעצמת הצוות.

הדייר במרכז

הערך הראשון, הדייר במרכז, מדגיש את החשיבות של היכרות לעומק עם כל דייר ודיירת. מה הם צרכיהם, הרגליהם ומה חשוב להם בשגרת היומיום תוך שימת דגש על האוטונומיה שלהם. לא עוד שעות קבועות ואחידות לכולם! כל דייר יבחר לעצמו את סדר יומו – מתי הוא יתקלח, מה יאכל, מתי ינוח ובאילו פעילויות יעסוק.

המודל מדגיש עוד את תחושת המסוגלות של הדיירים ומעודד אותם לעצמאות, שליטה ואחריות – כל אחד ואחת בהתאם ליכולותיהם. בכך נוצרת קהילה תומכת התורמת לתחושת השייכות והביתיות של המקום. השיטה גם מערבת מאוד את משפחות הדיירים בהחלטות, בשינויים, בתהליכים הטיפוליים ועוד; והיא הוכיחה את עצמה כמשפרת משמעותית את איכות חייהם ושביעות רצונם של הדיירים ובני משפחותיהם.

חיים כמו בבית

כדי לממש את הערך השני, כמו בבית, פעלנו להעלים את הסממנים המוסדיים של בית האבות. יצרנו חלוקה שונה של החלל. דלפקי הקבלה נעלמו, ואת הסממנים המוסדיים מחליפה צבעוניות משמחת של בית. המחלקה המוסדית הישנה הפכה לשלושה אשכולות נפרדים. בכל אשכול יש סלון משותף לתריסר דיירים עם מטבחון פתוח וכל מה שהם צריכים לניהול היומיום שלהם, פינות אירוח למשפחות ומרפסות מלאות צמחיה ופרחים. סביב הסלון נמצאים החדרים. בכל אשכול חולקים הדיירים עולמות תוכן משותפים כך שהם מרגישים מוקפים בחברה קרובה המתאימה להם.

כדי להנעים את mymedic.es זמנם של הדיירים ושל בני המשפחות שיגיעו לבקר, השקענו בריהוט, מכשירי חשמל ואבזור איכותי. אנחנו שמים דגש גם על חשיבות שילוב הפריטים האישיים מהבית בחדרי הדיירים ובחללים המשותפים בכל אשכול. זה הבית שלהם, והדיירים צריכים לראות בו את החפצים המוכרים שלהם ואת תמונות בני משפחותיהם.

העצמת הצוות

כדי שהדיירים יקבלו את היחס הטוב ביותר, גם הצוות המטפל צריך להרגיש בבית. לכן אנחנו שמים דגש על העצמת הצוות. שינינו את הגישה הטיפולית. הרחבנו את הצוות, שכולל מקצוענים המתמחים במגוון של מתודות ומקצועות על מנת להעניק טיפול אישי לכל דייר. תרגלנו את השגרה החדשה בגישת האשכולות, שכוללת מתן אפשרויות בחירה לחברי הצוות, העלאת תחושת האחריות, המסוגלות והגברת תחושת השייכות והשותפות של כל אחד מהעובדות והעובדים שבאים במגע עם הדיירים.

ברוכים הבאים לאשכולות אורנים

תוך כדי השינוי המתודולוגי והבנייה התייעצנו עם הדיירים היקרים שלנו, שוחחנו עם אנשי הצוות ונעזרנו באנשי המקצוע הטובים ביותר. קיבלנו את אישור משרד הבריאות וכל יתר האישורים הנדרשים. השקענו שבע שנים בתכנון. עוד שנתיים וחצי בבנייה שמקפידה על הפרטים הקטנים ביותר. ועוד חודשים מאומצים בליטוש כל פינה וזווית עד לשלמות.

כעת, כשהבנייה הושלמה, האשכולות החדשים סוף סוף מוכנים. המתחם החדש כולל שלושה בניינים עם מתקנים ייעודיים שתוכננו ונבנו לצורך שיטת הטיפול של אשכולות עם מלונאות ברמה הגבוהה ביותר.

ולבסוף, כדי לבטא את השינוי העמוק שחל בנו, עשינו צעד נוסף ושינינו גם את השם שלנו. נעים להכיר, אנחנו אשכולות אורנים. בואו לבקר.

אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו גם בדף הפייסבוק המתחדש של אשכולות אורנים.

The post ברוכים הבאים לאשכולות אורנים: הבית שמגדיר מחדש את הטיפול בגיל השלישי appeared first on אשכולות אורנים.

ראשונה הייתה נורית קפלן, מדריכת תעסוקה מזה 5 שנים:

"הדיירים הם האור שלי. גם אלו שלא משתתפים בפעילויות פוגשים אותי בחיוך, ובמיוחד כשהם עושים מאמץ ומצטרפים למפגש. האור שלהם מקרין אליי ואני מחזירה להם. כמו קרן שמש.

הנס: היה דייר אינדיבידואליסט, שלא תיקשר עם הסביבה. תמיד היה רק הוא עם עצמו. ויום אחד הוא ביקש דף צביעה ואז הוא הצטרף לקבוצה ונהיה פעיל. גם כשהוא כעס – בשבילי הוא היה נרגע. כשהוא היה בבית חולים הוא התקשר אליי ואמר שמתגעגע אלי. יש ניסים קטנים כל יום, אבל הוא ממש היה נס גדול."

נורית הפכה לדמות מאד משמעותית עבור הדייר הזה ועבור רבים אחרים.

ביום השני לפרויקט אירחנו את סימה, אמנית ועובדת תעסוקה אצלנו, שעובדת עם תשושי נפש כחמש שנים.

סימה, מה האור שלך בתפקיד?
"הדיירות והדיירים, המטפלות והמטפלים, הצוותים הרפואיים, העובדות והעובדים הסוציאליים, עובדות הניקיון ועובדי התחזוקה, מדריכות התעסוקה, המפעילות והמפעילים החיצוניים, המשרד על כל אנשיו, ההנהלה… כולם ביחד וכל אחד לחוד – כל אחד הוא אור קטן וכולם ביחד אור גדול. הלא 'באנו חושך לגרש', ולא רק בימים אלה של חנוכה".

והאם תוכלי לספר לנו על נס שקרה לך בנווה אורנים?
"הנס שקרה לי אישית הוא האהבה והקשר שיש לי למקום, שהעניק לי חופש פעולה בעבודה, עם המון כבוד והערכה, הבנה והכלה. מכל מקום ומכל ארץ, תמיד חוזרת אליכם באהבה, וכך יהיה".

ביום השלישי פגשנו את אילנית זינדני שנמצאת איתנו כבר 15 שנה.

אילנית, מה האור שלך בתפקידך בנווה אורנים?
אילנית: "האור שלי זה לדעת שכל יום מחדש שאני מגיעה לעבודה ורואה שהדיירים מחייכים וטוב ונעים להם החום, הביתיות, הצוות המסור במחלקה והחיוך של הדיירים שלי בכל בוקר.

והאם תוכלי לספר לנו על נס שקרה לך בנווה אורנים?
אילנית: "בכל יום שני, כשאנחנו מבשלים יחד במחלקה יש תחושה של נס: הריחות, הטעמים, תחושה של חזרה למקורות ולזיכרונות. אחת נזכרת בילדות ואחר נזכר בילדים שלו. זה לא רק שהדיירות והדיירים נהנים מחוגי הבישול והאפייה – המחלקה פשוט מתמלאת בריח של בית."

ביום הרביעי שאלנו את אלה עזריאלי, מדריכת תעסוקה אצלנו כבר 3.5 שנים:

 

אלה, מה האור שלך בנווה אורנים?

"את האור הרגשתי מהיום הראשון שנכנסתי לנווה אורנים: הדיירים והעבודה שלי שאני מאד אוהבת. טוב לי פה! אוהבת את השמחה והאור של הדיירים. אני מרגישה חלק מהם."

 

ועל איזה נס את יכולה לספר כאן?

"המנהל הישיר שלי, חסן. הוא ממש הנס של החיים שלי, שאני מאושרת כל יום בעבודה שלי. לא הכרתי בעבר כזה אושר וסיפוק בעבודה. אני מרגישה תורמת ומשמעותית, והכל בזכותו."

ביום החמישי לפרויקט היינו עם ד"ר אנה שורמן, שנמצאת איתנו כבר יותר מ-20 שנה.

 

אנה, מה האור שלך בתפקיד?

"האנשים. גם העובדים וגם הדיירים. החיוכים שאפשר לראות כבר בכניסה למחלקה. ה"שלום" וה"מה נשמע?" בכל פינה. האכפתיות שלהם, הרצון לעזור."

 

והאם תוכלי לספר לנו על נס שקרה לך בנווה אורנים?

"כל יום כשאני פוגשת דיירים תשושי נפש והם מקשיבים ומגיבים וצוחקים לבדיחות אני מקבלת כמו נס. בשנה הבאה אציין 25 שנים שאני בתעסוקה בנווה אורנים, ועדיין רוצה להמשיך להיות קרוב לנס. ועוד נס זה שיש עוד המון צעירים וצעירות שבאים לעבוד עם זקנים, והם חזקים וחכמים ועם המון אנרגיה. אני אוהבת אותם".

ביום השישי לפרויקט האור שלנו, אירחנו את לאדה – מדריכת תעסוקה שהתחילה אצלנו לפני כחודשיים והיא רק שנה בארץ. 

 

מה האור שלך בתפקיד?

"האור שלי בבית שלנו הוא קולקטיב של קולגות ודיירים. כבר מהיום הראשון אני רואה את החיוכים והתמיכה של כל מי שאני באה איתו במגע בנווה אורנים. אור הוא האמונה בי של גיטנה, מנהלת משאבי האנוש; של חסן, מנהל ריפוי בעיסוק, ושל ג'ניה, רכזת התרבות והתעסוקה.

זהו החסד האינסופי של מדריכות התעסוקה והמבט המתעניין של הדיירים. האור מאיר אותי מעצם הכניסה לשטח הבית, כי כל האנשים שפוגשים אותי בדרך למחלקה, בתגובה לבוקר טוב שלי, מגיבים בנפשם."

 

ואיזה נס קרה לך בנווה אורנים? 

"מהיום הראשון שלי בבית הזה הפסקתי לפחד לדבר עברית וזה ממש נס! וזה גם נס שאני יכול לקרוא לו 'נווה אורנים שלי'."

נר שביעי בפרויקט האור שלנו: אירנה, גם היא מדריכת תעסוקה אצלנו.

 

אירנה, מה האור שלך בנווה אורנים?

"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. אוהבת לדבר עם הדיירים שלי. אני רוצה שתהיה להם הרגשה טובה, ושהם ירגישו שמחה בלב ונפש. בשביל זה אני מכינה להם חומרים יפים ומצחיקים".

 

אירנה גם מציירת, ובעינינו כל ציור שלה הוא נס של יצירה. בקישור הזה אפשר לראות כמה מהציורים שלה. נכון שאלה יצירות אמנות אמיתיות?

נר שמיני של חנוכה, אנחנו חותמים את הפרויקט עם ג'ניה, רכזת תעסוקה ותרבות, שהיא מדריכת התעסוקה הבכירה שלנו.

 

ג'ניה, מה האור שלך בתפקיד?

"האור שלי בנווה אורנים, מעבר לסיפוק של העבודה עם הדיירים, זה האפשרות לעסוק בפיתוח של תחום התעסוקה ובעבודת החונכות עם המדריכות האחרות. בנוסף, האור הוא בלהכניס לנווה אורנים מפעילי חוגים שונים ומגוונים: מטפלים בבעלי חיים, ליצנים רפואיים, אמנים שונים. כל פעם להכניס תוכן חדש לחיי הדיירים."

 

ועל איזה נס שקרה לך תוכלי לספר לנו?

"הנס שלי הוא שלפני הרבה שנים סגרתי דלת פתוחה ורחבה בעולם של עיצוב אופנה ושרטוט, ונכנסתי דרך חלון קטן של עולם התעסוקה. אז עדיין לא ידעתי מה זה – ומאותו יום נפתח לי עולם חדש. עולם של זיקנה אחרת. היום אני מאוד אוהבת את הדיירים שלי, דואגת להם, ומנסה לאוורר להם את היום ולשמח אותם כל יום. העולם הזה מתרחב ומתרחב בכל יום, ואני שמחה להיות במקום הזה".

The post פרויקט האור של נווה אורנים – חנוכה 2022 appeared first on אשכולות אורנים.

• יש את אלו שמגיעים כל יום. הם יושבים בחוץ עם יקיריהם באופן קבוע. הם מחייכים אלינו, חיים את המקום, רואים הכל, נותנים יד כשהם יכולים והכל בשקט. בשקט שלהם.
• יש את המבקרים שהופכים את המקום בכל פעם שהם מגיעים. המון אמוציות. לפעמים צועקים ולפעמים מחבקים. כועסים אך מפנקים, בוכים אך נותנים המון אהבה. בקיצור – חם ומעניין מכל הכיוונים.
• יש את אלו שרק מתלוננים. זה טבעי. אנחנו מנסים להסביר לצוות "לא עליכם הם כועסים. הכעס שלהם לא קשור אליכם". זה לא פשוט, אבל זה ללא ספק חלק חשוב מהעבודה שלנו.
• יש את אלו שמגיעים פעם או פעמיים. הם תמיד מוקירי תודה. הם עסוקים מאוד ויודעים שלא יכלו לטפל בהורה בבית. הם משתדלים להעניק לצוות בכל הזדמנות ומקפידים להגיד תודה. כל תודה כזאת – נותנת לצוות כוח להמשיך לעשות עבודה טובה. אל תוותרו על תודה.

הכי חשוב: בקרו בבית האבות!

לא משנה מאיזה זן של מבקרים אתם. אנחנו אוהבים את כל המבקרים. זה חם, זה שמח, זה מאתגר וכאמור – זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. אבל יותר מהכול – זה באמת חשוב. משמעותי וחסר מאד לקשישים שגרים איתנו פה בבית.

אין דבר כזה "לבקר יותר מדי". בין אם בחול המועד סוכות, בחג אחר, בסוף השבוע או בסתם יום של חול: בואו. בקרו!

למידע נוסף:

איך מבקרים בבתי אבות קשיש עם דמנציה או אלצהיימר: מה אומרים, מה לא… ובעיקר איך מסיימים את הביקור.

ביקור משפחה בבית אבות: איך יוצרים ביקור משמעותי אצל תשוש נפש

והנה כמה טיפים נוספים מדף הפייסבוק שלנו

בתמונה הראשית של הפוסט: המשפחה המקסימה של יחיאל.

The post ארבעה מיני מבקרים בבתי אבות appeared first on אשכולות אורנים.

בשורות הבאות נפרט את השלבים העיקריים בתהליך. בדרך כלל הם מבוצעים בסדר קבוע, אך ניתן לבצע שינויים בסדר השלבים או בפעולות שנכללות בכל שלב; על פי הצורך או העדפות הדייר או משפחתו. חשוב לשתף גם את הדייר העתידי בתהליך הקבלה הצפוי.

נשמח גם לענות לשאלות או לתאם סיור בבית שלנו. זהו בעצם השלב הראשון בתהליך ההיכרות בנווה אורנים:

שיחת טלפון ראשונית לצורך תיאום סיור במקום

שיחה זו מתקיימת לרוב מול אחת מנשות השיווק שלנו – מירב, כרמית או שירלי. בשיחה זו ניתן לקבל הסבר קצר על המקום ולתאם סיור במקום לצורך התרשמות ראשונית. זו ההזדמנות הראשונה (ולא האחרונה) לשאול כל שאלה שעולה בדעתכם. בהמשך נרחיב עוד על חשיבות התקשורת בינינו, והיא מתחילה כבר בשיחת הטלפון הראשונית: שתפו אותנו בחששות, הקשו עלינו בשאלות, ספרו לנו כל מה שמטריד אתכם.

פגישת היכרות

לאחר השיחה הראשונית והסיור בנווה אורנים, נקבע פגישת היכרות בין הדייר ובני משפחתו לבין צוות המחלקה. בפגישת ההיכרות הזו יהיו נוכחים רופא/ת המחלקה, מנהל הסיעוד, עובדת סוציאלית של המחלקה, ולפי הצורך – מרפא בעיסוק ו/או פיזיותרפיסט.

פגישה זו נועדה לצורך היכרות הדדית – הדייר את הצוות והצוות את הדייר. ככל שההיכרות אישית ומעמיקה יותר, כך נבין את מידת ההתאמה של הדייר לבית ולמחלקה הספציפית. גם בהזדמנות זו הדייר ובני משפחתו מוזמנים לשאול כל שאלה בצורה חופשית. חשוב לנו שתקבלו כמה שיותר תשובות כדי להחליט אם נווה אורנים הוא אכן המקום המתאים לצרכיו של הדייר ולרצונותיו בתקופה זו בחייו.

יום הקבלה

יום קבלת דייר חדש לנווה אורנים הוא יום מרגש מאוד הן עבור הדייר והן עבור הצוות. אנו עושים מאמצים על מנת שהיום הזה יעבור בצורה הכי נעימה ומחבקת.

במהלך יום הקבלה, הדייר ומשפחתו יכירו את אנשי המקצוע השונים:

1. שיחה עם עו"ס המחלקה: היכרות, הסבר על אופי המחלקה, סדר היום והצוות המטפל במחלקה (אנשי הקשר העיקריים).
2. שיחת היכרות עם אחות ורופאת המחלקה: המטרה היא היכרות מעמיקה יותר עם צרכיו של הדייר בפן הרפואי והסיעודי, ותיכנון המשך הטיפול בו.
3. בשלב זה, בדרך כלל, בני המשפחה והדייר נפרדים לפרק זמן קצר. בני המשפחה ניגשים בחזרה למשרדי הנהלת נווה אורנים על מנת להסדיר את נושא התשלום: חתימה על חוזה, הסדר התשלומים והוראת הקבע. בינתיים, ברוב המקרים, הדייר שוהה במחלקה יחד עם הדיירים והצוות להיכרות ראשונית. צוות המטפלות יסייע לדייר בסידור הבגדים וחפציו האישיים בחדרו.
4. סיום תהליך הקבלה: ברור לנו שזה רגע לא פשוט למשפחה ולדייר. לכן בוודאי שאנו מאפשרים להם להישאר יחד במחלקה – עד שירגישו לנכון להיפרד לאותו היום.

כעת מתחיל חודש ראשון של הסתגלות. זה יכול להיות חודש קשה לדייר ולמשפחתו, ואנו מבינים את הקשיים ומשתדלים להיות זמינים לכל צורך, שאלה ועניין.

שיחת משפחה ראשונה לאחר חודש

שיחת חודש נקבעת על ידי העובד הסוציאלי כעבור חודש ימים מיום כניסת הדייר למחלקה. השיחה נקבעת בין משפחת הדייר (ו/או הדייר במידה ומסוגל ומעוניין בכך) ובין צוות המחלקה. מן הצוות של נווה אורנים נוכחים רופאת המחלקה, מנהל סיעוד, אח אחראי מחלקה ועובד סוציאלי. במידת הצורך נוכחים גם פיזיותרפיסט, דיאטנית או מרפא בעיסוק.

מטרת השיחה היא לדון בהסתגלותו של הדייר במחלקה: בצרכיו, רצונותיו ובקשיים שעלו במהלך החודש הראשון לשהותו בנווה אורנים. במהלך השיחה, בני המשפחה ו/או הדייר מוזמנים להציף קשיים, בקשות, תלונות וכל דבר דומה.

שיחה זו היא קריטית בחשיבותה, משום שבמהלכה נוכח כל הצוות המטפל בדייר. השיחה למעשה מאפשרת חשיבה משותפת על המשך הטיפול בדייר תוך העלאת פתרונות לקשיים שעלו במהלך חודש ההסתגלות.

נשארים בקשר כל הזמן

גם אחרי יום הקבלה, גם אחרי שיחת המשפחה שלאחר חודש ההסתגלות – אנחנו תמיד במרחק טלפון או וואטסאפ. אנחנו מעדכנים את המשפחות בכל התפתחות ככל שעולה הצורך, וזמינים לשאלות ועדכונים מצד המשפחה.

סיכום תהליך ההיכרות והקבלה

תהליך ההיכרות והקבלה הוא תהליך מרגש, מציף ולעיתים לא פשוט כלל. בני המשפחה והדייר מסתגלים למצב חדש ואחר. תחושת אי הוודאות לעיתים מעצימה את ההתרגשות בתוך החוויה. לכן אנו מזמינים אתכם לשאול כמה שיותר שאלות, לקרוא, לחקור ולהבין כל פרט ופרט בתהליך הקבלה ולאחריו.

חשוב לנו שתשתפו אותנו במה שחשוב לכם ולאדם היקר לכם. אנו מבינים את השוני בצרכים וברצונות בין אדם לאדם. נשתדל לעשות את ההתאמות בתהליך ולאחריו כך שתעברו אותו בצורה טובה, נוחה ונעימה.

אנו מקווים שהאמור לעיל סייע להבהיר את התהליך ולהקל על המעבר. לשאלות, לפרטים נוספים או לתיאור סיור בנווה אורנים הקליקו כאן.

The post תהליך ההיכרות והקבלה בנווה אורנים appeared first on אשכולות אורנים.

הסיפור של אלברט

אלברט, בן 65 בערך, הוא גבר נאה. פנסיונר, שכבר לא עובד בעבודות רציניות כמו כשהיה צעיר. ובכל זאת הוא קם מדי בוקר והולך לעבודה בשער של מוסד כלשהו.

אלברט נשוי לאהובה, אחות במקצועה. גם היא פנסיונרית. שניהם טסים לחו"ל מדי פעם, מטיילים בארץ, מבקרים במסעדות. בסך הכל הם חיים טוב.

ויש להם בת אחת. מריאנה שמה. גם היא עוסקת בתחום טיפולי. יש לה שתי בנות יפיפיות – הנכדות של אלברט ואהובה. בסך הכל משפחה יפה, מוצלחת ומאושרת.

מהסימנים המדאיגים עד לאבחון וההתמודדות

הסימנים התגנבו לביתם אט אט. הם התחילו בארוחות שישי, כאשר אלברט שתק יותר ויותר. הם הפכו למדאיגים יותר ויותר ברגעי מבוכה ואפילו סכנה: פעם אחת, באמצע נסיעה, בזמן שהוא נוהג, אלברט אמר לפתע לאשתו: "אהובה, אני לא יודע איפה אני".

אחרי כחצי שנה של אירועים ספורדיים אהובה לקחה את אלברט לגריאטר. נעשה לו סיטי ראש והתקבל האבחון הרשמי: אלברט נכנס לסטטיסטיקה ואובחן בדמנציה מסוג אלצהיימר.

כך החלה התמודדות עם המחלה. זו הייתה התמודדות משפחתית: אהובה הסיעה מדי בוקר את אלברט לעבודה, כדי לצמצם את הסיכון שבנהיגה. ביתם התחילה לחשוש מעט מרגעי המבוכה שיכולים להיווצר בנוכחותן של בנותיה. כל המשפחה אף תכננה טיול שורשים לסרביה, ארץ מולדתם, ולראשונה התמודדו עם האתגר של יציאה מהשגרה לצד הדמנציה. לרוע המזל הם אף איבדו את התרופות של אלברט בשדה התעופה והמתח היה רב. בסופו של דבר הם צלחו את הטיול, אבל עכשיו לכולם היה ברור: משפחתם לא תשוב להיות אותו דבר.

באחד הערבים אהובה התקשרה לבתה ואמרה שהיא חושבת להגיד לאלברט להתפטר. לדבריה, היא מרגישה שקשה לו להתעורר בבקרים. שהוא מאוד דרוך בשנתו. שלעיתים הוא קם לשירותים ב-2 לפנות בוקר ולא חוזר לישון – אלא מתארגן לעבודה כאילו זו שעתו לצאת.

היו עוד מספר אירועים כאלה, אבל מריאנה הציעה להמתין. לדעתה, עדיף דווקא לאפשר לאלברט לשמור על שגרה של עבודה וסדר יום.

וכך היה. אלברט המשיך להתעורר מדי בוקר לעבודה – ולאחר כשלושה חודשים הוא זה שהחליט על דעת עצמו להתפטר.

מה היה לנו כאן?

התמודדות עם בן משפחה שחולה באלצהיימר בדרך של זרימה, גמישות משפחתית ובחירה בדרך עם הכי מעט התנגדויות. בני המשפחה בחרו שלא לקבל החלטות עבור יקירם שאובחן עם דמנציה, ולמרות החששות כיבדו אותו ואפשרו לו קצב מותאם אישית.

ומה הלאה? האם אלברט יצטרך לקבל טיפול תרופתי לאלצהיימר? והאם הוא יוכל להמשיך לקבל החלטות בעצמו?

לא למהר להתמודד עם אלצהיימר של בן משפחה בעזרת תרופות

"קודם כל, אין דבר כזה תרופות לאלצהיימר". כך אומר ד"ר משה גייצן, גריאטר וגרונטולוג, המנהל הרפואי של נווה אורנים. "יש בעולם כל מיני ניסיונות לפתח תרופות כאלה. אולי יום אחד זה יקרה. אבל נכון להיום כל התרופות שאולות מהעולם הפסיכיאטרי ('אנטיפסיכוטיקה')".

אז למה לא לתת תרופה כזאת?

"הכי קל לתת טיפול תרופתי", אומר ד"ר גייצן, "אבל זאת לא הברירה המועדפת. יש לכך מספר סיבות:

• תרופות אנטי פסיכוטיות יכולות לגרום לפסיכוזה. הסיכון אמנם קטן, אבל קיים.
• אנטיפסיכוטיקה מעלה את הסיכוי לאירוע מוחי (CVA) ב-30%.
• תרופות כאלה יכולות לגרום לתופעות אקסטרפירמידליות: נוקשות שרירים, רעד, אי שקט ברגליים, ותופעות פרקינסוניות נוספות שעלולות לגרום לנפילות".

אז מה אתה ממליץ בעצם?

"אני חושב שצריך לתת טיפול תרופתי רק אם נשקפת סכנה לדייר, למשפחתו או לסביבתו". אומר ד"ר גייצן. "תיאורטית, כל מצב והתנהגות ניתן "לסדר" באמצעות התערבות התנהגותית. לדוגמה, "אם הוא צועק "מאמא", האם הוא מתכוון לאמא ממש או לתחושה של אמא מכסה אותו בשמיכה? חשוב להבין מה בדיוק המצוקה של בן המשפחה שאובחן עם דמנציה. צריך המון ניסוי, טעייה ויצירתיות מחשבתית. על המטפל (בין אם זה בן משפחה או מטפל מקצועי) לצאת מהסיטואציה ולהתחבר לאדם הדמנטי. לא להתנגד לו, גם אם הוא אומר שזה שחור כשזה לבן".

עד מתי לאפשר לחולה אלצהיימר לקבל החלטות?

מחקרים רבים מוכיחים: גם אם אדם אובחן עם דמנציה או אלצהיימר, אין זה אומר בהכרח שהוא כבר לא יכול לקבל החלטות בעצמו. מומלץ שלא למהר להתערב בקבלת ההחלטות שלו; אלא להיפך – להפגין רגישות, להתאזר בסבלנות ולעודד אותו לעשות זאת בעצמו.

"חולה אלצהיימר צריך לדעת שמשפחתו עדיין מתחשבת ברצונותיו ובדעותיו". אומר ד"ר גייצן, "ולכן חשוב לתת מקום לשיח. לתת לו תחושה שהוא איתנו ואנחנו איתו".

על יום האלצהיימר העולמי

יום האלצהיימר העולמי מצוין מדי שנה ב-21 בספטמבר. יום זה הוא שיאו של חודש שלם העוסק בהעלאת המודעות בציבור למחלת האלצהיימר, גיוס כספים למטרות מחקר ועוד.

עוד על התמודדות של בני משפחה עם דמנציה

מה ההבדלים בין אלצהיימר ודמנציה

לדף הפייסבוק של נווה אורנים

The post לרגל יום המודעות לאלצהיימר: איך להתמודד עם בן משפחה שחולה באלצהיימר? appeared first on אשכולות אורנים.

הנכדים הגיעו מוכנים עם מסיכות (והורידו לצורך הצילום בלבד), עברו באהבה בדיקת אנטיגן בכניסה לנווה אורנים וישבו עם סבתא לאכול צהרים (היום הייתה מוסקה מעלפפפפת). ינאי המקסים מיד הזמין גם את מלכה, חברה של דליה שמתגוררת גם היא בבית, להצטרף לתמונה (איזו רגישות של ילד. וואו).

זהו. דוגמא ומופת.

הביאו את הנכדים לבקר את סבתא וסבא!

ילדים תמיד מעלים חיוך, גם אצל הקשישים הקשוחים ביותר. אנחנו מזמינים אתכם לקחת את הילדים ולבקר את הסבתא והסבא שלהם. הנה כמה טיפים שיעזרו לכולכם ליהנות מן הביקור באופן מיטבי:

• עדכנו את המחלקה שאתם מגיעים, ובקשו להיפגש בחצר/גינה/מרפסת.
• ספרו לילדים שהיום הם הולכים לעשות משהו ממש חשוב: לשמח אדם זקן. בקשו מהם שיכינו ברכה יפה וצבעונית שתוכלו להשאיר למזכרת מהביקור.
• קטפו פרח בדרך, או הכינו פרח מקיפולי נייר (יופי של פעילות בחופש).
• הביאו אתכם משהו קטן כדי שסבא/סבתא יוכלו לתת לילדים בעת הביקור.
• בדרך לביקור – הראו להם כמה אתם מתרגשים לקראת המפגש וכמה אתם גאים בהם על כך שהם מגיעים לבקר.
• אל תשכחו לצלם ולהנציח את הרגע!

באתם עם הנכדים לבקר את סבתא או סבא? שילחו לנו תמונה או שתפו בדף הפייסבוק שלנו, כדי שגם אנחנו נהנה מהביקור שלכם!

לקריאה נוספת: ביקור משפחה משמעותי אצל תשוש נפש

The post כשהנכדים באים לבקר appeared first on אשכולות אורנים.

בנווה אורנים, יום המטפל בזקן 2022 צוין תחת הכותרת "מאסטרים בטיפול"

הנה כמה תמונות מחגיגות יום המטפל בזקן 2022 בנווה אורנים. ויש עוד באלבום המלא בדף הפייסבוק שלנו.

צוות ההנהלה הגיע עם הזריחה לקשט את שער הכניסה בבלונים, בברכות ובתודות שנכתבו על ידי הדיירים, המשפחות והצוות. אחר כך קיבלנו את המטפלות והמטפלים במחיאות כפיים.

הייתה גם עמדת שייקים בריאים:

וערכנו סעודה חגיגית, כמובן…

וכל מטפלת ומטפל קיבלו שי צנוע: בקבוק עם הקדשה אישית ממנהלת הבית בשפה שמובנת להם: עברית, רוסית, אנגלית, ערבית, ואפילו גיאורגית. ?

אנחנו רואים את העבודה הקשה של המטפלות והמטפלים כל השנה. יום המטפל בזקן הוא הזדמנות עבורנו לומר שאנחנו מוקירים את ההשקעה והנתינה. תודה. ?

קליק לאלבום המלא עם עוד תמונות מיום המטפל בזקן – בדף הפייסבוק של נווה אורנים

ובשנה שעברה יום המטפל בזקן 2021 היה מצומצם יותר בגלל הקורונה, אך עדיין חגיגי ושמח.

The post יום המטפל בזקן 2022 בסימן "מאסטרים בטיפול" appeared first on אשכולות אורנים.

עכשיו מרגישים שיצאנו לדרך. ?

הבניין כבר אוטוטו מוכן, ובקרוב נפעיל את הבית בשיטת האשכולות החדשה. בחודשים האחרונים עמל כל הצוות הרב מקצועי: הנהלת הבית, סיעוד, עבודה סוציאלית, שיווק, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה, רוקחות, ייעוץ אשכולות ועוד – כולם עמלו על גיבוש החזון המקצועי שלהם. כל סקטור חשב, תכנן, ובעיקר חלם. ??

השבוע ערכנו כנס חזון וגדילה, ובו הצגנו את כל החלומות והתכנונים, החזון והאתגרים.

היו שם נציגים מכל הסקטורים, כולל נציגי העמותה וההנהלה. רצינו לשתף אחד את השני כדי שנבין את משמעות הגדילה של הבית. כדי שנלמד אחד מהשני.

…ויצאנו נרגשים.

כי גילינו שגם ללא תיאום מראש בינינו, המטרות שלנו משותפות ואחידות:

כולם רואים את הדייר במרכז.

כולם התחילו לדבר בשפה החדשה שמאפיינת את רוח העצמאות, תחושת המסוגלות, האוטונומיה והשייכות של הדיירים ושל הצוות.

לכולם יש תוכניות מרחיקות לכת העוסקות במוטיבציה, ברצון ובחדשנות.

וכולם רואים את המשפחה כלקוחות שלנו: יחד נעבור את המסע שבו היקר להם חי איתנו בבית, מטופל בידיים טובות וברוח שתשנה את פני הזיקנה בישראל – או לפחות את מה שפעם, קראו לו "בית אבות".

The post כנס חזון וגדילה לקראת השקת אשכולות נווה אורנים appeared first on אשכולות אורנים.

1. המכה הגדולה מכולן: בגדים

הטיפול והיחס מעולים, הדיירים ממש קמים לחיים וכולם נקיים ומטופלים – אבל כל נושא הבגדים הוא על גבול הקטסטרופה: נעלמים, נהרסים בכביסה, מתכווצים, לרב המטפלים מלבישים את הבגד העליון מהערמה שחזרה מהכביסה (ואז המשפחה מתלוננת שהיא תמיד רואה אותו עם אותו בגד). אם יש למישהו סטארט אפ לנושא הבגדים – כדאי לכם!

2. התדמית הקשה של בתי האבות בישראל

השיח הציבורי סביב בתי אבות מצומצם בעיקר למאפיינים שליליים. איזו מכה! אנחנו אוהבים את הבית שלנו. את הדיירים ואת המשפחות. אוהבים את הצוות שעושה את העבודה הקשה ביותר בארץ! דיירים קמים לתחייה אצלנו, מאריכים חיים בטוב, מטופלים ואהובים – ואנחנו עדיין צריכים לחבק את המשפחות שלאור השיח הציבורי מרגישות אשמות ומיוסרות שהן לא יכולות לטפל בהם בבית.

3. תלונות משפחה

מכת התדמית הקשה מקשה על בני משפחה להביא את היקרים להם לבית אבות. אז מה אם אין אצלנו אלימות? הדור של פעם ביקש לא לשים אותו בבית אבות, אבל הוא לא ידע מה יהיה יוקר המחייה ושהילדים שלו יצטרכו לעבוד קשה ושעות רבות… והילדים האומללים עומדים אל מול הדילמה ואם הם כבר מגיעים כי אין להם ברירה – אז הדרך שלהם להרגיש שהם דואגים להורים, לעיתים מלווה בהרבה כעס, חוסר שביעות רצון בסיסית והמון המון תלונות… כאלו שלפעמים קשה לנו לתת פיתרון (מכת הבגדים אמרנו?) נשאר רק להכיל ולעשות כל שביכולתנו כדי שהמשפחה תרגיש טוב. גם הם הלקוחות שלנו.

4. מחסור במטפלים ובמיוחד במטפלים ישראלים

שכר המטפלים לא תואם את עבודת הקודש שהם עושים. התנאים לא תואמים את עבודת הפרך שהם עוסקים בה. והשחיקה… הו, השחיקה. בהחלט מכה קשה וללא פיתרון נראה באופק.

5. פערי שפות

אנחנו מדינה רב תרבותית. ממש קיבוץ

Intervento Gastroenterologico

Testo aggiuntivo sull'intervento gastrointestinale.

גלויות. אז מה לעשות שחלק מהדיירים שלנו, אלה שסובלים מדמנציה, חוזרים לדבר בשפת המקור – ושיש מטפלים שלא יודעים עברית מספיק טוב? הניסיון לתרגם ללא הפסקה לכל שפה אפשרית הוא אכן מכה. מצד שני, איפה תמצאו מטפלת אתיופית או אריתראית ששואלת דייר "קקדילה" יותר טוב מעומר אדם?

6. כשלים בתקשורת

אלה שנובעים ממשמרות שמתחלפות, פערי שפה, ריבוי מטפלים, דיירים רב תרבותיים, ים של מידע שצריך לעבור בין הצוותים המטפלים, הסיעודיים והרב מקצועיים… אבל אל ייאוש, בקרוב מגיע מכשיר שמתרגם סימולטנית ישר לאוזן.

7.  בלנדרים

"בלנדר" הוא שמו של המזון הטחון שמגישים למי שיש בעיות בליעה. ויש הרבה כאלה. כמה חבל שכשכל האוכל נטחן זה פשוט נראה לא טוב. עד עכשיו לא נמצא פיתרון לנראות של הבלנדרים, אז הנה שוב רעיון לסטארט אפ: אם יש בין הקוראים סטארטאפיסטים – זה הזמן שלכם לפרוח.

8. קונפליקט בית חולים או בית משרד הבריאות

אנחנו בית. נכון שיש לנו רישיון של בית חולים אבל הדיירים שלנו לא "מתאשפזים" אצלנו. הם עוברים לגור פה, ולרוב זה יהיה הבית האחרון שלהם. אנחנו רוצים שזה יהיה הבית הכי ביתי שיש. אנחנו רוצים לפנק אותם כמה שאפשר, לעטוף אותם בחום ובאהבה ולתת להם את מה שהם רוצים. אז למה, אם לדייר מתחשק לאכול ביצת עין אי אפשר להכין לו? אחד מהשניים – או שהרגולציה והבירוקרטיה תשבור אותנו ואת הענף החשוב הזה. או שאנחנו נשבור אותה ונשנה את המצב בארץ ונשכנע אותם שאם לאדם בביתו אפשר להכין חביתה לפי רצונו – אז גם פה אפשר. כי זה מה שנשאר.

9. חלוקה לפי רמה תפקודית

למי שלא ידע, החלוקה למחלקות בבתי אבות בארץ היא לפי הרגליים. לא משנה אם אתה צלול או עם דמנציה: אם אתה לא הולך, שניכם תהיו יחד במחלקה סיעודית. נכון שהיית מסתדר ונהנה הרבה יותר עם אנשים כמוך במחלקת תשושים, אבל אי אפשר. למה? ככה. אנו כבר לא יכולים לחכות עד שנפתח את אשכולות הדיור החדשים שלנו: בהם, נוכל לפחות לצוות את הדיירים הצלולים אחד עם השני; דיירים שמדברים אותה שפה אחד עם השני, וכן הלאה. כלומר, למכה הזו יש פיתרון חלקי ונציג לכם אותו בקרוב מאוד.

10. המכה העשירית, זו עם הכתר: הקורונה

היא נחתה בישראל לפני קצת יותר משנתיים ובינתיים מסרבת לעזוב. אי אפשר לסיים את רשימת "עשר המכות" של נווה אורנים בלעדיה: הקורונה. מה לא עברנו איתה: צרות, לחצים ודאגות בלי סוף. פתחנו בידודים, סגרנו בידודים, ניהלנו ביקורים, דאגנו לבדידות ולמדנו תפקידים חדשים כשמרבית הצוות היה בבידוד. אפילו מכרנו ביצים מהבגאז' של האוטו כדי שהמטפלים שלנו יוכלו לעבוד רגועים ולא ידאגו מהמחסור או ייאלצו להסתובב במקומות הומי אדם. מה שכן, לפחות הרווחנו מורשת קרב.

The post עשר המכות של בתי האבות בישראל, פסח תשע"ב 2022 appeared first on אשכולות אורנים.

הכירו את ארבעת הבנים המופלאים שלנו: צוות התפעול והאחזקה!

ערן מזה, מנהל התפעול

ערן הוא הרכש הטרי ביותר שלנו. הוא נשוי לגלית ואב מסור ל-3 בנות צעירות. הגיע מניהול בתי מלון ורואה מול עיניו את השירות לדיירים, לצוות ולמשפחות. מבחינתו לעבוד בבית אבות זה לתת דרור לנתינה: "טוב לי בנווה אורנים בגלל האנשים הטובים שמכניסים משמעות אמיתית למילה משפחה".

שי אביטבול, מנהל אחזקה

שי נמצא איתנו קרוב ל- 10 שנים. נשוי לאודיל ואבא למיאל המתוקה (ויש עוד אחד בדרך!). שי התחיל כעובד אחזקה, והיום אין מתאים ממנו לנהל אותה! איפה ראיתם איש אחזקה שאפילו כשמגיע באמצע הלילה מקפיד לעבור בכל המחלקות כדי לראות שהדיירים בסדר? מבחינת שי לעבוד בנווה אורנים זה כמו לעבוד בבית האישי שלו. "פשוט כיף לבוא לעבודה. ויש לי הרגשה טובה בכל מה שאני נוגע בו".

אלקיים פאר, צוות אחזקה ולוגיסטיקה

אלקיים איתנו כבר 8 שנים. אלקיים נשוי להילה ואבא ל-3 בנות ובן קטן. אלקיים יעשה ה-כ-ל בשבילנו ובשביל הדיירים הכל, כי עבורו זו תחושה של סיפוק ושליחות. "קשה לי להגדיר את ההנאה מהתפקיד. אני אוהב את הדיירים כאילו יש לי 240 אבא ואמא. נהנה לראות אותם. פשוט ככה. הדיירים הם לפני הכל!"

גויטום אברהה (אברם)

אברם הגיע מאריתראה והצטרף לצוות האחזקה שלנו לפני 4 שנים. את הכישרון של אברם גילינו כשנתנו לו פח צבע כדי לחדש את הקירות במחלקה – ומצאנו קירות מעניינים עם צורות גאומטריות מדויקות(!). אברם גר אצלנו בממלכה קטנה שצוות האחזקה ארגן לו, והוא מבחינתו דואג לבית שלנו כבית שלו. על כך אברם קיבל את פרס העובד המצטיין בטקס שהתקיים בשבוע שעבר.

אלה הם ארבעת הבנים שלנו, שמכירים כל דייר וכל פינה בבית, מטפלים בכל תקלה ועניין, והכל בחיוך, באהבה וברצון לתת כמה שיותר מעצמם. זו הזדמנות נהדרת להגיד להם תודה על עבודה שהם הפכו לעבודת קודש.

The post ארבעת הבנים של נווה אורנים (פסח תשפ"ב 2022) appeared first on אשכולות אורנים.