מתוך ההרצאה "ד"ר משעמם לי" שנתן גדי אצלנו באשכולות אורנים בתאריך 19.6.24.

אם יש לכם הורה מתבגר הגר בביתו או בבית אבות, אתם בוודאי מכירים את התלונות: "משעמם לי", "אין לי שום דבר לעשות", "אף אחד לא מגיע מספיק לבקר", "אני לבד בין 4 קירות"… אתם מזהים עצב, דכדוך ושקיעה…. לפעמים אנחנו, הצוות בבית האבות, שומעים את הדיירים מתלוננים בפני בני המשפחה שמשעמם להם, בדיוק כשסיימו פעילות בתעסוקה.

ואכן "משעמם לי" היא הדרך הראשונה לקבל קצת תשומת לב ובעיקר להביע דרכה תהליך של ירידה בערך העצמי, איבוד של הזהות העצמית – של מי אתה, מה היית ומה הסיפור שלך.

ואכן, שעמום בגיל השלישי מתאפיין בעייפות, חוסר אנרגיה ודכדוך. אזור לא נעים עד כדי אומללות.

הבשורות הפחות משמחות הן כמו תמיד, מבהיר לנו גדי, הן שהאחריות והבחירה בין שקיעה או צמיחה – נמצאת אצל האדם עצמו. ונדגיש – לא אצל הילדים שלו או בן הזוג שלו. אף אחד לא יכול לפתור עבורם או עבורכם את השעמום, ואתם בני המשפחה המתמודדים עם ההורה בנושא הזה, מנסים להכיל ולמלא לו את הזמן ושוברים את הראש איך לייצר עבורו הנאה – זו אינה אחריות שלכם. זוהי ההבנה הראשונה החשובה. זו אינה אחריות שלכם ואין ביכולתכם לפתור עבורם את הנושא הזה.

והבשורות הטובות?  יש מה לעשות. הנה כמה צעדים חשובים ועקביים שיעזרו לכם לעשות משהו אמיתי עבור עצמכם ועבור היקרים שלכם:

נתחיל בצעדים הראשונים והחשובים:

1. אמון בסיסי– צריך שיהיה לאדם אמון בסיסי בעולם: ידיעה שהעולם מסודר, מאורגן, שיטתי ויש בו כללים לאיך שהדברים עובדים ופועלים. לדעת שאם זה כך אז בוודאי יש פעולות וצעדים שאני יכול לעשות כדי להגיע לתוצאות.
2. ערך עצמי– צריך שתהיה תחושת ערך. שאני שווה. שישי לי משהו לספר על החיים שלי. כמו שגדי אומר: אין אחד שאין לו משהו מעניין לספר. כל אחד עבר משהו בחיים שלו. שמחה, עצב. כאב.
3. היכרות עצמית– להסתכל אחורה ולבדוק מה תמיד עניין אותי ולא הצלחתי לגעת בו כאשר הייתי עסוק בעבודה, בבית ובילדים. מה אהבתי ולא היה לי זמן… (אהבתי היסטוריה, אהבתי בעלי חיים, אהבתי וידעתי לבשל, אהבתי ליצור. במה? מה משך אותי? מה דיגדג לי? מה נגע בי?

אל תחפשו הנאה! חפשו מאמץ. תקומו ותשאלו מה החיים רוצים או צריכים ממני היום. כדי לא להרגיש שעמום צריך לעבוד בזה. צריך להתמיד ולהשקיע כדי לצמוח.

תחקרו. תבדקו. תלמדו. חזרו לדברים שמעניינים אתכם.

לדוגמא:

אל תשאלו "איזו הנאה הטלוויזיה יכולה לתת לי היום?". או הפייסבוק או הטיקטוק.

תשאלו "מה אני יכול לקחת היום מהטלוויזיה?"

היסטוריה? נשיונאל ג'אוגרפיק? טיולים בעולם? תרבויות? מתכונים חדשים ובישול? יצירה ועשה זאת בעצמך? תזכרו מה מעניין אתכם וממה אתם יכולים ללמוד עוד.

זה בשבילכם כבני גיל שלישי.

ואיך זה ביחס להוריכם שנמצאים בבית האבות או בבית ומפעילים אתכם רגשית?

1. אמון בסיסי – צרו שיטתיות. בואו בזמנים קבועים. תתקשרו בזמנים קבועים. אל תבריזו. בקשו מבני המשפחה שמגיעים – להגיע גם הם בזמן שהם מתחייבים לו. כך תהיה לקשיש שגרה של עוגנים שהוא יכול לחיות בתוכה.
2. ערך עצמי– תנו להם מבטים מתקפים. מבטים שאומרים דרך העיניים "כל הכבוד". מבטים שיודעים ומכירים בקושי שלהם. עיניים מעריכות כי הן יודעות את הקושי, האובדנים ואת הפחד שמתלווה לזיקנה. עיניים שמבינות את הבדידות. סיימו כל ביקור בלשקף להם ולספר כמה הביקור היה משמעותי עבורכם כי נחתם לידם, צחקתם כמו שלא צחקתם כל היום. סוף סוף ישבתם לכוס קפה בזכותם. כמה החיבוק שלהם נותן לכם כח ובאתם וקיבלתם כח מהם. תנו להם להרגיש משמעותיים, חשובים, כאלה שעוד יש להם מה לתרום לכם. בקשו עצה. תגידו תודה.
3. היכרות עצמית– צרו חיבור בין העבר שלהם להיום באמצעות שיחה. תשאלו שאלות מכוונות, תבקשו סיפורים מן העבר, תנו להם לספר כל הזמן מה הם היו, מה הם אהבו. תנו להם לחשוב ולבדוק מה הם אהבו ולא היה להם זמן כל השנים. מה עניין אותם. במה הם היו טובים. באמצעות השיחה תנו להם לספר על עצמם ועל עברם כמה שיותר. מצאתם תחום שהם מחוברים אליו? מצאו להם דרך להעמיק בו. הביאו להם ספרים, קטעי אודיו להשמעה וכדו' כדי שתוכלו לייצר עניין מתמשך

איך נתייחס אליהם?

1. ניגש בעדינות ובשלווה. תמיד באורך רוח. המון סבלנות. תגיעו מוכנים.
2. נמנע מיחס ילדי. מיחס מתנשא או דיבור מלמעלה. שימו לב!
3. אל תנסו לתקן אותם או את הסיפור שלהם. אם האמא אומרת שהיה משעמם, או מגעיל, או לא שווה כלום – תנו לזה מקום. אל תשללו את מה שהיא אומרת. זו זכותה.
4. נזרום עם השקר או ההגזמות. האמת לא חשובה. השיחה חשובה. אז מה אם אבא מספר שהוא היה העוזר של מלך מרוקו או הקים בארץ את הכביש לבדו. אל תגידו 'איזה שטויות'. תזרמו עם ההגזמות וההטיות ואפילו עם סילוף האמת. זה פשוט לא משנה.

איך נעזור להם?

1. כשאפשר, נשאל. אחרת נציע. "בואי נצא לסיבוב קטן באויר". בוא נפתור תשחץ יחד.
2. אל תרבו באפשרויות. עדיף להציע רק רעיון אחד וזהו. לתת עוגן ולא לבלבל אותם.
3. פנאי רציני – עדיף! כזה שדורש מאמץ וצריך לעבוד בו ולהתמיד. בוא נראה אותך עושה משהו רציני.
4. ונחבר את העבר להווה. אנחנו בעניין של למצוא חיבור עמוק. לקחת משהו מהעבר ולהביא אותו להווה.

ומה קורה כשההורה נמצא בשלבי מחלת הדמנציה?

על זה במפגש הבא שלנו בסדרת המפגשים לבני משפחה, שם נפגוש את חסן מנהל שירות ריפוי בעיסוק שיספר איך להפוך סיקור בבית אבות לאפקטיבי יותר, וגם על זיקנה, דמנציה, עוגנים קוגנטיביים ותעסוקה בבית אבות.

נתראה!

ד"ר גדי און הוא פסיכולוג חוקר של תופעת השעמום.
כותב ומרצה על התופעה במסגרות מוסדיות ופרטיות וחבר סגל באוניברסיטה הפתוחה.
ליצירת קשר: 0545463323

The post ד"ר, משעמם לי! appeared first on אשכולות אורנים.

היום אפשר לומר שהפיילוט הצליח – בין היתר בזכות המטפלים שנבחרו להשתתף בו: תמרה מאשכולות יסמין ועבד מאשכולות רוזמרין.

תמרה עלתה לארץ ממולדובה וילדיה ונכדיה עדיין שם. היא עובדת במחלקת יסמין מאז שנפתחה, ובסך הכל באשכולות אורנים כחמש שנים, אך יש לה ניסיון עשיר של מעל עשור בטיפול בקשישים. תמרה זריזה, חרוצה, מסודרת ומאורגנת. יש לה ראש גדול ולב ענק!

עבד הוא עובד זר פלסטינאי, נשוי ואבא לילדה בת שנה וחודש. הוא עבד בבית חולים בשכם במחלקות טיפול נמרץ ומיון, ולאחר מכן עבד בבית חולים פסיכיאטרי בחברון ובו היה אח אחראי על שלוש מחלקות: מחלקת ילדים, מחלקת נוער, מחלקה לזקנים.

לשני המטפלים הנפלאים הללו יש גם ניסיון עבודה בבתי אבות אחרים. גם אנחנו היינו פעם בית אבות אחר, אבל מהרגע שאימצנו את שיטת האשכולות שניהם מעידים כי הם מרגישים ערך רב יותר בעבודתם בזכות הערכים שהשיטה מביאה איתה: העצמת המטפלים והשטחת המעמדות. או כפי אחד מהם אמר: "הכבוד והאמון שאנחנו מקבלים מההנהלה, הדאגה המתמדת לצרכיו הייחודים של הדייר, ותחושת שותפות הגורל במשימה".

אנחנו גאים במטפלים האחראים שלנו, ובקרוב נרחיב את הפיילוט למחלקות נוספות.

The post פיילוט המטפל האחראי: הכירו את תמרה ואת עבד appeared first on אשכולות אורנים.

• אילו פעולות יש לבצע כדי להאריך את את משך הטיפול בהורה בבית?
• אילו שירותים קיימים בקהילה ויכולים לעזור להורה המבוגר להישאר בבית?
• כיצד מזהים את הרגע הנכון לשקול מעבר מעבר לטיפול חוץ ביתי?
• מה היתרונות של בית אבות? …ועוד.

שאלות כאלה, ורבות נוספות, מטרידות בני משפחה שמוצאים את עצמם מטפלים בהורה המבוגר.

והתשובות? גם הן בדרך כלל לא פשוטות.

ב-5.6.23 התקיים וובינר מיוחד במסגרתו נשות מקצוע ותיקות בתחום הגריאטריה ענו על שאלות כאלה: נסטיה קינל, מנהלת בית האבות אשכולות אורנים גדרה, יחד עם פליסיה אהרון, עו"ס לזקן ברווחה ועו"ס לחוק חוסים ואפוטרופסות. את הוובינר הנחה רועי קורן, מנכ"ל חברת SeniorMarket.

במסגרת הוובינר נענו שאלות שנשלחו מראש דרך דף הפייסבוק של אשכולות אורנים, וכן שאלות שנשאלו במהלך השידור.

להלן עיקרי הדברים:

איפה ניתן למצוא מידע על טיפול בהורים מבוגרים?

יש ברשת מידע רב בנושא טיפול בהורים מבוגרים, ויש גם מקורות נוספים: עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע, קבוצות תמיכה ברשתות החברתיות ועוד. גם גופים מדיניים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ואחרים, יכולים לסייע במידע על טיפול רפואי, על סיוע לבני המשפחה המטפלים, על פתרונות חוץ ביתיים ועוד.

צפו:

יש ברשת כל כך הרבה מידע על טיפול בהורים מבוגרים. איך אדע מה מתאים למשפחה שלי?

הסיבה לכך שיש המון מידע ברשת על טיפול בהורים מבוגרים היא שלא קיים פתרון יחיד שמתאים לכולם: המורכבות של הטיפול שונה מבית לבית, גם מאגרי התמיכה והכוחות שונים; אפילו התשובה לשאלה "איך אנחנו רוצים שתיראה הזקנה של האדם בו אנחנו מטפלים?" עשויה להשפיע על הפתרונות המתאימים.

צפו:

צפו:

צפו:

צפו:

צפו:

כללי אצבע למשפחה בתהליך קבלת ההחלטה לעבור לטיפול חוץ ביתי

צפו:

צפו:

עד כאן עיקרי הדברים מתוך הוובינר. לשאלות נוספות ניתן לפנות אלינו בקישור הזה – ונשמח לענות.

לצפייה בוובינר המלא לחצו כאן.

The post טיפול בהורים מבוגרים: שאלות ותשובות appeared first on אשכולות אורנים.

מה למדתי

אחרי שנים של ניסיון בעולם הזיקנה ובתי האבות, זו הייתה חוויה חדשה עבורי. אחרי שהייתה לי הזדמנות לחוות את יום הכניסה לבית האבות כבר מרגע העזיבה, בעצם נכנסתי לנעליים של בני המשפחה: עם תחושת ההקלה המעורבת בצער, רגשי האשמה לצד הידיעה שזה הצעד הנכון. ההתרגשות, הבלבול, אי הידיעה, עומס המידע (זו הסיבה שכל כך הרבה מידע מהיום הראשון לעיתים לא נקלט על ידי המשפחה).

אני חושבת שבעתיד אראה אחרת את המשפחות ביומן הראשון.

והדיירת החדשה? כבר התמקמה ומרגישה לגמרי בבית. עוד מעט בעלה יגיע לבקר.

The post מבעד לעיניו של בן משפחה ביום הכניסה לבית אבות appeared first on אשכולות אורנים.

נווה אורנים הוא בית אבות ותיק, מקצועי ואיכותי שפועל מאז שנת 1978. הוא זוכה להערכה רבה מצד דייריו ובני משפחותיהם; כמו גם הגורמים המקצועיים המפנים אליו משפחות או מלווים אותו מן הצד המקצועי. לאורך השנים עשינו כל שביכולתנו להעניק לדיירים שלנו טיפול טוב, חום ואהבה. אולם כבר לפני כעשור הבנו שאפשר לשאוף גבוה יותר. לצורך כך צריך לנטוש את המבנה המוכר של בתי אבות: לזנוח את דלפקי הקבלה, המסדרונות הארוכים והמראה של מוסד רפואי. לבנות מקום שגם דואג לבריאותם וביטחונם של הדיירים באופן מלא וגם יוצר תחושה של בית.

לכן, לאחר מחקר מעמיק, אימצנו את שיטת האשכולות, המבוססת על מודל ה-GreenHouse האמריקאי-קנדי. על פי מחקרים רבים ניכר כי שיטה זו מאטה את ההידרדרות הגופנית והנפשית. היא משפרת את רמת התפקוד, ומגבירה את שביעות רצון בקרב הדיירים ובני משפחותיהם.

שיטת האשכולות מבוססת על התפיסה שלכל אחד ואחת יש זכות להזדקן בכבוד. בבית בו הדיירים, משפחותיהם והצוות עוסקים במערכות יחסים משמעותיות הבנויות על שוויון, העצמה וכבוד הדדי. מקום בו הדיירים מרגישים שהם לרגע לא מפסיקים להיות פרודוקטיביים ויצרניים. ובו כולם – הדיירים, המשפחות והצוות – מרגישים מוגנים ומטופחים.

העקרונות שבבסיס שיטת האשכולות

מודל שיטת האשכולות מבוסס של שלושה עקרונות: הדיירים במרכז, חיים כמו בבית והעצמת הצוות.

הדייר במרכז

הערך הראשון, הדייר במרכז, מדגיש את החשיבות של היכרות לעומק עם כל דייר ודיירת. מה הם צרכיהם, הרגליהם ומה חשוב להם בשגרת היומיום תוך שימת דגש על האוטונומיה שלהם. לא עוד שעות קבועות ואחידות לכולם! כל דייר יבחר לעצמו את סדר יומו – מתי הוא יתקלח, מה יאכל, מתי ינוח ובאילו פעילויות יעסוק.

המודל מדגיש עוד את תחושת המסוגלות של הדיירים ומעודד אותם לעצמאות, שליטה ואחריות – כל אחד ואחת בהתאם ליכולותיהם. בכך נוצרת קהילה תומכת התורמת לתחושת השייכות והביתיות של המקום. השיטה גם מערבת מאוד את משפחות הדיירים בהחלטות, בשינויים, בתהליכים הטיפוליים ועוד; והיא הוכיחה את עצמה כמשפרת משמעותית את איכות חייהם ושביעות רצונם של הדיירים ובני משפחותיהם.

חיים כמו בבית

כדי לממש את הערך השני, כמו בבית, פעלנו להעלים את הסממנים המוסדיים של בית האבות. יצרנו חלוקה שונה של החלל. דלפקי הקבלה נעלמו, ואת הסממנים המוסדיים מחליפה צבעוניות משמחת של בית. המחלקה המוסדית הישנה הפכה לשלושה אשכולות נפרדים. בכל אשכול יש סלון משותף לתריסר דיירים עם מטבחון פתוח וכל מה שהם צריכים לניהול היומיום שלהם, פינות אירוח למשפחות ומרפסות מלאות צמחיה ופרחים. סביב הסלון נמצאים החדרים. בכל אשכול חולקים הדיירים עולמות תוכן משותפים כך שהם מרגישים מוקפים בחברה קרובה המתאימה להם.

כדי להנעים את mymedic.es זמנם של הדיירים ושל בני המשפחות שיגיעו לבקר, השקענו בריהוט, מכשירי חשמל ואבזור איכותי. אנחנו שמים דגש גם על חשיבות שילוב הפריטים האישיים מהבית בחדרי הדיירים ובחללים המשותפים בכל אשכול. זה הבית שלהם, והדיירים צריכים לראות בו את החפצים המוכרים שלהם ואת תמונות בני משפחותיהם.

העצמת הצוות

כדי שהדיירים יקבלו את היחס הטוב ביותר, גם הצוות המטפל צריך להרגיש בבית. לכן אנחנו שמים דגש על העצמת הצוות. שינינו את הגישה הטיפולית. הרחבנו את הצוות, שכולל מקצוענים המתמחים במגוון של מתודות ומקצועות על מנת להעניק טיפול אישי לכל דייר. תרגלנו את השגרה החדשה בגישת האשכולות, שכוללת מתן אפשרויות בחירה לחברי הצוות, העלאת תחושת האחריות, המסוגלות והגברת תחושת השייכות והשותפות של כל אחד מהעובדות והעובדים שבאים במגע עם הדיירים.

ברוכים הבאים לאשכולות אורנים

תוך כדי השינוי המתודולוגי והבנייה התייעצנו עם הדיירים היקרים שלנו, שוחחנו עם אנשי הצוות ונעזרנו באנשי המקצוע הטובים ביותר. קיבלנו את אישור משרד הבריאות וכל יתר האישורים הנדרשים. השקענו שבע שנים בתכנון. עוד שנתיים וחצי בבנייה שמקפידה על הפרטים הקטנים ביותר. ועוד חודשים מאומצים בליטוש כל פינה וזווית עד לשלמות.

כעת, כשהבנייה הושלמה, האשכולות החדשים סוף סוף מוכנים. המתחם החדש כולל שלושה בניינים עם מתקנים ייעודיים שתוכננו ונבנו לצורך שיטת הטיפול של אשכולות עם מלונאות ברמה הגבוהה ביותר.

ולבסוף, כדי לבטא את השינוי העמוק שחל בנו, עשינו צעד נוסף ושינינו גם את השם שלנו. נעים להכיר, אנחנו אשכולות אורנים. בואו לבקר.

אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו גם בדף הפייסבוק המתחדש של אשכולות אורנים.

The post ברוכים הבאים לאשכולות אורנים: הבית שמגדיר מחדש את הטיפול בגיל השלישי appeared first on אשכולות אורנים.

• יש את אלו שמגיעים כל יום. הם יושבים בחוץ עם יקיריהם באופן קבוע. הם מחייכים אלינו, חיים את המקום, רואים הכל, נותנים יד כשהם יכולים והכל בשקט. בשקט שלהם.
• יש את המבקרים שהופכים את המקום בכל פעם שהם מגיעים. המון אמוציות. לפעמים צועקים ולפעמים מחבקים. כועסים אך מפנקים, בוכים אך נותנים המון אהבה. בקיצור – חם ומעניין מכל הכיוונים.
• יש את אלו שרק מתלוננים. זה טבעי. אנחנו מנסים להסביר לצוות "לא עליכם הם כועסים. הכעס שלהם לא קשור אליכם". זה לא פשוט, אבל זה ללא ספק חלק חשוב מהעבודה שלנו.
• יש את אלו שמגיעים פעם או פעמיים. הם תמיד מוקירי תודה. הם עסוקים מאוד ויודעים שלא יכלו לטפל בהורה בבית. הם משתדלים להעניק לצוות בכל הזדמנות ומקפידים להגיד תודה. כל תודה כזאת – נותנת לצוות כוח להמשיך לעשות עבודה טובה. אל תוותרו על תודה.

הכי חשוב: בקרו בבית האבות!

לא משנה מאיזה זן של מבקרים אתם. אנחנו אוהבים את כל המבקרים. זה חם, זה שמח, זה מאתגר וכאמור – זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. אבל יותר מהכול – זה באמת חשוב. משמעותי וחסר מאד לקשישים שגרים איתנו פה בבית.

אין דבר כזה "לבקר יותר מדי". בין אם בחול המועד סוכות, בחג אחר, בסוף השבוע או בסתם יום של חול: בואו. בקרו!

למידע נוסף:

איך מבקרים בבתי אבות קשיש עם דמנציה או אלצהיימר: מה אומרים, מה לא… ובעיקר איך מסיימים את הביקור.

ביקור משפחה בבית אבות: איך יוצרים ביקור משמעותי אצל תשוש נפש

והנה כמה טיפים נוספים מדף הפייסבוק שלנו

בתמונה הראשית של הפוסט: המשפחה המקסימה של יחיאל.

The post ארבעה מיני מבקרים בבתי אבות appeared first on אשכולות אורנים.

בשורות הבאות נפרט את השלבים העיקריים בתהליך. בדרך כלל הם מבוצעים בסדר קבוע, אך ניתן לבצע שינויים בסדר השלבים או בפעולות שנכללות בכל שלב; על פי הצורך או העדפות הדייר או משפחתו. חשוב לשתף גם את הדייר העתידי בתהליך הקבלה הצפוי.

נשמח גם לענות לשאלות או לתאם סיור בבית שלנו. זהו בעצם השלב הראשון בתהליך ההיכרות בנווה אורנים:

שיחת טלפון ראשונית לצורך תיאום סיור במקום

שיחה זו מתקיימת לרוב מול אחת מנשות השיווק שלנו – מירב, כרמית או שירלי. בשיחה זו ניתן לקבל הסבר קצר על המקום ולתאם סיור במקום לצורך התרשמות ראשונית. זו ההזדמנות הראשונה (ולא האחרונה) לשאול כל שאלה שעולה בדעתכם. בהמשך נרחיב עוד על חשיבות התקשורת בינינו, והיא מתחילה כבר בשיחת הטלפון הראשונית: שתפו אותנו בחששות, הקשו עלינו בשאלות, ספרו לנו כל מה שמטריד אתכם.

פגישת היכרות

לאחר השיחה הראשונית והסיור בנווה אורנים, נקבע פגישת היכרות בין הדייר ובני משפחתו לבין צוות המחלקה. בפגישת ההיכרות הזו יהיו נוכחים רופא/ת המחלקה, מנהל הסיעוד, עובדת סוציאלית של המחלקה, ולפי הצורך – מרפא בעיסוק ו/או פיזיותרפיסט.

פגישה זו נועדה לצורך היכרות הדדית – הדייר את הצוות והצוות את הדייר. ככל שההיכרות אישית ומעמיקה יותר, כך נבין את מידת ההתאמה של הדייר לבית ולמחלקה הספציפית. גם בהזדמנות זו הדייר ובני משפחתו מוזמנים לשאול כל שאלה בצורה חופשית. חשוב לנו שתקבלו כמה שיותר תשובות כדי להחליט אם נווה אורנים הוא אכן המקום המתאים לצרכיו של הדייר ולרצונותיו בתקופה זו בחייו.

יום הקבלה

יום קבלת דייר חדש לנווה אורנים הוא יום מרגש מאוד הן עבור הדייר והן עבור הצוות. אנו עושים מאמצים על מנת שהיום הזה יעבור בצורה הכי נעימה ומחבקת.

במהלך יום הקבלה, הדייר ומשפחתו יכירו את אנשי המקצוע השונים:

1. שיחה עם עו"ס המחלקה: היכרות, הסבר על אופי המחלקה, סדר היום והצוות המטפל במחלקה (אנשי הקשר העיקריים).
2. שיחת היכרות עם אחות ורופאת המחלקה: המטרה היא היכרות מעמיקה יותר עם צרכיו של הדייר בפן הרפואי והסיעודי, ותיכנון המשך הטיפול בו.
3. בשלב זה, בדרך כלל, בני המשפחה והדייר נפרדים לפרק זמן קצר. בני המשפחה ניגשים בחזרה למשרדי הנהלת נווה אורנים על מנת להסדיר את נושא התשלום: חתימה על חוזה, הסדר התשלומים והוראת הקבע. בינתיים, ברוב המקרים, הדייר שוהה במחלקה יחד עם הדיירים והצוות להיכרות ראשונית. צוות המטפלות יסייע לדייר בסידור הבגדים וחפציו האישיים בחדרו.
4. סיום תהליך הקבלה: ברור לנו שזה רגע לא פשוט למשפחה ולדייר. לכן בוודאי שאנו מאפשרים להם להישאר יחד במחלקה – עד שירגישו לנכון להיפרד לאותו היום.

כעת מתחיל חודש ראשון של הסתגלות. זה יכול להיות חודש קשה לדייר ולמשפחתו, ואנו מבינים את הקשיים ומשתדלים להיות זמינים לכל צורך, שאלה ועניין.

שיחת משפחה ראשונה לאחר חודש

שיחת חודש נקבעת על ידי העובד הסוציאלי כעבור חודש ימים מיום כניסת הדייר למחלקה. השיחה נקבעת בין משפחת הדייר (ו/או הדייר במידה ומסוגל ומעוניין בכך) ובין צוות המחלקה. מן הצוות של נווה אורנים נוכחים רופאת המחלקה, מנהל סיעוד, אח אחראי מחלקה ועובד סוציאלי. במידת הצורך נוכחים גם פיזיותרפיסט, דיאטנית או מרפא בעיסוק.

מטרת השיחה היא לדון בהסתגלותו של הדייר במחלקה: בצרכיו, רצונותיו ובקשיים שעלו במהלך החודש הראשון לשהותו בנווה אורנים. במהלך השיחה, בני המשפחה ו/או הדייר מוזמנים להציף קשיים, בקשות, תלונות וכל דבר דומה.

שיחה זו היא קריטית בחשיבותה, משום שבמהלכה נוכח כל הצוות המטפל בדייר. השיחה למעשה מאפשרת חשיבה משותפת על המשך הטיפול בדייר תוך העלאת פתרונות לקשיים שעלו במהלך חודש ההסתגלות.

נשארים בקשר כל הזמן

גם אחרי יום הקבלה, גם אחרי שיחת המשפחה שלאחר חודש ההסתגלות – אנחנו תמיד במרחק טלפון או וואטסאפ. אנחנו מעדכנים את המשפחות בכל התפתחות ככל שעולה הצורך, וזמינים לשאלות ועדכונים מצד המשפחה.

סיכום תהליך ההיכרות והקבלה

תהליך ההיכרות והקבלה הוא תהליך מרגש, מציף ולעיתים לא פשוט כלל. בני המשפחה והדייר מסתגלים למצב חדש ואחר. תחושת אי הוודאות לעיתים מעצימה את ההתרגשות בתוך החוויה. לכן אנו מזמינים אתכם לשאול כמה שיותר שאלות, לקרוא, לחקור ולהבין כל פרט ופרט בתהליך הקבלה ולאחריו.

חשוב לנו שתשתפו אותנו במה שחשוב לכם ולאדם היקר לכם. אנו מבינים את השוני בצרכים וברצונות בין אדם לאדם. נשתדל לעשות את ההתאמות בתהליך ולאחריו כך שתעברו אותו בצורה טובה, נוחה ונעימה.

אנו מקווים שהאמור לעיל סייע להבהיר את התהליך ולהקל על המעבר. לשאלות, לפרטים נוספים או לתיאור סיור בנווה אורנים הקליקו כאן.

The post תהליך ההיכרות והקבלה בנווה אורנים appeared first on אשכולות אורנים.

הנכדים הגיעו מוכנים עם מסיכות (והורידו לצורך הצילום בלבד), עברו באהבה בדיקת אנטיגן בכניסה לנווה אורנים וישבו עם סבתא לאכול צהרים (היום הייתה מוסקה מעלפפפפת). ינאי המקסים מיד הזמין גם את מלכה, חברה של דליה שמתגוררת גם היא בבית, להצטרף לתמונה (איזו רגישות של ילד. וואו).

זהו. דוגמא ומופת.

הביאו את הנכדים לבקר את סבתא וסבא!

ילדים תמיד מעלים חיוך, גם אצל הקשישים הקשוחים ביותר. אנחנו מזמינים אתכם לקחת את הילדים ולבקר את הסבתא והסבא שלהם. הנה כמה טיפים שיעזרו לכולכם ליהנות מן הביקור באופן מיטבי:

• עדכנו את המחלקה שאתם מגיעים, ובקשו להיפגש בחצר/גינה/מרפסת.
• ספרו לילדים שהיום הם הולכים לעשות משהו ממש חשוב: לשמח אדם זקן. בקשו מהם שיכינו ברכה יפה וצבעונית שתוכלו להשאיר למזכרת מהביקור.
• קטפו פרח בדרך, או הכינו פרח מקיפולי נייר (יופי של פעילות בחופש).
• הביאו אתכם משהו קטן כדי שסבא/סבתא יוכלו לתת לילדים בעת הביקור.
• בדרך לביקור – הראו להם כמה אתם מתרגשים לקראת המפגש וכמה אתם גאים בהם על כך שהם מגיעים לבקר.
• אל תשכחו לצלם ולהנציח את הרגע!

באתם עם הנכדים לבקר את סבתא או סבא? שילחו לנו תמונה או שתפו בדף הפייסבוק שלנו, כדי שגם אנחנו נהנה מהביקור שלכם!

לקריאה נוספת: ביקור משפחה משמעותי אצל תשוש נפש

The post כשהנכדים באים לבקר appeared first on אשכולות אורנים.

עכשיו מרגישים שיצאנו לדרך. ?

הבניין כבר אוטוטו מוכן, ובקרוב נפעיל את הבית בשיטת האשכולות החדשה. בחודשים האחרונים עמל כל הצוות הרב מקצועי: הנהלת הבית, סיעוד, עבודה סוציאלית, שיווק, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה, רוקחות, ייעוץ אשכולות ועוד – כולם עמלו על גיבוש החזון המקצועי שלהם. כל סקטור חשב, תכנן, ובעיקר חלם. ??

השבוע ערכנו כנס חזון וגדילה, ובו הצגנו את כל החלומות והתכנונים, החזון והאתגרים.

היו שם נציגים מכל הסקטורים, כולל נציגי העמותה וההנהלה. רצינו לשתף אחד את השני כדי שנבין את משמעות הגדילה של הבית. כדי שנלמד אחד מהשני.

…ויצאנו נרגשים.

כי גילינו שגם ללא תיאום מראש בינינו, המטרות שלנו משותפות ואחידות:

כולם רואים את הדייר במרכז.

כולם התחילו לדבר בשפה החדשה שמאפיינת את רוח העצמאות, תחושת המסוגלות, האוטונומיה והשייכות של הדיירים ושל הצוות.

לכולם יש תוכניות מרחיקות לכת העוסקות במוטיבציה, ברצון ובחדשנות.

וכולם רואים את המשפחה כלקוחות שלנו: יחד נעבור את המסע שבו היקר להם חי איתנו בבית, מטופל בידיים טובות וברוח שתשנה את פני הזיקנה בישראל – או לפחות את מה שפעם, קראו לו "בית אבות".

The post כנס חזון וגדילה לקראת השקת אשכולות נווה אורנים appeared first on אשכולות אורנים.

1. המכה הגדולה מכולן: בגדים

הטיפול והיחס מעולים, הדיירים ממש קמים לחיים וכולם נקיים ומטופלים – אבל כל נושא הבגדים הוא על גבול הקטסטרופה: נעלמים, נהרסים בכביסה, מתכווצים, לרב המטפלים מלבישים את הבגד העליון מהערמה שחזרה מהכביסה (ואז המשפחה מתלוננת שהיא תמיד רואה אותו עם אותו בגד). אם יש למישהו סטארט אפ לנושא הבגדים – כדאי לכם!

2. התדמית הקשה של בתי האבות בישראל

השיח הציבורי סביב בתי אבות מצומצם בעיקר למאפיינים שליליים. איזו מכה! אנחנו אוהבים את הבית שלנו. את הדיירים ואת המשפחות. אוהבים את הצוות שעושה את העבודה הקשה ביותר בארץ! דיירים קמים לתחייה אצלנו, מאריכים חיים בטוב, מטופלים ואהובים – ואנחנו עדיין צריכים לחבק את המשפחות שלאור השיח הציבורי מרגישות אשמות ומיוסרות שהן לא יכולות לטפל בהם בבית.

3. תלונות משפחה

מכת התדמית הקשה מקשה על בני משפחה להביא את היקרים להם לבית אבות. אז מה אם אין אצלנו אלימות? הדור של פעם ביקש לא לשים אותו בבית אבות, אבל הוא לא ידע מה יהיה יוקר המחייה ושהילדים שלו יצטרכו לעבוד קשה ושעות רבות… והילדים האומללים עומדים אל מול הדילמה ואם הם כבר מגיעים כי אין להם ברירה – אז הדרך שלהם להרגיש שהם דואגים להורים, לעיתים מלווה בהרבה כעס, חוסר שביעות רצון בסיסית והמון המון תלונות… כאלו שלפעמים קשה לנו לתת פיתרון (מכת הבגדים אמרנו?) נשאר רק להכיל ולעשות כל שביכולתנו כדי שהמשפחה תרגיש טוב. גם הם הלקוחות שלנו.

4. מחסור במטפלים ובמיוחד במטפלים ישראלים

שכר המטפלים לא תואם את עבודת הקודש שהם עושים. התנאים לא תואמים את עבודת הפרך שהם עוסקים בה. והשחיקה… הו, השחיקה. בהחלט מכה קשה וללא פיתרון נראה באופק.

5. פערי שפות

אנחנו מדינה רב תרבותית. ממש קיבוץ

Intervento Gastroenterologico

Testo aggiuntivo sull'intervento gastrointestinale.

גלויות. אז מה לעשות שחלק מהדיירים שלנו, אלה שסובלים מדמנציה, חוזרים לדבר בשפת המקור – ושיש מטפלים שלא יודעים עברית מספיק טוב? הניסיון לתרגם ללא הפסקה לכל שפה אפשרית הוא אכן מכה. מצד שני, איפה תמצאו מטפלת אתיופית או אריתראית ששואלת דייר "קקדילה" יותר טוב מעומר אדם?

6. כשלים בתקשורת

אלה שנובעים ממשמרות שמתחלפות, פערי שפה, ריבוי מטפלים, דיירים רב תרבותיים, ים של מידע שצריך לעבור בין הצוותים המטפלים, הסיעודיים והרב מקצועיים… אבל אל ייאוש, בקרוב מגיע מכשיר שמתרגם סימולטנית ישר לאוזן.

7.  בלנדרים

"בלנדר" הוא שמו של המזון הטחון שמגישים למי שיש בעיות בליעה. ויש הרבה כאלה. כמה חבל שכשכל האוכל נטחן זה פשוט נראה לא טוב. עד עכשיו לא נמצא פיתרון לנראות של הבלנדרים, אז הנה שוב רעיון לסטארט אפ: אם יש בין הקוראים סטארטאפיסטים – זה הזמן שלכם לפרוח.

8. קונפליקט בית חולים או בית משרד הבריאות

אנחנו בית. נכון שיש לנו רישיון של בית חולים אבל הדיירים שלנו לא "מתאשפזים" אצלנו. הם עוברים לגור פה, ולרוב זה יהיה הבית האחרון שלהם. אנחנו רוצים שזה יהיה הבית הכי ביתי שיש. אנחנו רוצים לפנק אותם כמה שאפשר, לעטוף אותם בחום ובאהבה ולתת להם את מה שהם רוצים. אז למה, אם לדייר מתחשק לאכול ביצת עין אי אפשר להכין לו? אחד מהשניים – או שהרגולציה והבירוקרטיה תשבור אותנו ואת הענף החשוב הזה. או שאנחנו נשבור אותה ונשנה את המצב בארץ ונשכנע אותם שאם לאדם בביתו אפשר להכין חביתה לפי רצונו – אז גם פה אפשר. כי זה מה שנשאר.

9. חלוקה לפי רמה תפקודית

למי שלא ידע, החלוקה למחלקות בבתי אבות בארץ היא לפי הרגליים. לא משנה אם אתה צלול או עם דמנציה: אם אתה לא הולך, שניכם תהיו יחד במחלקה סיעודית. נכון שהיית מסתדר ונהנה הרבה יותר עם אנשים כמוך במחלקת תשושים, אבל אי אפשר. למה? ככה. אנו כבר לא יכולים לחכות עד שנפתח את אשכולות הדיור החדשים שלנו: בהם, נוכל לפחות לצוות את הדיירים הצלולים אחד עם השני; דיירים שמדברים אותה שפה אחד עם השני, וכן הלאה. כלומר, למכה הזו יש פיתרון חלקי ונציג לכם אותו בקרוב מאוד.

10. המכה העשירית, זו עם הכתר: הקורונה

היא נחתה בישראל לפני קצת יותר משנתיים ובינתיים מסרבת לעזוב. אי אפשר לסיים את רשימת "עשר המכות" של נווה אורנים בלעדיה: הקורונה. מה לא עברנו איתה: צרות, לחצים ודאגות בלי סוף. פתחנו בידודים, סגרנו בידודים, ניהלנו ביקורים, דאגנו לבדידות ולמדנו תפקידים חדשים כשמרבית הצוות היה בבידוד. אפילו מכרנו ביצים מהבגאז' של האוטו כדי שהמטפלים שלנו יוכלו לעבוד רגועים ולא ידאגו מהמחסור או ייאלצו להסתובב במקומות הומי אדם. מה שכן, לפחות הרווחנו מורשת קרב.

The post עשר המכות של בתי האבות בישראל, פסח תשע"ב 2022 appeared first on אשכולות אורנים.